בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בארגונים האמינו שאיומי ישראל הם רק תעמולת בחירות

תושבי עזה ציפו למתקפה, אך לא בהיקף הנוכחי - ורחובות העיר הפכו שוממים. אולם בחדר המתים מספר דודנו של ג'עברי שהוא רוצה ללכת בדרכו

תגובות

"בדיוק כמו בכל פעם. בעוד שלושה, ארבעה או חמישה ימים לכל היותר יגיע סבב ההסלמה הנוכחי לסיומו", כך מקבלים באחרונה תושבי עזה את סבבי ההסלמה, וכמוהם גם אני. אך הפעם המצב שונה כיוון שנפח האלימות גדול יותר, ואין זה מפתיע מאחר שההתנגדות השיגה הרבה יותר. הפגיעה בג'יפ על גבול ישראל לא היתה משהו שישראל תעבור עליו בשתיקה, לכן, תגובה ישראלית היתה צפויה בהחלט, אך לא בקנה מידה גדול כל כך.

בתור עיתונאית פרילנסרית, ירדתי לרחוב לעבוד על כך. כן, היתה לי תחושה של היכרות עם המצב. בדיוק כמו בעלי התפקידים ויתר האנשים שפגשתי. אנשים סיפרו לי שהם אפילו לא יודעים איזה היגיון יש בעובדה שאנחנו פוצעים כמה ישראלים והם הורגים כמה מאיתנו. "היגיון!" צעקתי. למה ארגוני ההתנגדות מתחילים בכך אם אחר כך הם רצים למצרים ומבקשים מהם לתווך כדי להשיג הפסקת אש? לא קיבלתי תשובה.

תושבי עזה דיברו על מבצע "עופרת יצוקה 2" מאז שהראשון הסתיים. הם ידעו שלישראל אין שום פתרון שהוא דמיוני. אנשים ציפו שבכל אחד מסבבי ההסלמה האלה יהוו את ההקדמה למבצע, בעיקר לנוכח האיומים הישראליים הבלתי פוסקים. אך להיפך, חברי הארגונים שראיינתי ביטלו לגמרי את האפשרות שישראל תצא למבצע "עופרת יצוקה 2". הם האמינו שהאיומים הם לא יותר מאשר תעמולת בחירות. "ככל שהם מאיימים יותר, הם עושים פחות", אמר לי פעיל באחד הארגונים עם כל הביטחון העצמי שבעולם. שעה אחרי שסיים לדבר, ואני מתכוונת לשעה ממש, אל ג'עברי נרצח ו"עמוד ענן" הוכרז רשמית.

אי-אף-פי

מבצע "עמוד ענן" - כל הדיווחים

עבדתי בעבודה הרגילה שלי כשתקפו מהאוויר ליד ביתי. לא ידעתי על כך משידורי חדשות. זה נודע לי כשמהמסגדים קראו "אללה הוא אכבר, ג'עברי הפך לשאהיד". ומיד הייתי עדה לתרחיש זהה לזה של "עופרת יצוקה 1". הפצצות מטורפות בכל מקום, ממש בכל מקום. התקשרתי למשפחתי כדי לוודא שכולם בסדר, ותודה לאל, כולם היו בריאים ושלמים. הם אמרו שהם אלה שאמורים לדאוג לי, מאחר שהייתי באש צולבת, שלא אוכל לחזור הביתה, שאשאר במקומי. למרבה המזל, אמרו לי, אני קרובה למלון שבו אוכל לשהות כל הלילה.

הלילה היה קשה מאוד לכל אחד בעזה, ובמיוחד לי, כי הייתי ללא משפחתי. כל הלילה שלאחר מכן כתבתי. לא צייתתי לאימי. הלכתי לבית חולים לברר מה המצב שם. בחדר המתים, שבו היה למוות ריח מכוער, היו עשרות אנשים שחשו להיפרד מקרובי משפחותיהם. ראיתי את דודנו הצעיר של ג'עברי שאמר לי כי הוא כלל לא עצוב. "אני מאושר שהוא שאהיד. הלוואי שיכולתי להיות שאהיד בעצמי. כזו היא דרך ההתנגדות שבחרנו".

בבית החולים היו ילדים שנקלעו לקרב שלא היה להם שום קשר אתו. ראיתי תינוקת בת שנה, שכל גופה נכווה אבל למרות זאת נותרה בחיים. כל הפצועים שראיתי היו אזרחים, כולל ילדים ונשים שתמיד משלמים את המחיר כשישראלים ופלסטינים עושים שרירים.
לפני שאל ג'עברי נרצח, החיים בעזה התנהלו כסדרם, כמו בכל סבב הסלמה. אבל לא עוד. עזה הפכה לעיר רפאים. כל המוסדות בה, ממשלתיים ולא ממשלתיים, נסגרו - בתי ספר וחנויות, פרט לאלה שבהן מוכרים מזון ודלק. אנשים ידעו שהם יצטרכו ליישם מה שלמדו במלחמת 2008-09. הם ישיגו מספיק אמצעי מחיה ויישארו בבתיהם, בתקווה שלא ייפגעו.

היום (חמישי), בהלווייתו של אל ג'עברי, ראיתי משהו שהוכיח לי כי תושבי עזה חסינים נגד כל איום או התקפה ישראליים. אנשים מכל הגילאים היו שם, וכולם צעקו בקול אחד "אין אלוהים פרט לאללה". על פניהם היה חיוך פראי. זקנה אחת עמדה ליד פתח ביתה עם דמעות גדולות בעיניה ונופפה בידיה. "היה שלום, אבו מוחמד. אנא מסור את ברכתי לאחייני. הוא שם, בגן עדן, ומחכה לך".

טור זה נחסם לתגובות

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו