בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הענן שלפני איראן

תוקפים בעזה, פוזלים לטהראן

הענן בשמי עזה יכול להיות תחליף למבצע איראן - או מבוא לו, הכל לפי הנסיבות. אם ישראל היא "נושאת מטוסים אמריקאית", עזה היא ספינת טילים איראנית

70תגובות

בנימין נתניהו ואהוד ברק לא ויתרו על חלום המבצע הגדול באיראן. היה ביניהם חיכוך לזמן מה, לקראת הבחירות בארצות הברית. שר הביטחון התנגד להעמיד את הנשיא אובמה בפני עובדה וראש הממשלה השתעשע ברעיון ניצול התקופה הפוליטית הרגישה לקראת ניצחונו של מחמל נפשו, מיט רומני. עכשיו, כשהבחירות מתרחקות שם ומתקרבות כאן, חוזר הצמד לטפח את תוכנית איראן, שבהכרח תשפיע גם על דמותן של הכנסת והממשלה הבאות.

הכפילות המיותרת בקלישאה הקלוקלת "טבילת אש ראשונה" משקפת את בורותם של מי שאינם יודעים שטבילה, לנצרות, היא בהגדרתה ראשונה ויחידה. לנתניהו, בכל זאת, מבצע "עמוד ענן" כמוהו כטבילת אש שנייה, כי 16 שנים חלפו מאז אותה טבילה בספטמבר 1996, פתיחת מנהרת הכותל, שהסלימה לאירועים שנקראו בצה"ל "ברזל לוהט". נתניהו, ראש ממשלה טירון ויהיר, ספג באירועים אלה מכה צורבת עד כדי כך שחזר בו מסירובו לוותר לערפאת על חברון הפלסטינית - ומאז, בשבע שנותיו הנוספות בשתי תקופות כהונה, נצר את האש ואף התגאה בכך.

השבוע חצה נתניהו קו אדום פרטי, כשאישר יציאה למבצע גדול. לא מלחמה, אלא מהלך צבאי שמטרותיו, משכו והישגיו מוגבלים. הענן בשמי עזה יכול להיות תחליף למבצע איראן - או מבוא לו, הכל לפי הנסיבות. בין כה וכה, הוא מחדש את השותפות נתניהו-ברק, שעמדה להיפרם לטובת מועמדים אחרים לתיק הביטחון, מהליכוד או מישראל ביתנו.

אין כיום בעולם מנגנון בין-זרועי, רב-שירותי, מודיעיני-מבצעי יותר מיומן ומשופשף מצה"ל, עם שותפי המשנה שלו מהשב"כ, המוסד והמשטרה. האיסוף המדוקדק של מידע מפליל על תנועות בכירים ועל מיקום אמצעי לחימה, המתורגם בשניות הנכונות לנקודות ציון המוזנות למערכות נשק, הוא ברמה ששום צבא אחר טרם הגיע אליה. אלא שזה בתא שטח מוגבל, הנמצא כולו בתצפית מתמדת מהאוויר, מהים ומהיבשה, ושבדרך כלל אפשר להשיג עליו מודיעין איכותי ממקורות אנושיים וטכנולוגיים. החריגים היקרים הם פיגועים כמו זה שבו נחטף והוחבא גלעד שליט.

ישראל, שהבליטה מתחילת "עמוד ענן" את ממד הלוחמה הפסיכולוגית, כדי להרתיע באמצעות גיוס מילואים, תגבור כוחות ואיתות נכונות לפלישה קרקעית בעקבות השלב הנוכחי של טילים ופגזים, תנסה למנף את היכולת גם בהקשר האיראני. כביכול, מי שיודע לפגוע באחמד ג'עברי ישכיל למצוא גם את מחמוד אחמדינג'אד; ומי שהשמיד את הפאג'רים, יגיע גם לאחיהם הגדולים, השיהאבים, כמו גם לתשתית הגרעינית.

כדי שלא להשאיר מקום לספק, חזר דובר צה"ל והדגיש כי "רצועת עזה הפכה לבסיס איראני קדמי". רוצה לומר, יעדי המבצע אינם באמת פלסטינים, אלא איראנים. "עמוד ענן", מה לעשות, מחובר לכאורה בטבורו לזירה הפלסטינית, אבל בעצם הוא תלוש ממנה ומכוון נגד המתקפה האיראנית על ישראל. אם על ישראל אמרו שהיא נושאת מטוסים מערבית (פעם צרפתית, אחר כך אמריקאית) במזרח התיכון, עזה של החמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי, משגיח הכשרות של משמרות המהפכה היא ספינת טילים איראנית העוגנת לחוף הים התיכון וממטירה אש על ישראל.

המשמעות הנגזרת ממסר זה צריכה להיות מדיניות ישראלית מפוכחת כלפי המחצית החיובית של הזירה הפלסטינית - הרשות של מחמוד עבאס וסלאם פיאד, המושלת בגדה. עד כה אין לכך סימן; אולי לאחר הבחירות.

"עמוד ענן" הוא מבחן ההתמחות המעשית של מפקד חיל האוויר וראש אמ"ן, האלופים אמיר אשל ואביב כוכבי, ומעל כולם רב אלוף בני גנץ, הרמטכ"ל שברק ונתניהו לא רצו, מה שאינו מפריע להם להעתיר עליו שבחים כאילו תמיד היה מועמדם המועדף. אפשר לנחש מה היה ברק אומר אילו הרמטכ"ל עכשיו היה יואב גלנט - ברור שמי שפיקד על החזית ב"עופרת יצוקה" (שגרסאות מוקדמות שלה נקראו "ענן כבד" ו"ענן אפור", אבותיו של "עמוד ענן"), ייטיב גם לנהל את המבצע הבא. זאת הוכחה נוספת למקריות, או לטיבו הבסיסי של צה"ל, שאינו משתנה הרבה לכאן או לכאן לפי מפקדיו. אילו התאפק דן חלוץ ולא התפטר לפני שהגיע המידע על המתקן הגרעיני הסורי, והיה נשאר לפקד על השמדתו מהאוויר, היתה זו ראיה לתבונה שבמינוי מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל.

צה"ל, מתברר שוב, כמעט אדיש לתמורות בפיקוד. ערב "עופרת יצוקה" סיים את תפקידו תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, מפקד אוגדת עזה והאיש שתרם יותר מכל עמיתיו להכנת המבצע. ערב "עמוד ענן" סיים את הפיקוד על האוגדה תא"ל יוסי בכר. המערכת קלטה אוגדונרים מנוסים פחות, אז אייל אייזנברג ועכשיו מיקי אדלשטיין, ולא נודע כי באו אל קרבה. בדומה, גם המחוז הדרומי של המשטרה נוהל בידי ממלאי מקום בתקופה שלקראת המבצעים, בהיעדרם של הניצבים אורי בר-לב ויוסי פריינטי; ואם ניהול ארעי בידי תת ניצב הרע עם האזרחים, אין לכך כל סימן.

ברק, שר הביטחון בשני המבצעים, אינו זקוק לתרגול נוסף. לו חסרה דרך נוחה ל"מרחב החסימה" - הארץ המובטחת שמעבר לנהר שלושת הח"כים. סיכוייו, שהיו קלושים עד לימים האחרונים, השתפרו בזכות צירוף נסיבות, מהן ביטחוניות ומהן פוליטיות, כמו אובדן דמויות צבאיות והתיישבותיות מרשימות העבודה ומרצ. בפני עצמאות של ברק ושל תומכו העיקרי, שלום שמחון, נפתחו אפשרויות חבירה לעבודה, לליכוד-ביתנו ולרשימה מרכזית בראשות שמעון פרס ו/או ציפי לבני. דומה שברק יכול עכשיו, אם יקנה כרטיס, להגיע לירושלים באוטובוס, ברכבת או במונית שירות.

נתניהו, דל הניסיון במצביאות, עלול להפיק לקחים שגויים מ"עמוד ענן", במיוחד אם המבצע יסתיים במהרה ובהרוגים מעטים. רב יהיה הפיתוי להאמין שגזרת עזה הושקטה לחודשים, עד לחידוש ההברחות של הטילים ארוכי הטווח מבעד למנהרות; שחסן נסראללה, שיתבונן בפרצופו המת של אחמד ג'עברי ויתחלחל לראות את עצמו, ינצור את אש חיזבאללה למרות פקודה מפורשת מטהראן; ושחקר הביצועים של אומדן הנפגעים בעורף יתממש בתרחיש האיראני, בהנחה שה"חץ" - שטרם יירט מבצעית - יחקה את ביצועי "כיפת ברזל". כל אלה יהיו שיקולים בעד המבצע האיראני, בעיקר כל עוד סוריה הפוליטית והצבאית שקועה בצרותיה הפנימיות.

זאת תהיה מסקנה נמהרת. אם התוצאות המהותיות של "עמוד ענן" תלויות בראש ובראשונה בתגובות הפלסטיניות והמצריות, תקיפה באיראן תיכשל, בזירה הבינלאומית החשובה עוד יותר מזירות המודיעין והמבצעים, אם לא תשאב ממאגרים מעצמתיים, אמריקאיים אך לא הם לבדם, של רצון טוב.

בשבוע שעבר, למחרת ניצחון אובמה, הזדרז נתניהו לספר על שיחת האיחולים שלהם. הבית הלבן החזיר את נתניהו לממדיו הטבעיים. אובמה, מתברר, שוחח באותו יום עם 13 מנהיגים זרים, בהם מוחמד מורסי ממצרים, עבדאללה מלך סעודיה, רג'פ טייפ ארדואן מטורקיה, שליטי קולומביה ואוסטרליה וברזיל ועוד ועוד - וכן, גם נתניהו. יחסים מיוחדים אין כאן.

הנשיא פרס, בביקורו במוסקווה באותה עת, השכיל לשדר רגישות ישראלית להתמרמרותן של מעצמות אחרות ורוסיה בראשן על הבלעדיות שמעניקים בירושלים לאמריקאים. מי שרוצה לבודד את עזה זקוק להסכמתם של צדדים אזוריים; ומי שרוצה לבודד את איראן, אינו יכול להסתפק בוושינגטון.

נתניהו הוא חד-ערוצי בשני מובנים, המטרה האיראנית והמשענת האמריקאית, מה גם שהאחרונה אינה מובטחת לו. יהיה טוב מאוד אם "עמוד ענן" ישיג את התכלית המוגבלת שנקבעה לו בעזה; ורע מאוד אם הדרג המדיני שהתברך בביצועי הדרג הצבאי והמודיעיני ינסה להקיש ממנו למקומות אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו