בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

הכניסה הקרקעית של חמאס

לכוחות הביטחון היה השבוע מידע על עשרות כוונות פיגוע. אחד החששות: התנקשות בבכירים בדרג המדיני והצבאי

85תגובות

דקות מעטות לפני צהרי היום (רביעי) שוחח אחד מאלופי צה״ל בטלפון עם מכרים, על המצב בעזה ועל האפשרות שהממשלה, המתלבטת אם להסכים להפסקת אש בתנאים המאכזבים גורמים לוחמניים בתוכה, תעדיף לשלוח חטיבות ואוגדות של פיקוד הדרום למבצע קרקעי. הדרג המדיני, הבהיר הקצין, כשהוא נשמר מפני פלישה לתחומם של הממונים עליו, עשוי להסכים להפסקת אש, אך בה במידה אפשר גם שהמגעים על תנאי הפסקת מבצע "עמוד ענן" ייכשלו, והכוחות יצטוו להיכנס לעזה. אם כך יקרה, הזהיר, מן הנמנע יהיה לעצור את הפעולה בתוך שעות; יידרשו לכך לפחות יום-יומיים.

עוד האלוף מדבר, וממרומי קומתו הגבוהה במגדל המטכ״ל הגיע לאוזניו, ומפיו לאוזני בני-שיחו, קול נפץ מהרחוב הסמוך. דקה או שתיים אחר כך התברר הגורם, הפיגוע באוטובוס. זו היתה מהלומה, אך לא לגמרי הפתעה: בידי שירות הביטחון הכללי הצטבר השבוע מידע על כ-50 "כוונות פיגוע" ומהן כ-30 מוחשיות עוד יותר, המתקראות במילון המונחים של השב"כ התרעות. אלה הצביעו על תיכנון מתקדם יותר לביצוע פיגועים.

החשש העיקרי היה מהתנקשות באישים בכירים בדרג המדיני והצבאי, באמצעות מטעני-נפץ או בנשק תלול-מסלול, ומהתקפות על מקומות הומי-קהל. בין השאר, נערכו בשבועות האחרונים היחידה לאבטחת אישים ומשטרת מרחב הנגב, בכוח של מאות שוטרים ומאבטחים וכוננות של מסוקים ויחידת ההצלה 669 וסיירת גבעתי, לסיכול פיגוע אפשרי באזכרה השנתית לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, שנערכה שלשום בשדה בוקר. הגנו שם על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הנשיא שמעון פרס ועל אורחים נוספים, ממתאבדי-נפץ ומרגמות במדבר ורקטות בחאן-יונס. התרחיש המורכב לא התממש ליד קבר דוד, אבל פשוט ממנו פגע באזרחים ברחוב שאול המלך.



ממשלת נתניהו החמיצה את הרגע - הרבה יותר מרגע - להפסיק את האש ולטעון שהיא עושה זאת מעמדת כוח. עכשיו, הפסקת האש, שהייתה רצויה כשלעצמה בסוף השבוע שעבר, תמוסגר בתמונות של האוטובוס הפגוע מחוץ לחומת מחנה רבין. זו הזדמנות נאותה לראשי החמאס להציג את ההבנות, שעובדו בשיח אמריקאי-מצרי-טורקי, כנדיבות של מי שלא הובסו, ומכל מקום שומרים בידיהם את האפשרות להחדיר חומרי-נפץ לעורף הישראלי בדרך המסורתית ולא רק בנשק תלול-מסלול.

הפסקת-אש חד-צדדית, המאפשרת גם ביטול חד-צדדי וחידוש האש, כמוה כפקודת "עמוד נוח", ואילו נצירה משותפת של האש כמוה כ"עמוד דום". אמנם ניתן להתפלפל ולשאול, האם שתי הפסקות-אש בו-זמניות ולהלכה חד-צדדיות מהוות למעשה הפסקת-אש דו-צדדית, אך לא זה העיקר. בממד היוקרה, הפיגוע באוטובוס העניק נקודות לאירגוני הטרור ולכן הגדיל את הסיכוי להשגה מהירה של הבנות הפסקת האש. בממד המהות הוא הוסיף תחמושת למבקריו של בנימין נתניהו, המאגפים אותו מימין.

חשיבותן של ההבנות נעוצה בעמימותן. לא תהיה תקומה למאמץ למסמר אותן, מה גם שלא יתקיים מנגנון פיקוח שיוכל לאכוף אותן. ההבנות ישרדו כל עוד יישמר שיווי-משקל בין הצדדים השונים. שיווי-משקל כזה תלוי במקבילית הלחצים, אלה האמריקאים לעומת הפוליטיים-פנימיים על ממשלת ישראל ואלה המצריים לעומת האיראניים על החמאס (בעיקר בזווית של הנכונות להתעמת עם הג׳יהאד האיסלאמי הפלשתיני, המחובר בטבורו לאיראן). נתניהו, כמו תמיד, לחיץ יותר – הוא חושב על עיתוני יום שישי בבוקר והטלוויזיה של שישי בערב, סקרי דעת-הקהל והרכבת רשימת הליכוד בשבוע הבא, אם כי אותה, בניגוד לבחירות לכנסת, יוכל לדחות בימים מעטים.

הבנות "עמוד ענן" יצטרפו, על המדף, לשורה ארוכה של קודמותיהן, כדוגמת הבנות "ענבי זעם" עם חיזבאללה, בתיווך של סוריה, לבנון והאו"ם, ב-1996: מותר לירות בחיילים, או בפעילי אירגונים הלוחמים בישראל, אך לא באזרחים משני הצדדים. ההבנות נשמרו כל עוד לצדדים היה כדאי יותר להתאפק מאשר להפר אותן. אבל לא הייתה הידברות ישירה בין ממשלות פרס, נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ושוב נתניהו לבין חסן נסראללה, ועל כן גם לא נוצלה אותה הסכמה מבוססת-אינטרסים להשגת הסדר נרחב יותר לדו-קיום; יתכן שגרמה לכך תלותו של חיזבאללה בסוריה ובאיראן.

לישראל יש ניסיון רע עם הסכמים שאינם מדיניים, עוד מימי שביתת-הנשק עם מצרים, סוריה, ירדן ולבנון ב-1949. הסכמים אלה הותירו שטחים מפורזים ופרצות נוספות; כל הצדדים, כולל ישראל, נגררו להפר אותם. אחרי הפסקת-האש במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את החרמון. במלחמת ההתשה הופסקה האש בחזית התעלה בהסכם שלא קיבע היטב את סוגיית הקפאתו של מערך טילי קרקע-אוויר שהקימו הסובייטים בצבא מצרים. קידומו של המערך לכיוון התעלה גרם למחלוקת ישראלית-אמריקאית על העובדות (ישראל צדקה) ועל משמעותן (ישראל הבליגה).

התקדים הבעייתי ביותר להבנות ״עמוד ענן״ נקבע ביולי 1981, כאשר אש״ף המטיר קטיושות על קריית שמונה כמעט שבועיים רצופים, הוכיח שצה״ל המשוכלל - חודש לאחר שחיל האוויר תקף את הכור העיראקי - חסר אונים לשתק אש פלשתינית, הבריח דרומה את תושבי הצפון ואילץ את מנחם בגין לחתום על נייר סמוי מהעין הסכם עם יאסר ערפאת. ההסכם, בתיווך המימשל האמריקאי ובית המלוכה בסעודיה, שם קץ ארעי לקטיושות. ערפאת כיבד את לשונו. אבל בגין, שר הביטחון שרון והרמטכ״ל רפאל איתן חתרו למבצע גדול בלבנון (האלוף אהוד ברק הציע להמיר אותו בהתקפה רבתי על סוריה) וניצלו פיגועים בגזרות אחרות - בקעת הירדן והשגרירות בלונדון - לטעון להפרה, בנימוק שמתכנני הפיגועים ישבו במפקדת אש״ף בביירות. הלהיטות לכפר על חטא ההבנות ההן עם ערפאת הולידה ביוני 1982 את מלחמת לבנון.

נתניהו, במצוקתו להסביר בבחירות הקרובות את החלטותיו בשבוע החולף, יידחק למגננה אם לא יכלול סעיף בלתי-ניתן לאכיפה של הימנעות מפיגועים בהסכם ההבנות על התנזרות מירי תלול-מסלול. וגם ברק, המפוכח ממנו - באמת וכתעמולת בחירות כאחת - וסבור שעומק ההרתעה כאורך הזכרון, יתקשה לתרץ את החמצת הרגע הנכון להפסקת אש, לפני שהזכרון האחרון והחד מכולם מהשבוע של ״עמוד ענן״ יהיה מרחוב שאול המלך, או שעיכוב נוסף יוליד זכרון מר עוד יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו