בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמירה לא דיפלומטית

געגועיו של עמוס גלעד לחוסני מובארק

אמירותיו הנחרצות של האלוף במיל', שטען כי במצרים צמחה "דיקטטורה מזעזעת", מסכנות את היחסים העדינים של ישראל עם ההנהגה בקהיר

22תגובות

ביחסי החוץ של ישראל ישנן שלוש סוגיות שהן בחזקת טאבו מוחלט, אשר בכיר ישראלי יעשה בחוכמה אם יתרחק מעיסוק פומבי בהן: בחירות לנשיאות ארצות הברית, טיב המשטר במצרים ומידת יציבות שלטונו של בית המלוכה ההאשמי בירדן.

בחודשים האחרונים, דרכה ההנהגה הישראלית ברגל גסה על הטאבו הראשון, לנוכח הברית המוצהרת נתניהו-רומני וההמלצה הכמעט מפורשת של אהוד ברק על אובמה. אתמול (שישי) מעד האלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, בהתייחסות לא מבוקרת לטאבו השני – המצב הפנימי במצרים.

בהרצאה במסגרת מפגש "שישי אסטרטגי" בקתדרה בהרצליה אמר גלעד כי במצרים צמחה "מתוך הרצון לדמוקרטיה - דיקטטורה מזעזעת". הוא הוסיף כי ישראל צריכה "לשמור בכל מחיר על הסכם השלום עם מצרים, שכן הוא יקר אלף מונים מהאפשרות שישראל תגייס כוח צבאי". לדבריו, כיום קיים נתק בין הדרג המדיני בישראל ומצרים. ״אין דיבור בין הדרג המדיני שלנו ושל המצרים וגם לא יהיה לדעתי. הוא לא ידבר איתנו", העריך גלעד.

מוטי קמחי

לשכת שר הביטחון מיהרה להוציא הודעת הבהרה, המתנערת מפליטת הפה של גלעד. בהודעת יועץ התקשורת של אהוד ברק נאמר כי "הדברים שפורסמו מהרצאתו של האלוף במיל' אינם משקפים את עמדת מערכת הביטחון ואינם משקפים את דעתו של גלעד". ממשרד הביטחון נמסר עוד כי "במרכז דבריו של האלוף הודגשה החשיבות האסטרטגית של הסכם השלום עם מצרים והיחסים התקינים עם מצרים. יחד עם זאת הביע גלעד דאגה מפני תהפוכות אפשריות במזרח התיכון. מערכת הביטחון וגלעד אינם מתכוונים להתערב בעניינים הפנימיים של מצרים".

המעידה של גלעד מפתיעה במקצת, על רקע הניסיון העשיר שלו בתקשורת. גלעד, שעשה את רוב שירותו באמ"ן, שימש כדובר צה"ל באמצע שנות התשעים ומאז הופיע מאות פעמים בהרצאות פומביות ובראיונות לתקשורת. גלעד מגיע לכל הופעה כזו עם סדרה מחושבת ומתוכננת של מסרים. בסוגיות הקרובות ללבו – מעורבותו של יאסר ערפאת בטרור, איום הגרעין האיראני – ספק אם השתנה פסיק במשנה הסדורה שלו על פני עשור ויותר.

מה הוביל להכרזה הבלתי דיפלומטית הפעם? גלעד היה איש הקשר הבולט של מערכת הביטחון לשלטון הקודם בקהיר. במשך שנים, היה המוציא והמביא של הערוץ הביטחוני מול אנשיו של הנשיא הקודם, חוסני מובארק. הוא ביקר בקהיר לעתים תכופות, אם כדי לקדם את עסקת שליט או לסגור הסכמות עקיפות על הפסקות אש עם החמאס ברצועת עזה. ירח הדבש הזה הסתיים עם מהפכת תחריר בינואר 2011, אף שגלעד הוסיף לבוא למצרים (מאז בפרופיל נמוך בהרבה) כדי לקדם הסכמות חשאיות עם המשטר החדש.

אפשר להניח שההתבטאות הבלתי דיפלומטית של גלעד שיקפה את געגועיו למשטר הישן בקהיר. במה שנוגע לטיב היחסים בין ישראל לשלטון החדש, גלעד צודק כנראה – גם אם מוטב שלא היה אומר זאת פומבית. אולם, חוות הדעת הנחרצת שלו באשר לטיב המשטר בקהיר כעת נראית מוקדמת מדי.

אי–פי

אין ספק שעליית הכוחות האיסלאמיים במצרים מדאיגה מבחינתה של ישראל. סביר גם שבטווח היותר רחוק קיימת סכנה לזכויות המועטות ממילא של האזרח המצרי (במיוחד כשמדובר בזכויות נשים בחברה הנהפכת ליותר ויותר דתית). אבל מכאן ועד לקביעה שצמחה שם "דיקטטורה מזעזעת", המרחק עוד גדול. לפחות בינתיים, ניתן לשער שהמצרי הממוצע עדיין מרגיש שעומד לרשותו יותר חופש מאשר בעידן שבו ניצח הנשיא מובארק בבחירות בנתונים שלא היו רחוקים מהתמיכה המוחלטת (כביכול) שלה זכו הנשיאים אסד, האב והבן, בסוריה.

סייעה בהכנת הכתבה: גילי כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו