בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבצע עמוד ענן

בין המתנה לדשדוש

במצרים מדברים על הפסקת אש ומסביב לרצועה החיילים בציפייה דרוכה. בכך נשכח אחד הלקחים המשמעותיים מלבנון השנייה: חשיבות קיצור סבב הלחימה

66תגובות

זה היה עוד יום של המתנה ברצועת עזה. בעוד השליחים הישראלים דנים בעקיפין עם החמאס בקהיר, באמצעות המצרים, בדרכים להשגת הפסקת אש, נמשכה הכתישה האווירית של מטרות השייכות לארגוני הטרור ברצועה ונהרגו יותר מ-20 פלסטינים. ובכל רחבי הנגב המתינו, בעצבנות גוברת והולכת, עשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים להחלטת הדרג המדיני: נכנסים או לא נכנסים?

ביום השישי למבצע עמוד ענן, התשובה טרם ניתנה. הדיווחים מקהיר אופטימיים יחסית, אבל חלקיים. ככל הנראה, הושגה שם התקדמות מסוימת. ביקור מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, באזור עשוי לסייע לריסון נוסף, מעבר לחלון הזמנים שקבעה ישראל. המטרה של המתווכים היא להגיע להסכמה כללית על הפסקת אש תחילה ולדון בתנאים מפורטים יותר בהמשך. אם לא יושג הסדר, מאיימת ישראל בכל זאת בפלישה קרקעית לרצועה בתוך זמן יממה או שתיים.

החדשות הטובות יחסית אתמול נגעו לירידה נוספת שנרשמה בעוצמת ירי הרקטות לדרום, זה היום השני ברציפות. ההאטה המסוימת בירי עשויה לשקף קושי גובר של הפלגים הפלסטיניים לשגר רקטות באופן שיטתי, על רקע הפגיעה המתמשכת של חיל האוויר בחוליות ירי. חלק ניכר מהשיגורים מתמקדים כעת בטווח הקצר, של פחות מעשרים קילומטרים. גם זה עשוי להעיד על מצוקה.

בצבא מעריכים כעת כי הפלסטינים איבדו בזמן המבצע לפחות שליש מיכולת הירי שלהם לטווח של עד 40 קילומטרים, לאחר שכבר הושמדה רוב יכולת הירי לטווח 75 קילומטרים. ועדיין, בשעות הערב שבה והחריפה האש, זמן קצר לאחר ההתנקשות בחייו של בכיר בג'יהאד האיסלאמי. ההקלה באיום עודנה חלקית, במקרה הטוב.

כיצד ההתפתחויות בשטח משפיעות על רצונו של החמאס בהמשך הלחימה? קציני המודיעין אומרים למדינאים כי לארגון אין רצון שהעימות יגלוש לפעולה קרקעית, אך מציינים באותה נשימה שאינם מזהים סימני שבירה של ממש בצד הפלסטיני.

חשיבותו של מרכיב הזמן

כחלק מיצירת האיום על עזה, שחרר אתמול צה"ל תיעוד של ביקור הרמטכ"ל בני גנץ אצל היחידות המתאמנות בדרום. קצין בכיר אמר אתמול בשיחה עם עיתונאים כי הכוחות מוכנים לפעולה.

כשתסתיים הפעולה הזו, עוד יהיה זמן לברר בדיוק כיצד תפח המבצע למכונת המערכה הדורסנית שבה מאיים כעת הדרג המדיני. ועם זאת, צריך להזכיר שהמסה של הכוחות, הנצברת לעין המצלמות, היא מרכיב חשוב בלחץ הפסיכולוגי על החמאס - וכי עדיין אפשר להחליט לבסוף גם על פעולה מוגבלת, שבמסגרתה ייכנסו לרצועה רק הכוחות המאומנים והמוכנים יותר.

אולם, בהמתנה הממושכת סוטה צה"ל מאחד הלקחים המשמעותיים שקידש מאז מלחמת לבנון השנייה. בכל דיון פנימי בצבא, בכל מפגש עם עיתונאים אחרי הלחימה, הדגישו הקצינים הבכירים את חשיבותו של מרכיב הזמן. חייבים לקצר את סבב הלחימה, הטיפו שוב ושוב. אסור בשום פנים ואופן לדשדש ולהמתין. אם מחליטים על מבצע, נדרשת הפגנת כוח בעוצמה רבה ככל האפשר ואחריה רציפות של פעולה.

צה"ל יצא מתוך הנחה שכך יושג אפקט מקסימלי על האויב - ושהתארכות המהלכים הצבאיים בלא השגת היעדים תוביל ללחץ בינלאומי על ישראל ולמצב סיום פחות טוב מבחינתנו. יתרה מכך, כיוון שארגוני הטרור בצד היריב אינם פרטנר להסדר כתוב, כל מה שנוצר בתום הלחימה הוא הסדרה עקיפה ובלתי רשמית, שבה מרכיב ההרתעה חשוב במיוחד. לא פעם בשיחות הללו, חזר הציטוט מסרט הקאלט האהוב על הצבא, בכל דרגיו, "מבצע סבתא": "אתה מתחיל הכי חזק שלך - ואז מגביר מהירות".

אי-אף-פי

זה לא מה שקורה כעת בגבול הרצועה. להפך: ישראל חוזרת לתקופות ההמתנה שנרשמו במלחמת לבנון השנייה, ונראה שדווקא ההמתנה שוחקת בהדרגה את הישגי המבצע. צה"ל אומר את כל הדברים הנכונים בין מלחמה למלחמה, אבל כשמגיע הסיבוב הבא הוא מגלה שהשחקנים האחרים - החמאס, ולא פחות ממנו הדרג המדיני בישראל - לא בדיוק מוכנים לשחק לפי התסריט שנתפר עבורם מראש. במוקד ההיסוס הפוליטי עומד החשש מנפגעים: הסיוט שתמונת הניצחון של חיסול אחמד ג'עברי בטיל מהאוויר, ביום הראשון ללחימה, תתחלף בסדרת הלוויות צבאיות בישראל ביום העשירי. לפי שעה, הדרג המדיני פוסח על שתי הסעיפים.

"חומת מגן" עזתית, שבמהלכה תיכבש מחדש כל הרצועה, אינה נחשבת לאפשרות ריאלית. בהיעדרה, אפשר לדבר על מהלכים קטנים יותר שלכאורה יגדילו את המחיר שמשלם החמאס. אבל נראה שכל יום של המתנה לבשורות מקהיר עלול להחליש את ההישג הישראלי מתחילת המבצע ולהגדיל את הסיכון: לאירוע כפר-קאנא (הפגיעה בחפים מפשע במבצע "ענבי זעם" ובמלחמת לבנון השנייה), לאירוע כפר-גלעדי (הרג 12 צנחני המילואים מקטיושה באותה מלחמה) או לסתם גראד שיחדור איכשהו את המכ"ם של "כיפת ברזל" ויפגע במקום הומה אדם בעורף הישראלי.

הרמטכ"ל דיבר אתמול עם המפקדים על הקפיץ המתוח של היחידות בגבול הרצועה, הממתין לפקודתו לפעול. הקפיץ יכול להישאר מתוח לזמן מוגבל - ובינתיים יש לו גם השפעה מסוימת בצד הישראלי. את הדוגמה הטובה ביותר לכך אפשר לראות בתצלום של צלם "הארץ" אילן אסייג (ראו למטה), מצומת יד מרדכי שלשום בלילה. נראים בו חיילים, פניהם צבועות בצבעי הסוואה, אוכלים ארוחת ערב מאוחרת. הפנים נצבעו משום שהחיילים עמדו להיכנס לרצועה, עד שקיבלו פקודת ביטול ברגע האחרון. אם אין בינתיים מלחמה, נלך לאכול משהו במקום.

זה כנראה חלק מהתופעה המשונה של מלחמה המתנהלת שני מטרים מהבית, לא במדבר מרוחק אי שם. אנחנו עוד רחוקים מכך, אבל אם התמונות הללו - של ביטולי פקודות חוזרים ונשנים, של שינויי משימה ברגע האחרון - יתחילו לחזור על עצמן, אי אפשר יהיה להתעלם מהדמיון המסוים לפרשת לבנון. אז, ב-2006, חוסר הכיוון של הממשלה וההתלבטות במטכ"ל טרטרו עד אין קץ את הכוחות שבקצה השרשרת הארוכה והובילו לבסוף לשחיקה משמעותית ביכולתן של היחידות לפעול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו