בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הפתרון יבוא מקהיר?

למרות איומיו, חמאס לא מעוניין באמת בעימות נוסח עופרת יצוקה. ספק אם גם י-ם מחפשת הרפתקאה. ביקורו של ר"מ מצרים בעזה היום הוא תחנה חשובה שתקבע אם הצדדים רוצים בסולם או בהחרפה

6תגובות

למרות מחיר הדמים הקשה ששולם אתמול (חמישי), חרף הרטוריקה הגבוהה והלוחמנית שהשמיעו ההנהגות בשני הצדדים, אפילו אחרי שהדי הפיצוצים הרחיקו עד גוש דן - גלישתו של מבצע "עמוד ענן" לפעולה קרקעית גדולה של צה"ל ברצועת עזה עדיין איננה בבחינת גזירת גורל. אם בוחנים בעיון את האינטרסים של ישראל וחמאס, ניתן להגיע למסקנה שלשני הצדדים אין כעת עניין אמיתי בהעלאתו מחדש של המחזה "עופרת יצוקה". לכן, ייתכן בשלב זה ש"השידור החוזר" יבוטל לבסוף.

ההתנקשות בבכיר חמאס אחמד ג'עברי שלשום עוררה תשומת לב רבה בתקשורת משום שאפשר היה להלביש פנים ורקע לדמותו של האיש. ג'עברי אכן היה אדם מרכזי מאוד בצמרת חמאס ואת הוצאתו מהתמונה אפשר אולי להשוות להתנקשות בבכיר חיזבאללה עימאד מורנייה ב-2008. ההשוואות לאוסאמה בן לאדן כבר הולכות צעד אחד רחוק מדי. אבל ייתכן שמבחינת ההשלכות האסטרטגיות, לפגיעה במערך רקטות הפאג'ר של החמאס והג'יהאד האיסלאמי יהיו השפעות רחבות יותר, מעבר לעימות הנוכחי.

במודיעין הישראלי העריכו מראש שחמאס יגיב על חיסול מנהיג בסדר הגודל של ג'עברי בירי ראשון מסוגו לגוש דן של רקטות פאג'ר 5, רקטה איראנית לטווח של 75 קילומטרים. תקיפת בורות השיגור של הפאג'רים שלשום שיתקה חלק ניכר מהמערך הזה, כך הירי שנשמע אמש באזור תל אביב משקף כנראה יכולת שיורית. בעזה נותרו פאג'רים לא רבים ולצדן רקטות בעלות טווח דומה מתוצרת מקומית.

גם אם ישוגרו הפאג'רים האחרונים שנותרו מעזה לעבר גוש דן, הם יגרמו כנראה רק נזק מוגבל. הבעיה היא שבמידה רבה מדובר במלחמה של דימויים: מחד, הפלסטינים הצליחו להכניס אמש עוד כמיליון ישראלים לטווח האש והאזעקות, ומאידך הבהלה הרגעית בתל אביב עלולה להלחיץ את ההנהגה הישראלית ולעודד תקיפה בלתי מידתית שתחריף את המצב.

ניר כפרי

אם אכן הוצא מכלל פעולה רוב מערך "נשק יום הדין" של חמאס, יכולתו לשבור את המשוואה מול ישראל תישען בעיקר על ירי מסיבי לערים שבטווח רקטות הגראד המשופר – עד 45 קילומטרים מגבול הרצועה. זה בדיוק מה שהארגון עשה אתמול, ובמטחים כבדים, על באר-שבע, אשדוד, אשקלון, קרית-מלאכי וערים נוספות. הפלגים הפלסטיניים ירו אתמול יותר מ-200 רקטות לשטח ישראל, אבל עם חיפוי רחב של סוללות כיפת ברזל, שגם הפעם מוכיחות עצמן בצורה מרשימה במיוחד, מספר האבידות הישראליות אינו עומד ביחס לכמויות התחמושת הנורות לשטחנו. הכיפה הפליאה לעשות ביירוט סימולטני של מטחי קטיושות, הודות לשדרוגים שהכניסו בה מומחי רפא"ל ומפא"ת. נראה שנרשם שיפור גם ביכולתה לספק הגנה לשטח עירוני רחב יותר. זהו שינוי דרמטי לטובה, המעניק גם הוא מרחב נוח יותר לקבלת החלטות לדרג המדיני.

הניתוח המודיעיני בישראל גורס שחמאס אינו מעוניין באמת בעימות בעצימות גבוהה, הכולל כניסה נרחבת של חטיבות צה"ל לשטח הרצועה. בהתלבטות בין ערך ההתנגדות הצבאית ("מוקאוומה") לישראל לצורך בשרידות שלטונו, החמאס בחר תמיד באופציה השנייה. הארגון אולי ימשיך לירות בחיפוש אחר נקמה משמעותית יותר על מות מנהיגו הצבאי, אולם אם ימצא מנגנון לסיום מהיר באופן יחסי של סבב האלימות הזה, ייתכן שהוא יירתם לכך.

בינתיים, צה"ל מתכונן לאפשרות של פעולה קרקעית. תגבור הכוחות בקרבת הרצועה נעשה בהדרגה למקרה שתתקבל פקודה כזו בהמשך הדרך. גם מפקדת אוגדה נוספת הוסטה לאזור ובמקביל אושר (אך טרם יושם במלואו) גיוס מילואים מוגבל של 30 אלף איש, רובם לפיקוד העורף, חיל האוויר וחיל המודיעין. אבל כל זה אינו אומר שההנהגה הישראלית – ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק והרמטכ"ל בני גנץ - מחפשת עימות כזה. ישראל רשמה הישגים לא מבוטלים ביומיים הראשונים של המבצע וייתכן שתבקש לחתור דווקא כעת לסיום מהיר. ברק, שממלא תפקיד מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות, האמין תמיד במהלכים חדים ומהירים, שלהם קדמה עבודת הכנה והטעיה. אחריהם, הוא מעדיף לנתק מגע. כך המליץ לעשות גם במבצע עופרת יצוקה, כשהעדיף לוותר על המהלך הקרקעי ונקלע למחלוקת חריפה עם ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט.

ההזדמנות של מורסי

את הסולם לירידה מהעץ עשוי לספק לחמאס (ובעצם גם לישראל) ביקורו המתוכנן של ראש ממשלת מצרים, הישאם קנדיל, היום ברצועת עזה. זה ביקור ראשון מסוגו, בעיתוי רגיש במיוחד, המסמל למעשה את פרישת חסותה של ממשלת האחים המוסלמים בקהיר על שלטון חמאס ברצועה. בזמן הביקור, יתקשה צה"ל לתקוף וייתכן שדווקא הפלגים הפלסטיניים יבקשו לנצל את ההפוגה הזו כדי להגביר את הירי ליישובי הדרום.

בביקורו של קנדיל בעזה טמונה גם הזדמנות: זו יכולה להיות נקודת יציאה ממבצע עמוד ענן, בטרם תוחרף האלימות עוד יותר. בלחץ המצרי לסיים את המערכה, עשויים הפלגים הפלסטיניים להסתפק בהגדרת הירי לגוש דן כתמונת הניצחון שלהם, גם אם זהו ניצחון עלוב במיוחד. במצב שכזה, המודיעין המצרי, שמאז חיסול ג'עברי סירב לתווך בין ישראל לחמאס, ימחל על כבודו ויחזור לתמונת המגעים. הסירוב נבע מטענה המצרית שלפיה ההתנקשות בג'עברי, שהתקרב מאוד לאנשי המודיעין מאז חילופי השלטון במצרים, סיכלה את הפסקת האש שעליה הכריזה קהיר ביום שלישי בבוקר.

לנשיא מצרים, מוחמד מורסי, ישנה כעת אפשרות לשקם את מעמדה של קהיר כגורם המרכזי באזור. אם יצליח להשיג הפסקת אש - יהיה זה הישג משמעותי עבורו. בדרך לכך הוא יהיה חייב להתחשב גם בעמדת הרחוב המצרי. היום צפויות במצרים הפגנות זעם גדולות במחאה על ההתקפה הישראלית ובהן יידרש הממשל לנתק באופן מלא את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.

השלטון המצרי החדש יצטרך גם להביע סולידריות עם חמאס, אך רק עד גבול מסוים. אם יגדיש את הסאה, הוא ימצא את עצמו בהתנגשות עם הממשל האמריקאי. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כבר הביע בשיחתו עם מורסי שלשום תמיכה מפורשת בזכותה של ישראל להגנה עצמית. מצרים, שמצפה כעת לסיוע כלכלי נוסף מארה"ב, תיזהר שלא לחצות קווים אדומים מולה.

כך או כך, אפילו אם תושג הפסקת אש, או לפחות הפוגה, נדמה שיהיה קושי רב להחזיר את היציבות לרצועת עזה. חמאס, שהודיע אתמול על מינוי מרוואן עיסא כיורשו של ג'עברי בראשות הזרוע הצבאית, כבר מזמן איננו הגורם היחיד בתמונה. פלגים אחרים, כמו הג'יהאד האיסלאמי, חמושים עד לשיניהם ברקטות גראד וכנראה גם ברקטות פאג'ר מועטות. הארגונים הסלפיים הקיצוניים מנהלים מדיניות עצמאית לחלוטין, שמטרתה העיקרית היא לחימה רציפה בישראל.

אליהו הרשקוביץ

בחמאס העריכו לפני כמה חודשים שיוכלו לשחרר את החבל לפלגים הקטנים ולאפשר להם לבצע יותר ויותר פרובוקציות נגד ישראל. בחודשיים האחרונים הצטרפה בהדרגה גם הזרוע הצבאית של חמאס בהנהגת ג'עברי לניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל בקרבת גדר המערכת ובמיוחד באזור החיץ, ה"פרמטר", שישראל ניסתה לאכוף מצדו הפלסטיני של הגבול. עד יום שני עוד סברו בעזה שאיומי ההנהגה הישראלית הם בסך הכל רטוריקה ריקה. כשהתעוררה בהלה מסוימת, הסכים חמאס להפסקת האש המצרית, אלא שההחלטה הזו כבר התקבלה מאוחר מדי. למרות כל זאת, שאננותו של ג'עברי, שנסע במכוניתו ונפגע, מעידה על כך שבארגון לא עמדו על רצינות הכוונות הישראליות. חמאס הימר באופן שגוי כששינה את מדיניות הפעולה הצבאית שלו וכעת הוא משלם על כך מחיר לא מבוטל.

בניגוד לתחזיותיהם המוקדמות של בכירי חמאס, נתניהו לא נמנע מהסלמה אלא אפילו הגביר את עוצמת העימות עוד מעבר להערכות המוקדמות. כעת, חמאס הוא זה שמחפש דרך לסיים את העימות מבלי שכבודו יירמס עד עפר. לכבוד יש כאן תפקיד. הסמל בה' הידיעה של חמאס חוסל ועל פגיעה שכזו הארגון לא יכול היה להרשות לעצמו להבליג.
למתרחש בעזה יהיו השלכות גם על המצב בירדן, שם אירעו השבוע הפגנות המוניות במחאה על עליית מחירי הדלק. האחים המוסלמים שם ינסו לנצל את האווירה האנטי-ישראלית כדי להוציא בסוף השבוע אלפים לרחובות עמאן במפגן הזדהות עם חמאס. בגדה המערבית תבקש הרשות הפלסטינית לרסן את עצרות חמאס ולמנוע את חידוש הוצאת הפיגועים מהגדה לשטח ישראל. בזמן מבצע עופרת יצוקה הגדה הייתה המקום השקט ביותר במזרח התיכון. ארבע שנים חלפו מאז, וכיום הרשות תתקשה לחזור על ההישג הזה, בעל אחת כמה וכמה כשלוקחים בחשבון את האווירה הנוכחית באזור.
 

לקח היוהרה

מספר הרקטות ששוגרו בסבב הנוכחי עד כה נמוך במקצת מהתחזיות המוקדמות של צה"ל. חמאס עושה מאמץ לדבוק בתוכניות הירי המבצעיות שלו, ובמקרה הצורך לשגר מאתרים חלופיים בדרום הרצועה במקום אלה שנפגעו בצפונה. ה"ציד" מהאוויר של משגרים וחוליות הירי יימשך בניסיון לצמצם את הנזק לערי הדרום. בניגוד לפאג'רים, כמות הגראדים גדולה בהרבה ולא ניתן יהיה לחסלה במחי מהלך אחד.

בצבא טוענים כי נותרו עדיין די מטרות מודיעיניות לתקיפה גם בימים הבאים. עם זאת, חשוב לזכור שהכללים במאבק מהסוג הזה קבועים מראש: התפוקה היומית של התקיפות מהאוויר תפחת ככל שיחלוף הזמן, והאויב ינמיך בהדרגה את פרופיל הפעולה שלו כדי לצמצם את סיכויי הפגיעה. נראה שפעולה מהאוויר תהיה אפקטיבית רק לעוד ימים ספורים ואז תצטרך ישראל להחליט אם לגבותה בתמרון קרקעי או לחתור לסיום המבצע.

ההנהגה הישראלית הציגה עד כה מטרות צנועות למבצע עמוד ענן. גם זה לקח מהיוהרה שאפיינה את הצמרת המדינית והצבאית בתחילת מלחמת לבנון השנייה, ומהשאיפות המופרזות שאפיינו את שלהי מבצע עופרת יצוקה. למרות אווירת הבחירות, נדמה שהטון המאופק והזהיר שבו נוקט הרמטכ"ל גנץ מצליח להשפיע לטובה גם על המדינאים, השומרים בינתיים על פרופיל נמוך. צריך לקוות שגישה זו תימשך ושלצד ההכנות המתחייבות למבצע קרקעי גדול, תשקיע ישראל גם די זמן בהכנת אסטרטגיית יציאה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו