בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על ציפיות וחלומות

הפלסטינים תולים תקוות גדולות באובמה

ברשות הפלסטינית מקווים שלאחר שניצח בבחירות ובעת שהוא חופשי מהלחץ לזכות בקול היהודי - הנשיא האמריקאי יעמוד לצידם ויתמוך בפנייה לאו"ם

25תגובות

שעה קלה בלבד לאחר שנודע דבר ניצחונו של הנשיא ברק אובמה בבחירות בארה"ב, מיהר הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו-מאזן) לשלוח מברק ברכה למנצח. "אני מעביר לך בשמי ובשם העם הפלסטיני את הברכות החמות ביותר לרגל היבחרותך מחדש", כתב עבאס. הוא הבטיח כי יפעל בכל כוחו על מנת להביא לפתרון קבע במזרח התיכון ולשלום צודק וארוך טווח המבוסס על העיקרון של שתי מדינות לשני העמים - פלסטין וישראל, שיחיו זו לצד זו, בכבוד הדדי כמובן.

לברכה הלבבית, כמו גם לנמרצות והחריצות של מחמוד עבאס ישנם כמה הסברים: ראשית, אם היה מועמד הרפובליקאים מיט רומני מנצח בבחירות, סביר להניח שהסוגיה הפלסטינית היתה נדחקת מסדר היום של הממשל האמריקאי ובמידה מסוימת מעמדו הלא יציב של עבאס היה מתערער עוד יותר. הניצחון של אובמה הוא בסופו של יום בשורה טובה לרשות הפלסטינית, על אף רף הציפיות הנמוך של ראשי אש"ף מאובמה ואנשיו. הנקודה השנייה היא החשש של יו"ר הרשות מהעימות הצפוי כבר בסוף החודש עם הבית הלבן. זאת לנוכח הפנייה המתוכננת של אבו מאזן לעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר, בבקשה להעניק לפלסטין מעמד של משקיפה.

צריך לומר, שהכהונה הראשונה של אובמה הותירה כמה צלקות עמוקות ברשות הפלסטינית. הציפיות מאובמה היו מרקיעות שחקים. הנשיא האמריקאי לא חיפש את קרבת ישראל אלא דווקא את מדינות ערב והפלסטינים ויותר מזה – את הציבור הערבי. נאומו באוניברסיטה של קהיר, בנוכחות גורמי אופוזיציה מצריים מבלי שהנשיא לשעבר חוסני מובארק יהיה במקום, הותיר רושם של מהפיכה של ממש במדיניות החוץ האמריקאית. לאחר מכן נשמעו בכל הזדמנות דעותיו הנחרצות של ממשל אובמה בגנות ההתנחלויות. ארה"ב החלה לרדוף את ישראל לא רק בגלל מאחזים בגבעות שכם, אלא גם בגלל הקמת יחידות דיור בשכונת גילה, ברמות שלמה ועוד. עד היום נוהג לספר עבאס כיצד "טיפס על העץ" של "אין מו"מ כל עוד יש בנייה בהתנחלויות", בהשראת דבריו של אובמה שטרח להדגיש כי הוא חותר להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 לצד ישראל.

בלומברג

אולם הרושם שנותר ברשות הפלסטינית, בעיקר בקרב אנשי הפתח, הוא שאובמה לא רק ששכח את התחייבויותיו כלפי הפלסטינים מול ישראל, אלא גם את בני בריתו - מובארק, עבאס ומלך ירדן עבדאללה, במלחמה הפוליטית העולם הערבי בין האילסאמיסטים לחילונים. בכירי הרשות ואבו מאזן בראשם נותרו נדהמים לנוכח מה שהתפרש כבגידה - ההתנערות המוחלטת של אובמה ממובארק לצד ניסיונות ההתקרבות החוזרים ונשנים ל"אחים המוסלמים", ארגון הגג של החמאס. בלשכת עבאס בטוחים מעבר לכל ספק שממשל אובמה רואה ב"אחים" כבני ברית במאבק מול האיסלאם הקיצוני עוד יותר (הסלפים, אל-קאעדה וכו') וכן מול השיעים. יתרה מכך, לטענת אנשי עבאס, לאחר הניצחון של מוחמד מורסי בבחירות לנשיאות מצרים, הזהיר הממשל האמריקאי את המועצה הצבאית העליונה שלא לנסות לבצע מהפכה או סוג של הפיכה, וכי עליה למסור את השלטון לידי המנצח ללא אלימות.

ההתפכחות מתקוות השווא באובמה התרחשה אט אט, בעיקר לנוכח תגובתו הרפה של הממשל לבנייה בהתנחלויות והימנעותו מהצגת תוכנית שלום ברורה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אי מינויו של שליח מיוחד למזרח התיכון מטעם הממשל לאחר עזיבתו של דניס רוס היוותה איתות ברור שבשנת הבחירות אין בכוונת אובמה להשקיע מאמץ יוצא דופן במו"מ ישראלי-פלסטיני, בעיקר בגלל החשש מהיחלשות תמיכת היהודים. שוב ושוב גילתה הרשות את כוחו של הקונגרס ואת עמידתו החד-משמעית לצד ישראל בכל נושא כמעט, הרבה בזכות הלובי היהודי בוושינגטון. הקונגרס האמריקאי היה לעתים עוין לרשות אפילו יותר מישראל של נתניהו. כך לדוגמה, דווקא הלובי היהודי ניסה לשכנע את חברת הקונגרס אליאנה רוס לאטינן לשחרר את כספי התמיכה ברשות הפלסטינית שעכבה במשך חודשים. לאטינן, יו"ר ועדת החוץ בבית הנבחרים שבסמכותה לעכב סיוע כספי שכזה, עשתה זאת כך נראה, במסגרת נהייתה אחר הקול היהודי.

ועדיין, כאמור, הניצחון של אובמה עדיף עבור הרשות מכניסתו של חברו הטוב של נתניהו לבית הלבן. למרות האכזבות בעבר, הציפיות מאובמה רבות ואולי אפילו במידה מסוימת מעט לא ריאליות. ראשית, הרשות מקווה שאובמה ואנשיו יגלו הבנה לפנייה של עבאס לעצרת הכללית. בכירים פלסטיניים מסבירים שוב ושוב שאבו מאזן אינו יכול לחזור בו מהחלטתו לפנות לאו"ם, בעיקר מאחר שמצבו בדעת הקהל הפלסטינית הולך ומתדרדר. בעיניהם הנזק שנגרם בדעת הקהל המקומית מאותו ראיון לאודי סגל בערוץ 2, שהתפרש כוויתור על זכות השיבה, היה גדול בהרבה על התועלת שצמחה לעבאס מהראיון בקהילה הבינלאומית או בישראל.

ויתור על הפנייה לאו"ם יגרום לעבאס להצטייר כמנהיג חלש במיוחד שנכנע ללחצים, בזמן שמעמד החמאס מתחזק וכך גם המצב הכלכלי בעזה. ברשות עוקבים בחוסר אונים אחר מצעד המנהיגים הערבים שמתדפקים על דלתות עזה כדי להעניק לעזתים מעושרם ולזכות בכמה דקות בדעת הקהל הערבית, וגם על אלה שבדרך (ראה מקרה ארדואן). עבאס זקוק לאובמה ב"צד שלו" ולא בצד של החמאס. בנוסף, עבאס כבר הבטיח, שלאחר קבלת מעמד של משקיפה, תסכים הרשות לחזור לשולחן המו"מ ללא תנאים. שנית, אובמה יתבקש להחיות את תהליך השלום ולמצוא נוסחה שתאפשר לאבו מאזן לרדת מעץ "האין מו"מ ללא הפסקת הבנייה", גם במחיר של עימות עם נתניהו. הרשות אף מצפה למינוי של שליח חדש למזרח התיכון ואפילו, אולי לאחר הבחירות בישראל, להציג הצעה לתוכנית שלום, מעין "מתווה אובמה". ומה באשר לקמפ דיויד חדש? ובכן בשלב הזה מדובר בציפיות פלסטיניות, לא בהזיות.

בחוף של עזה

בינתיים בחמאס יושבים ומצפים לחיזור האמריקאי. ייתכן שזה לא ריאלי, ייתכן שבחמאס שוגים באשליות, ובכל זאת בארגון האיסלאמי ישנה ציפייה כי הממשל בכהונתו השנייה, נטול הלחץ לזכות בקול היהודי, יעשה צעד חסר תקדים וימסד קשר כלשהו עם חמאס. בשנה האחרונה התנתק הארגון מדמשק, קשריו עם איראן נחלשו וראש הלשכה המדינית היוצא חאלד משעל כבר הביע את נכונותו להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. בסוף החודש יתבררו תוצאות הבחירות לתפקיד ראש הלשכה, כאשר המועמד הדומיננטי כרגע הוא דווקא מוסא אבו-מרזוק, שיושב בקהיר, נפגש עם מדינאים בכירים מכל העולם (האחרון שבהם סרגיי לברוב שר החוץ הרוסי) והתגורר בעבר במשך שנים ארוכות בארה"ב. הממשל כבר יצר דיאלוג יציב עם נציגי "האחים המוסלמים" במצרים, שממשיכים להביע את תמיכתם הנלהבת במחיקתה של ישראל מהמפה. לראיית ראשי הארגון הפלסטיני, אם ב"אחים המוסלמים" נפלה שלהבת, מדוע שהאמריקאים לא ידברו גם עם אזובי חמאס?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו