שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון
חיים לוינסון

לפרוספר חזן, נכה מלידה המשתמש בכיסא גלגלים, יש 30 שניות בלבד להגיע ממבנה האשקובית החד-קומתי (מבנה המורכב מקוביות בטון נפרדות הנפוץ בשיכונים שנבנו על ידי המדינה בשנות ה-50), בו הוא מתגורר באשקלון, למקום מחסה. מחוץ לביתו יש אמנם מקלט, אבל בשל הפרשי הגובה וריבוי המדרגות - אין לו סיכוי למצוא בו מפלט.

כיסא הגלגלים הממונע שלו שוקל 140 קילוגרמים, ועל כן גם סיוע בהרמתו לא בא בחשבון. בהישמע האזעקה, הוא מתניע את כלי התחבורה הפרטי שלו וממהר להיצמד לקיר החיצוני של המקלט. לפי הנחיות פיקוד העורף, לרדיוס היישובים בו נמצאת עירו אשקלון, ניתנת אזהרה בת חצי דקה מרגע הישמע האזעקה. במקרה הטוב, לחזן נדרשות 33.5 שניות להגיע למעטפת המקלט - ולהתפלל.

קרדיט: צילום רויטרס

מבצע "עמוד ענן"- דיווחים חיים באתר "הארץ"

מקלט 337 באשקלון משרת 30 משפחות מקרב דרי שכונת עולי הגרדום. היום בבוקר (ראשון) נפל טיל גראד במרחק של מאה מטרים מהמקום. התושבים בפוסט-טראומה, יושבים דרוכים על כיסאות שפרסו מחוץ למקלט ממש ואחוזי חרדה מהעתיד לבוא. נוסף לחזן, חמישה נכים יש ביניהם, ופתרונות עבורם - אין. בעקבות פניית "הארץ" בנושא, שלחה העירייה נציגה למקום, אלא שהיא בכלל אמונה על הפעלות לילדים. מדובר צה"ל נמסר, בשם פיקוד העורף, כי זו אחריות הרשות המקומית לטפל בנכים.

ב"עופרת יצוקה" ניצל חזן 20,000 שקלים מחסכונותיו ונמלט לאילת. אשתו רחל אומרת: "אין לנו לאן ללכת. הוא צריך מיטה רחבה, מכשיר הנשמה. מי יארח נכה במצב כזה. הבן הגדול שלי חייל הוקפץ לצבא. יש לי תינוקת בת שנה וחצי. אני לא רוצה תרומות, לא נדבות. לבנות ממ"ד עולה 90,000 שקל. אפילו רק שישימו מיגונית שהוא יוכל להיכנס אליה עם הכסא".

בנה של רחל מנדלוואי הוא בן 38, נכה 100% מאז היה בן ארבעה חודשים. היא ארגנה עבורו אירוח אצל משפחה בצפון. אחת השכנות האחרות פינתה את בתה הנכה בת ה-14 לשדרות דווקא, שם, אצל קרובת משפחה, היא יכולה לפחות לשבת בבטחה יחסית בממ"ד. לשלושה נכים אחרים, בהם שתי קשישות, אין פתרון בנמצא. הן יושבות בחוץ עם הסייעות מהודו, נצמדות, כמו חזן, לקירות החיצוניים של המקלט ומחכות.

המקלט עצמו נוקה והואר, אך צר מלהכיל את כל המבקשים. בברזים אין מים וחלק מהנורות נשרפו כבר והוחלפו על ידי התושבים עצמם. חלון יציאת החירום סתום ולא יכול להיפתח. כמה שעות מאוחר יותר, הגיעו שוב מהעירייה ואמרו ש"מחר (שני, ח"ל) ב-14:30 יגיעו מדריכים ויפעילו את הילדים". בינתיים הם סובבים הלוך ושוב, בין המקלט לרחבה הסמוכה לו, משועממים. כל התושבים תומכים בפעולת צה"ל, אך שואלים מדוע המדינה השאירה אותם מאחור.

חזן ונכים נוספים המתקשים בכניסה למקלט באשקלון, היוםצילום: מוטי מילרוד
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ