בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת נתניהו הראשונה

מלחמת "עמוד ענן" דומה אחת לאחת למלחמת אולמרט השנייה: היא מתנהלת בעזה, בחורף, בתום הסלמה והיא נפתחת ערב הבחירות לכנסת

49תגובות

בנאום בכנסת לפני כחודש, האשים בנימין נתניהו את קודמו בתפקיד, אהוד אולמרט, ביציאה ל"שתי מלחמות מיותרות", מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה בעזה. "בכל שנות כהונתי", התגאה נתניהו, (7, במצטבר) "לא פתחתי במלחמה". מוזר היה לשמוע את המלים הללו יוצאות מפיו של מנהיג הליכוד הלוחמני שתמך תמיכה נלהבת באותן שתי מלחמות ושהסתייג הסתייגות נחרצת מסיומו המוקדם מדי של המבצע בעזה. הוא טען אז, בחורף 2009-2008, שהמטרה לא הושגה, משום ששלטון החמאס לא מוגר ורוסק.

עכשיו ההגה בידיים של ביבי ומותר לנחש שגם הוא חותר להפיל ולנתץ את שלטון החמאס. אתמול בשעה 16:00 בנפול הטיל בעזה, נתניהו צירף עצמו לשורת ראשי הממשלה שבביוגרפיה שלהם רשומה גם מלחמה. האם מבצע עמוד ענן יהיה מוצלח או כושל, קצר או ארוך, נחוץ או מיותר? ימים יגידו.

מלחמת נתניהו הראשונה חופפת אחת לאחת למלחמת אולמרט השנייה: היא מתנהלת בעזה, בחורף, בתום הסלמה זוחלת ושבוע גדוש רקטות שנפלו על יישובי הדרום, וזה קורה ערב הבחירות לכנסת.

מוטי מילרוד

מבצע צבאי רחב בעיתוי פוליטי רגיש גורר אחריו באופן בלתי נמנע את השאלה למה דווקא עכשיו? האם לא ניתן לבצע את שרשרת החיסולים עוד קודם? הרי חווינו לא מעט סבבי אלימות קשים בשנה האחרונה והמדיניות תמיד הייתה של "הכלה". לחלופין יכולה להישאל השאלה אם לא רצוי היה להמתין עד לאחר הבחירות. הרי אותו ג'עברי היה ממשיך לשייט במכוניתו בכבישי עזה גם אחרי 22 בינואר.

הרבה נכתב ודובר על חמקמקות סדר היום של בחירות 2013; הנחת העבודה של המערכת הפוליטית היתה ששיח ביטחוני-מדיני ישרת את הליכוד ואת נתניהו, ובעקיפין גם את שר הביטחון אהוד ברק, באותה מידה שאג'נדה חברתית-כלכלית פוסט מחאת קיץ 2011, תפגע בהם. אז הנה אנחנו, 67 ימים לבחירות - עזה בוערת, ואבו מאזן מאיים לבקש מהעצרת הכללית של האו"ם הכרה במדינה פלסטינית.

השחקנים הפוליטיים הראשיים מיהרו ליישר היום קו עם הממשלה, כמקובל במקומותינו. יו"ר העבודה שלי יחימוביץ', פרסמה הודעת תמיכה נלהבת בחיסולו של ה"ארכי טרוריסט" ג'עברי וקראה לחבריה הפוליטיקאים לתת גיבוי לצה"ל. ועוד אומרים עליה שהיא שמאלנית. יאיר לפיד אמר כי החיסול היה "מעשה מוצדק מאין כמוהו". רק ראש מרצ זהבה גלאון, העזה לתהות אם ישראל לא נסחפת למלחמה בגלל הקיפאון המדיני בן ארבע השנים.

הפוליטיקאי בהתהוות, אהוד אולמרט, שיגר אף הוא ברכות לצה"ל ולמקבלי ההחלטות, שבשמם הוא לא נקב (מטעמים אמוציונליים ככל הנראה) על חיסולו של "ראש הנחש". אולמרט היה אמור להודיע היום רשמית על חזרתו לביצה הפוליטית. מטבע הדברים, ההודעה נדחתה לשבוע הבא או להשד יודע מתי, אם בכלל. אין לשלול את האפשרות שחיסול ג'עברי חיסל גם את השאיפות הפוליטיות של אולמרט.

לכל תכלית ועניין, מערכת הבחירות שהיתה אמורה לתפוס תאוצה בימים ובשבועות הקרובים נכנסת להקפאה עמוקה, לפחות לטווח הנראה לעין. המראות המוכרים יחזרו: מפגני הזדהות של הפוליטיקאים עם תושבי הדרום, הצהרות נחושות ומעילי רוח כהים. אבל הצהלה והפרגון שבקעו אתמול מאולפני הטלוויזיה, בהיוודע החיסול, עשויים להתחלף עד מהרה בקולות ובמראות אחרים, שישתלטו גם על הזירה הפוליטית. מלחמות בדרך כלל לא מסתיימות כפי שהן מתחילות. בסרט הזה היינו לא פעם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו