בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

הזמן למוצא מדיני מהעימות הולך ומתקצר

לא ברור האם המאמץ המצרי להגיע לרגיעה יישא פרי; ישראל דורכת את קפיץ הפעולה הקרקעית בעזה, וככל שהזמן עובר הוא עשוי להשתחרר

21תגובות

אולי צריך לפתוח בחדשות הטובות יחסית: המודיעין המצרי סיים עם ה"ברוגז" בן 48 השעות שלו עם הצד הישראלי ומוביל כעת מאמץ מרוכז להגיע להפסקת אש ("תהדיאה") ברצועת עזה. ראש הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל וסגנו מוסא אבו מרזוק מנהלים את המגעים מטעם החמאס עם אנשיו של הגנרל המצרי רפאת שחאתה. אולם, בינתיים לא ברור אם תהיה תוחלת למאמץ המצרי ואם יש קשר בינו לבין הירידה המסוימת בעוצמת ירי הרקטות מעזה שנרשמה מהבוקר.

מבצע "עמוד ענן"- דיווחים חיים באתר "הארץ"

פרק הזמן שנותר להשגת מוצא מדיני מן העימות הולך ומתקצר. המשאל הטלפוני שבו אישרו אמש שרי הממשלה גיוס נרחב, שאמור לכלול בשיאו 75 אלף אנשי מילואים, מסמן נקודת מפנה אפשרית במבצע "עמוד ענן". ישראל מנופפת כאן באיום גדול במיוחד, במטרה לכפות על החמאס הפסקת אש מלאה בטרם תחל כניסה קרקעית לרצועה. אלא שגיוס מילואים בהיקף כזה משול לדריכת קפיץ, שיש לה השפעה גם בכיוון ההפוך: על דעת הקהל ועל הקברניטים בארץ.

צעד כזה משליך על תפקוד המשק, מגביר את המתח בקרב האזרחים וחיילי המילואים ומייצר לחץ על ההנהגה לאישור המהלך הקרקעי. יחידות המילואים לא יוכלו לשבת זמן רב בדרום בלי להיכנס לפעולה, מה עוד שקירוב מספר רב של חיילים לשטחים פתוחים בדרום חושף גם אותם לפגיעה באזורי ההתארגנות, כפי שקרה בעת נפילת הקטיושה בכפר-גלעדי בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה.

השלב האווירי במבצע, כפי שכבר נכתב כאן, מתקרב בהדרגה למיצוי האפקטיביות שלו. הדרג המדיני יצטרך להכריע, בטווח של ימים בודדים, אם לעבור לשלב הקרקעי. כניסה קרקעית אין פירושה בהכרח כיבוש הרצועה כולה, למרות מסת הכוחות הנצברת כעת (וכוללת גם מספר רב של חטיבות חי"ר ושריון סדירות). גם במבצע "עופרת יצוקה" השתלט צה"ל רק על חלקים מהרצועה. הפעם, תיתכן כניסה בהיקף קטן עוד יותר. ועדיין, כל כניסה קרקעית משמעותה הגברת החיכוך עם החמאס.

העימות יעלה בראש ובראשונה באבידות לארגונים הפלסטיניים, אף שיהיו גם נפגעים בצדנו - ולא ניתן יהיה למנוע פגיעה מסוימת בחפים מפשע ברצועה. בתחילת השבוע הקרוב צפוי מזג אוויר חורפי יחסית בדרום: זו מציאות המקשה על פעולה קרקעית, הן בשל בעיות עבירות לכוחות הנעים בשטח והן משום שהכיסוי מן האוויר – בתצפית ובאש – פחות דומיננטי כשיש עננות כבדה.

נתניהו וברק בחרו במתכוון לעמעם את מטרות המבצע. הערפל משרת אותם מול היריב ובמידת מה גם מול קהל הבית, בישראל. השאלה שבכל זאת צריכה להישאל היא אם לפחות בחדרים סגורים, הממשלה והצבא מתואמים באמת בשאלה הם מבקשים להשיג. עד כה, התנהל החלק הצבאי בלא תקלות של ממש ותוך צבירת כמה הישגים מרשימים. אולם למרות התמיכה האמריקאית בישראל, נדרשת עוד עבודה רבה במישור המדיני. ההתרחקות הישראלית ממצרים ומטורקיה מקשה על שימוש בהן כמתווכים שישכנעו את החמאס לאחוז בסולם ולרדת מן העץ, בטרם יספוג מכה קשה.

הזהירות שנקט צה"ל, בהשוואה למהלכים האוויריים הראשונים של "עופרת יצוקה", צמצמה הפעם את מספר הנפגעים האזרחים בצד הפלסטיני. אולם, גם בשורות החמאס לא נרשמו לפי שעה אבידות כבדות. רבים מבכירי הארגון ירדו כנראה לרשת המנהרות המסועפת שנחפרה מתחת לעיר עזה, כחלק מהלקחים הפלסטיניים מהמבצע הקודם. הפעם, בניגוד ל"עופרת יצוקה", יחידות החמאס לא נטשו כליל שכונות שלמות מפחד הפלישה הישראלית. אם התמונה תישאר בעינה, הדבר עלול להחריף את ההתנגדות בעת כניסה קרקעית.

צריך להודות שלעת עתה, חרף המאמץ העצום שמשקיעים חיל האוויר והמודיעין, לא נרשם דיכוי ממשי של היקף ירי הרקטות מעזה (נותר עדיין לראות אם הירידה בירי מהבוקר משקפת תפנית). בשלושה ימים הראשונים ירו הפלסטינים יותר מ-700 רקטות מהרצועה, כמעט כפליים מקצב האש של חיזבאללה במלחמה ב-2006. לעומת ההצלחה בפגיעה במערך רקטות הפאג'ר לטווח בינוני (הירי לתל אביב ולירושלים הוא תופעה זניחה מבחינה צבאית, המקבלת נפח בתקשורת בעיקר בשל השפעתה הפסיכולוגית והסמלית), צה"ל מתקשה יותר בטיפול בקטיושות לטווחים של עד 45 קילומטרים, המשבשות את החיים הסדירים ביישובי הדרום.

לפי שעה, מספר הפגיעות מהאוויר בחוליות ירי אינו גבוה. נראה כי חרף ההתנקשות בחיי אחמד ג'עברי, מערך הפיקוד והשליטה של החמאס ממשיך לפעול וחוליות הירי משגרות רקטות על-פי תוכנית מבצעית מסודרת למדי.

צריך להבחין בין מצבו של החמאס, שבכיריו כנראה בטוחים יחסית במנהרות, לבין מצבו של הציבור הפלסטיני ברצועה, החי בחשש מהתקיפות האוויריות הישראליות – ועוד יותר מכך מהאפשרות של החרפת המבצע על הקרקע. "עופרת יצוקה" פערה צלקות קשות בזיכרון הקולקטיבי בעזה. גם למצוקה ולפחד של נתיניו יצטרך שלטון החמאס בעזה להתייחס כשידון בניסיונות להגיע להפסקת אש.

יתרון משמעותי לטובת ישראל טמון כמובן בפריסת סוללות "כיפת ברזל", שמספר היירוטים המוצלחים שלה במבצע הנוכחי כבר עולה על 200. היום (שבת) החלה להיפרס סוללה חמישית, להגנה על גוש דן, אף שיידרש עוד זמן להשלמת היכולת המבצעית שלה. "כיפת ברזל" מספקת אורך נשימה למחליטים בישראל, משום שהיא מצמצמת מאוד את מספר הנפגעים האזרחים. אבל לא לעולם חוסן: צריך להניח שאם תתפתח כאן מערכה ארוכה, העורף יהיה בהדרגה חשוף יותר לפגיעה, מה גם שבמקביל יופעל על ישראל לחץ בינלאומי לסיים את המבצע. ההנהגה הישראלית תצטרך כעת לקבל החלטות בתוך פרק זמן קצר, כדי להימנע מתקופת הדשדוש הארוכה שאפיינה את רוב ימי מלחמת לבנון השנייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו