בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת גבולות

באוסטרליה לא מפחדים מהשכנים ומזיכרון עוולות העבר

מסיבות, וילות וכסף הם נושאי השיחה החביבים על יושבי בתי הקפה במזרח סידני. ואולם, מעבר לכביש "מכירים באפוטרופוס המסורתי של האדמה"

37תגובות

ביום ראשון בצהריים, בתום האירוע במתנ"ס המקומי, היה קשה למצוא שולחן פנוי בבתי הקפה הפזורים לאורך מפרץ ווטסון, אחד מאינספור פינות האסקפיזם של סידני. מסיבות, וילות, מכוניות, יאכטות וכסף, בעיקר כסף, הם נושאי השיחה החביבים על תושבי השכונות המזרחיות, שמשקיפות על מעגני סירות צחורות מפרשים. מה להם ולהרהורי כפירה טורדניים על חטאי אבות אבותיהם שבאו מארצות רחוקות? שיני הבחורים השזופים הדוהרים במכוניות מרצדס פתוחות לצד נערות בלונדיניות חייכניות, לבנות כשלג. אין פלא, שצעירים ישראלים שבעי מלחמות והתחבטויות במדינת בוסר נמשכים למקום הרחוק הזה.

אבל במתנ"ס הקטן והצנוע שמעבר לרחוב הזדמן לנו לפגוש אוסטרליה אחרת, מעוררת קנאה. כמה עשרות אנשים הצטופפו לצד דוכני עץ פשוטים, שהציגו מבחר מהתרבות של האבוריג'ינים - התושבים המקוריים של האזור. מתנדבות הציעו סיכות ודגלונים המסמלים את ההוקרה לקהילה, שכמחצית מחצי מיליון חבריה (אלה שלא חוסלו בידי הלבנים והאלכוהול שלהם) חיים בסידני רבתי. שורה ארוכה של ספרים על ההיסטוריה של הילידים, בהם מחקר על מעללי האדם הלבן וסיפורי חטיפת ילדי האבוריג'ינים. בפינה אחרת הגישו מבחר פירות יער, מאפים מסורתיים ונקניקיות מבשר קנגורו (סטייק טלה "הומני" יותר?) אחד האורחים, יהודי לא צעיר, סיפר, שהמועצה המקומית יוזמת ומממנת פעילות עניפה למען הגברת המודעות לזיקה של האבוריג'ינים לאדמה הזאת. הארגונים היהודיים, הוסיף האיש, תורמים מלגות לקידום החינוך של המיעוט החלש הזה.

בין דפי המידע ותפריטי התבשילים האבוריג'יניים המסורתיים מצאתי שי צנוע - סימנייה צהובה של ארגון השכונות המזרחיות למען פיוס באוסטרליה, ועליה השורות: "בשכונות המזרחיות של סידני אנחנו מכירים באפוטרופוס המסורתי המקורי של האדמה הזאת - העם הקדיגלי". הארגון מציע פתיח לנואמים באירועים פומביים: "אני מכיר בכך שאנחנו נמצאים כאן היום על אדמת העם הקדיגלי. הקדיגלים הם האפוטרופוסים המסורתיים של האדמה הזאת וחלק מהתרבות הקדומה ביותר בעולם שמוסיפה להתקיים. ברצוני להביע בזאת את רחשי הכבוד שלי אליהם".

ועם קשר אלינו: אתמול פורסם באוסטרליה "הספר הלבן", המפרט תוכנית ממשלתית חדשה להידוק הקשרים עם מדינות אסיה השכנות והעמקת ההיכרות עם תרבותן. התוכנית כוללת בין היתר תגבור של לימודי השפה הסינית, עידוד הסחר עם מדינות היבשת ופתיחת קונסוליות חדשות במדינות מרכזיות. ראשי המפלגה השמרנית מתחו ביקורת על ממשלת הלייבור בראשות ג'וליה גילארד; הם טענו, שהתקציב שהממשלה מקצה לתוכנית דל מדי. במשך שנים ארוכות האוסטרלים ראו את עצמם כחלק בלתי נפרד מהמערב הלבן. עד שנות ה-70 הם דיברו על "הסכנה הצהובה" ו"מדיניות אוסטרליה הלבנה" ופיתחו חרדות מפני הענק הסיני. היום הם מתכווננים יותר ויותר לעבר השכנים האסיאתים, הנקלטים בהמוניהם בעולם העסקים המקומי, בשירותים ובהשכלה הגבוהה. האוסטרלים ששיעור העיניים המלוכסנות מדיר שינה מעיניהם אינם מעזים להעלות על דל שפתיהם את הביטוי "בעיה דמוגרפית". הם מסתפקים בדיבור על "בעיית המסתננים".

רויטרס

משת"פ אמריקאי

מי אמר שלאיראן ולישראל אין מכנה משותף מדיני? הנה, שתיהן הצביעו לפני שבוע בעד צירוף אוסטרליה כחברה לא קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. שתיהן תרמו לכך, שבמהלך השנתיים הבאות תיכנס קנברה לרשימת המדינות ששני הצדדים מחזרים אחריהן בלהט. גם כך היריבים הפוליטיים מתחו ביקורת על ההשקעה של 25 מיליון דולר בקמפיין לקניית הכרטיס למועדון הדיפלומטי היוקרתי. התקציב יוחד בעיקר לחיזור אחרי מדינות אפריקה ומדינות ערב.

יהיו אשר יהיו הסיבות של איראן לתמיכה באוסטרליה - לישראל היתה בוודאי סיבה טובה לתמיכה כזאת: לעתים רחוקות ממשלות אוסטרליה ממרות את פי נותני החסות האמריקאים שלהן בהצבעות בענייני המזרח התיכון. פרשנים אוסטרלים כתבו בימים האחרונים, שהחברות במועצת הביטחון מחייבת את ממשלת קנברה להתנתק מטבורה של וושינגטון, כולל מהמלחמה באפגניסטאן.

בשנתיים שבהן יכהן השגריר האוסטרלי באו"ם, אפשר שיהיה עליו להצביע בעד (או נגד?) החרפת הסנקציות על איראן. אם הפלסטינים יחליטו להפנות את בקשת השדרוג שלהם למועצת הביטחון, ייתכן שאוסטרליה, התומכת בהקמת מדינה פלסטינית (ומתנגדת להתנחלויות), תעמוד לפני דילמה קשה: האם להתכחש לעמדתה ולהציג את עצמה לפני כל העולם כפודל של האמריקאים, או להפגין עצמאות ולהשאיר את הפטרון לבד במערכה?

אנחנו על המפה

תיאטרון קטן בסמטה די נידחת בסידני מעלה מחזה מרגש, "בין שני גלים", פרי עטו של איין מדואוס (MEADOWS), המככב בכשרון רב בתפקיד הראשי. המחזה מתמקד ביחסים המורכבים בין גבר נוורוטי ששמו דניאל לבין אשתו הצלמת, חברו הטוב ונציג של חברת ביטוח. קשה לחשוב על סיפור מנותק יותר מהבצה שלנו. עד שהחבר מנסה לשכנע את דניאל שכדאי לו להביא ילדים לעולם, וכדי להמחיש את החוויה הקשה שעברה עליו כשניסה להכניס את שני הזאטוטים שלו למושב הילדים במכונית הוא אומר באנחה: "זה היה יותר קשה מפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני". מי שבורח מהסכסוך, הסכסוך רודף אחריו עד סוף העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו