בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

מערכת הביטחון השקיעה עשרות מיליוני שקלים במערכות כיבוי לא יעילות

המבקר מפרט את הכשלים שסבבו את הקמת היחידה לכיבוי אווירי לאחר אסון הכרמל, שהורכבה בקוצר זמן, תחת חילוקי דעות, ותוך התעלמות מגורמים מקצועיים

24תגובות

מבקר המדינה יוסף שפירא הגיש היום לכנסת את דו"ח הביקורת השנתי, המתמקד בנושאים כלכליים וחברתיים. הדו"ח מתייחס בהרחבה לנושא משק החשמל - הן בהיקף השימוש בחשמל שהגיע בקיץ שעבר כמעט לקצה גבול היכולת, ומותח ביקורת על הסדרי הפנסיה של עובדי חברת החשמל. המבקר התייחס גם לעליית מחירי המים, ומצא ליקויים בהליכי הרכש בנמל אשדוד.

המבקר עסק בדו"ח בהרחבה בהקמת היחידה לכיבוי אווירי, שהורכבה לאחר אסון הכרמל. מערכת הביטחון השקיעה 16 מיליון שקלים בשתי ערכות מיוחדות שהותקנו על גבי מטוסי הכיבוי כדי שיוכלו לדלות מים לכיבוי שרפות – על אף שגורמי המקצוע קבעו כי אין יעילות מוכחת בערכות אלו.

הערכות שנרכשו על ידי משרד הביטחון - הנקראות "סקופינג", פורקו לבסוף משני המטוסים, לאחר שלא התאימו לדליית מים מהאגמים הקיימים בישראל. כמו כן, התקנה זו השביתה את שני המטוסים מפעילות לתקופה ארוכה וגרמה לפגיעה ביכולת המבצעית של טייסת הכיבוי האווירית.

המבקר מציין כי צה"ל ומשרד הביטחון לא ערכו אומדן של הנזקים וההוצאות על התקנת ופירוק ערכות ה"סקופינג". עוד נקבע כי המלצת ראש הממשלה בנימין נתניהו, להצטייד בערכות אלו "כחלק מהמענה" - כפי שצויין במכתב בין מזכירו הצבאי של נתניהו לזה של שר הביטחון, אהוד ברק, בינואר 2011 - לא הסתמכה על עבודת מטה או על המלצה מקצועית של משרד הביטחון וצה"ל.

אבי אוחיון, לע"מ

מבקר המדינה העיר כי המלצות צה"ל ושירותי הכיבוי, שלא לרכוש ערכות אלו, לא הוצגו בפני שר הביטחון והשר לביטחון פנים. הוא מציין גם כי "לא נמצא שהנושא עלה לראש הממשלה כדי שישקול מחדש את החלטתו בעניין זה, וזאת טרם הסבת המטוסים לבעלי יכולת 'סקופינג'", לשון הדו"ח. "דבר זה היה מונע את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את ערכת ה'סקופינג' מהמטוסים".

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום בחן את ההיבטים הנוגעים להקמת היחידה לכיבוי אווירי, המהווה פתרון ביניים לסוגיית הכיבוי מהאוויר, בהמשך לבדיקה מאסון הכרמל. בדיקת המבקר סוקרת את תהליך הקמת היחידה ואת הכשלים שליוו אותה.

כך לדוגמה, תחילה החליט חיל האוויר לרכוש מטוסי ענק (מסוג "בומברדייה"), בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל. זאת למרות שחסרו נתונים יסודיים כדי לבחון החלטה זו, ועבודת המטה בנושא לא הושלמה. יש לציין כי הממשלה הקציבה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי מהאוויר בחיל האוויר". רק מאחר ומטוסים אלו לא היו במלאי, הוחלט לבסוף לרכוש מטוסים קטנים יותר, "אייר טרקטור", בעלות פחותה יותר. לשם השוואה, מחירו של ה"אייר טרקטור" עומד על כ-2 מיליון דולר, בעוד מחיר ה"בומבריידר" הוא פי 17 ממחיר זה. בנוסף, חיל האוויר לא יידע את הרמטכ"ל, וכן צה"ל לא עדכן את משרד הביטחון, במגבלות שהתעוררו בתהליך עבודת המטה לרכישת המטוסים, שנבעו מקוצר הזמן שהוקצב למשימה. למעשה, צה"ל השלים את עבודת המטה שבוע לאחר תום השרפה בכרמל.

דו"ח המבקר מתאר עוד את חילוקי הדעות שהתפתחו בתהליך הקמת היחידה בין שירותי הכבאות וההצלה לבין חיל האוויר. אנשי הכבאות למשל, טענו כי לא היו מעורבים מספיק בעבודת המטה להקמת היחידה, וכי חיל האוויר חסר את המומחיות והידע הנדרשים בנושא. דבר זה, מציין הדו"ח, מלמד על "בעיה מהותית". עוד מציין המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי נציבות הכבאות לא ערכה תרחיש ייחוס אפשרי של השריפות שידרשו כיבוי אווירי בשעת חירום, ומציין כי "למרות איום הייחוס הלאומי לעורף, ולפיו צפויות בעת מלחמה שריפות רבות באזורים שונים בארץ, ואף שבמשך שנים הפעילו שירותי הכבאות בסיוע הקרן לכיבוי אווירי כוח אווירי לכיבוי אש מהאוויר, לא הכינה נציבות הכבאות במשך שנים תרחיש ייחוס ענפי".

בעיה נוספת שליוותה את הקמת היחידה, היא היותה "יצור כלאיים" – מטוסיה אזרחיים וטייסיה הינם אזרחים שלרוב מפעילים מטוסי ריסוס, אך היא מופעלת על ידי חיל האוויר, בעודה מקבלת מידע משירותי הכבאות. למרות זאת, אף גוף - לא חיל האוויר ולא שירותי הכבאות או המשרד לביטחון פנים - פעלו כמתאם הכללי והמרכזי לנושא הכיבוי האווירי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "ממשלת ישראל הקציבה זמן קצר לקיום עבודת מטה במערכת הביטחון בנושא בניין הכוח לכיבוי שריפות מהאוויר, הן כמענה והן כקבוע. עמדת חיל האוויר גובשה בשיתוף ותיאום עם גורמי משרד הביטחון וכיבוי האש על בסיס כלל המידע שהיה ברשות הגורמים. משהוארך זמן הבדיקה ואושרה קליטת מטוסים מחוץ לחיל האוויר, ומאחר שנערכה הפרדה בין המענה הזמני למענה הקבוע, המליץ חיל האוויר על קניית מטוסים קלים ועל דחיית ההחלטה לגבי מטוסי CL-415 לשלב בחינת מענה הקבע, אליו הוקם צוות יעודי משותף לצה"ל, כיבוי האש והמשרד לביטחון הפנים. צוות זה, אשר הוקדם בהמלצת המבקר, פעל מול גורמים בארץ ובעולם להגדרת הצורך ובניית המענה הנדרש לכיבוי מהאוויר, ומסקנותיו נגזרו מהמענה הזמני. חיל האוויר בוחן את מערך הכיבוי האווירי באופן תדיר ומלא, בביקורת מודלים מבצעיים ותחקור שוטף. מערך הכיבוי האווירי הוכיח את נחיצותו ויעילותו המבצעית באירועי השריפות האחרונים".

משירותי הכבאות וההצלה נמסר בתגובה כי "הנושאים טופלו עוד במהלך הביקורת".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "משרד הביטחון נענה לבקשת הממשלה וסייע בביצוע החלטות הממשלה לרכישת יכולות כיבוי אווירי. משרד הביטחון, בשיתוף עם הגופים הנוספים, הצליח להעמיד יכולת כיבוי מהאוויר, שכבר הוכיחה את עצמה בשריפות הקיץ האחרון, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בלבד, אל מול תכנית מערך הכיבוי האווירי המקורית, שהוערכה ביותר ממיליארד שקלים. מערכת הביטחון תמשיך לסייע ולשתף פעולה, ככל שהדבר נוגע לניצול הידע והמומחיות הקיימים במערכת הביטחון. באשר לטיפול ביכולת ה'סקופינג', מערכת הביטחון פעלה על-פי הנחיות ראש הממשלה. עם זאת, לאחר בדיקת היתכנות שביצע חיל האוויר, התברר כי יכולת הדלייה של מי ים במטוסים ספציפיים אלה איננה אפשרית בשל מגבלת גובה הגלים בים התיכון. עם קבלת ההנחיה לוויתור על היכולת, משרד הביטחון מימש את האופציה, שהייתה בחוזה, להסב חזרה את שני מטוסי ה'סקופינג' לתצורה יבשתית ,ואף הצליח במו"מ עם החברה לעבות את מערך הכיבוי באמצעות רכש מטוס נוסף (שמיני במספר). זאת ללא תוספת כספית כלשהי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו