בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעותיו של פרס ברוסיה - במקום נתניהו

פרס מוצא עצמו לאחרונה בשליחויות ביטחוניות. משימתו, לאחר סיכול ההרפתקה האיראנית, היא מניעת התפוררות הקשר בין המדינות המתונות

60תגובות

אנסטסיה, הזבנית באחד הקיוסקים התת-קרקעיים בתחנת המטרו, באמצע הדרך בין הכיכר האדומה לבין המלון בו השתכן הנשיא שמעון פרס, שמחה שלשום לסייע ללקוח מתלבט. היא הציעה מבחר של מטריושקות – הבובות-בתוך-בובות האחראיות למיליוני עסקות, בין תיירים המוכנים להסתפק במזכרות שגרתיות לבין המקומיים הששים לקרקף אותם. ״1,200 רובל", הפקיעה מחירים בלי ניד עפעף מוזהב. מחיר הפתיחה שלה היה, לפיכך, כמעט 40 דולר, או 150 שקלים, אבל ביצבצה ממנו אפשרות להענקת הנחה מיוחדת.

בין תריסרי מוצרי העץ החלולים היו שם אלוויס פרסלי ובתוכו זמרים מצליחים פחות, ליאו מסי מוביל שתי קבוצות – ברצלונה וארגנטינה – וכמובן ולדימיר פוטין. אנסטסיה שלפה מתוך פוטין את בוריס ילצין, שהרה את מיכאיל גורבצ׳וב, שמתוכו הגיח יוסף סטאלין. הבחירה מסחרית אך אינה מקרית: שלושת העשורים שבין מות סטאלין להופעת גורבצ׳וב, טואטאו לגנזכי הבירה הרוסית. יורי אנדרופוב, פטרונו של גורבצ׳וב, הונצח ברחוב (לשעבר ״הפרולטריון״), אך לא כך קודמיו המאובנים, ניקיטה חרושצ׳וב וליאוניד ברז׳נייב. סטאלין, השני מהסוף בבובה של פוטין, אכל את ולדימיר איליץ׳ לנין. מוולדימיר עד ולדימיר, מלנין עד פוטין, לא קם כוולדימיר.

ליד פוטין ניצבה בובת ישראלי קשיש חובש כיפה, עגול פנים, מחייך במתק שפתיים עוקצני ודומה להפליא למנהיגו המנוח של מפד״ל המנוחה, יוסף בורג, אך נושא את השם אריאל שרון. מן הסתם מעודפי ייצור מתחילת העשור שעבר, כי כרסו של שרון הכילה את אהוד ברק, שבלע את בנימין נתניהו. אנסטסיה הבריגה את נתניהו החוצה וחשפה את יצחק רבין, אך נכשלה במאמציה לפרק את רבין. המתח גבר: האם יהיה זה פרס, שבפגישה עם גורבצ'וב מסיים כאן היום ביקור מדיני פורה? הוזעקה תגבורת מקיוסק סמוך: בעל מלאכה שסובב ימינה וסובב שמאלה, לחץ ומחץ ולבסוף חילץ מתוך רבין דווקא את מנחם בגין. האכזבה הרגה את העסקה.

אי-אף-פי

געגועים למהפכה

מוסקווה, שכידוע אינה מאמינה בדמעות, כיבדה את פרס אך לא בהכרח היתה מודעת לביקורו, למעט כאשר ניידות המשטרה פילסו לו דרך בתנועה (תנוחה, נכון יותר לכנות את הפקק האין-סופי) ולובשי מדים הצדיעו לשיירה שלו.

מחוץ ל״ריץ קרלטון״, מלונו, צבאו על גדר עשרות נערות. מעריצות של פרס? יתכן, אבל לטענתן הן המתינו נרגשות לאליליהן, חברי להקת הבנים ״האחים ג׳ונאס״. ושני הגברתנים שתפסו עמדות ליד המעלית ושנראו כמאבטחים התגלו כשומרי ראשו של אוליגרך. הלילה של שיקגו הוא הבוקר של מוסקווה. עוד ברק אובמה חוגג את ניצחונו, וברחבה סמוכה לכיכר האדומה אך במרחק בטוח ממנה, נערכו משאיות צבאיות ומשטרתיות, לקראת עצרת הערב.

התאריך, 7 בנובמבר, שאמר פעם הכל, התקבל בפיהוק. יום המהפכה הבולשביקית, חג מהפכת אוקטובר, דולל לכדי מועד סתמי. האירוע הממלכתי המסעיר היה לכינוס של מפלגת מיעוט וגעגוע. הקומוניסטים, מאות מעטות בראשות גנאדי זיוגנוב, הניפו דגלים אדומים, הריעו לצבא האדום שהביס את הנאצים במתקפת נגד אכזרית והחזיקו בלונים אדומים עם ראשי התיבות האבודים, ברה״מ.

הם זימרו שירי פלמ״ח ותנועות נוער, מתורגמים משום מה לרוסית. ישראלי המתגורר כאן חייך. זה אינו איום על הדמוקרטיה הרוסית, אמר, אלא אחד האבזרים המשמשים אותה. דמוקרטיה צריכה בחירות? יש בחירות. דמוקרטיה צריכה הפרדת רשויות? יש. דמוקרטיה צריכה אופוזיציה? זיוגנוב ונאמני העבר האדום משחקים את תפקיד האופוזיציה.

אם כל שליט מצרי הוא ממשיכו של פרעה, כל שליט רוסי נעשה במהרה לצאר. פוטין מושל ברוסים ללא הגבלת זמן וסמכויות. עד כה שלט תריסר שנים, כנשיא או כראש ממשלה חזק מהנשיא. החוקה, ששונתה למענו, מאפשרת לו לשלוט עוד תריסר שנים, עד 2024. אם יימאס לו – מהחוקה, לא מהשלטון – תבוא הודעה חדשה, ללא ספק על טהרת הדמוקרטיה.

פוטין, קל להיווכח וקצת גם להתפלא, מחבב את פרס ואף נוהג בו ביראת כבוד, כמו גנרל בן המאה ה-21 שנקלע לשמחתו לשיחה עם נפוליאון, או מדינאי צעיר שהזדמן לו להחליף חוויות עם לינקולן. בעיני פוטין, פרס הוא מאגר חי של ידע וניסיון לאורך ולרוחב, שמעונפדיה.

גם אם שיקוליו של פוטין עמו, לא ניכר זיוף בחמימות שהרעיף. יודעי פוטין אומרים שאין זו מחווה סתמית וכי הוא באמת רואה בפרס חונך קברניטים, המסוגל לפרוש בפניו יריעה היסטורית נרחבת. זה אינו רק עניין מספרי של כמעט 90 לעומת 60: מי מאלה שפגשו בשעתם בתוקף תפקידם הבכיר את הנשיא ג׳ון קנדי, כמו סגן שר הביטחון פרס, לא רק קיים בשטח, אלא ממשיך לפעול בשליחויות ממלכתיות, במרץ ובצלילות.

ואכן, כמו בעשורים הרחוקים ההם של מסעותיו לפאריס של מנדס פרנס וגי מולה ובורז׳ס מונורי, מוצא עצמו פרס בחודשים האחרונים בשליחויות ביטחוניות רגישות. הוא ממלא את הריק שיצרה הרתיעה מבנימין נתניהו. משימתו העיקרית, לאחר סיכול ההרפתקה האיראנית, היא מניעת התפוררותה של הברית הבלתי רשמית בין המדינות המתונות התומכות בממשל האמריקאי ונתמכות בידו.

בנוסף לישראל, אלה הן ירדן השברירית, סעודיה המודאגת והרשות הפלסטינית המתנדנדת. אפשר שגם מצרים שבהנהגת מוחמד מורסי, הרעבה לסיוע חיצוני, תישאר ברשימה זו למרות עליית האחים המוסלמים. נפילת אחת מצלעות הברית, במיוחד ירדן, עלולה לחולל דרדור מהיר ולסחוף גם את האחרות, מה שיקים לתחייה עוינת את החזית המזרחית. כל זאת, כאשר נדרש פתרון למשבר סוריה, איראן מתגרענת ואירגוני הג׳יהאד מעמיקים את מאחזיהם סביב ישראל.

המענה המורכב שעליו עובד פרס בעזרת קצין המבצעים הפעלתן שלו, המזכיר הצבאי תת-אלוף חסון חסון, מחייב רקמה חשאית של ערוצים ביטחוניים, טכנולוגיים ותשתיתיים. למשל, מים וגז. אמונו האישי של אובמה חיוני ואולי יגויס גם שחקן חיזוק מצמרת המפלגה הדמוקרטית, בסדר הגודל של ביל קלינטון (לאחר פרישתה הקרובה של שרת החוץ, רעייתו הילרי) או של הסנאטור ג׳ון קרי, המועמד לנשיאות שקדם לאובמה ושהזניק אותו לתודעת הציבור בנאום בוועידת המפלגה בשנת 2004.

חסון הדרוזי, שהוצב בקומת הכניסה של משכן הנשיא לאחר שנים מסוכנות במערכים כמוסים של המודיעין, מאמין בגלגול נשמות. פרס יכול לשמש ראייה תומכת לעניין זה: הוא כבר בערך הגלגול השלישי של אותה נשמה באותו גוף, והספירה נמשכת.

הגז והפגז

לקראת השיחה עם פוטין בקרמלין אתמול, טען עצמו פרס במחסנית גדושה של חומר ממיטב המומחים: הרמטכ״ל (בני גנץ קרוב לפרס לא פחות משהיה גבי אשכנזי), ראש המוסד, ראש השב״כ, ראש המטה לביטחון לאומי, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון.

כשפרס, גנץ, חסון ונספח צה״ל בוושינגטון, האלוף יעקב אייש, פגשו בסוף אוקטובר בירושלים לשיחה ארוכה ומשמעותית את יו״ר המטות בפנטגון, גנרל מרטין דמפסי, נדונו בעיות אזוריות המצריכות שיתוף פעולה רב-לאומי ואישור של אובמה. האישור, אם יינתן, יבוא מהשכל ולא מהרגש, אבל משקעים מהסוג שבין אובמה לנתניהו אינם מועילים לישראל.

המפגש עם פוטין היה, במידה רבה, המשך של ההידברות הנשיאותית עם האמריקאים ועם הערבים. היצוא הרוסי למזרח התיכון נשען על שני מוצרים – הגז והפגז, אלא שזה שנים שהפגז הוא טיל, מדויק וקטלני באופן המאיים על עליונותו האיכותית של צה״ל ועל חופש הטיסה של חיל האוויר, עד כדי גירוי ישראל לתקוף את לקוחות הנשק המתקדם.

האירועים הפומביים בביקור פרס עטפו את ליבת המסע: הבהרת גבולות הגזרה של אספקת נשק, נסבלת או בלתי נסבלת בעיני ישראל; טיכוס עצה בסוגיות סוריה ואיראן; ותיאום ציפיות עם מערכת הביטחון הרוסית, המשוועת לטכנולוגיה צבאית מערבית כדי לקצץ רבבות מובטלים במדים מסדר הכוחות הבזבזני של הצבא.

באמצע השבוע, עם נחיתתה, התבשרה המשלחת מישראל, שבעודה באוויר הדיח פוטין את שר ההגנה אנטולי סרדיוקוב, ומינה תחתיו את סרגיי שויגו, מושל מחוז מוסקווה ועד לאביב האחרון השר לשירותי החירום (למעשה, להגנת העורף). הסיבה המוצהרת היתה חקירת שחיתות, אבל עיתונות מוסקווה נטפה עסיס: סרדיוקוב נאף עם מי שהיתה עוזרתו הקרובה וסולק מפני שאביה הזועם של רעייתו הנבגדת הוא ויקטור זובקוב, חברו של פוטין מתקופתם המשותפת בסנט פטרבורג ובין שאר תפקידיו תחת פוטין גם ראש הממשלה לשעבר. זובקוב, שהוביל לפני שנתיים, שלוש משלחת כלכלית לישראל, קודם בין כה וכה מראשות הממשלה לתפקיד חשוב באמת: יו״ר ״גזפרום״ – תאגיד הגז שידו בכל, גם מחוץ לגבולות רוסיה. גם לשויגו היו קשרים מקצועיים טובים עם עמיתים ישראלים.

רוסיה אינה כה חזקה, עיקשת ולהוטה להתמודד נגד המערב, כשהיתה ברית המועצות מסטאלין עד גורבצ׳וב. היא שמחה בשמחת אובמה, אך לא עד כדי התרפקות עליו, או ויתור על עמדותיה כגון התנגדות להצבת נשק יירוט נגד טילים במזרח אירופה. סימנים ראשונים לצפוי בשנים הבאות בין פוטין לאובמה יתגלו בתחילת דצמבר, כאשר שר החוץ סרגיי לברוב, שהשתתף אתמול עם פרס בחנוכת מוזיאון יהודי כאן כנציגו של פוטין (המסרב להצטלם זקוף ולחשוף בכך את מלוא פציעתו המסתורית), ישוחח בבריסל עם שרי החוץ של חברות נאט״ו.

ואשר לעקצוצי הזינוק החוזר והפתאומי לפוליטיקה, לפי צו לבו אם גם בניגוד להמלצות משפחתו וידידיו, מובטח לפרס שהפעם לא יופלה לרעה לעומת קודמיו ויורשיו בראשות הממשלה: מטריושקה חדשה, בצלמו החיצוני, תסיט הצדה את הבובה הנבובה המתהדרת בשרון. אנסטסיה מכינה מקום על המדף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו