בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו חוזר להבנות עופרת יצוקה

ראש הממשלה, שנבחר בזכות ביקורת חריפה על המבצע הקודם בעזה, מבין כעת את מגבלות הכוח. הנוסחה שתסיים את עמוד ענן תהיה רעה יותר

9תגובות

האזכרה הממלכתית לראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, אתמול בשדה בוקר, היתה שונה מכל האזכרות שקדמו לה. אולי לראשונה אי פעם התנהל האירוע באיפול תקשורתי. הסיבה הייתה חשש שחמאס ינסה לטווח את רחבת הקבר, שבה התרכזו באותה שעה ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא שמעון פרס ויתר חברי סגל א'.

זו אנקדוטה קטנה, שמלמדת על המצב שאליו נקלעה ישראל אחרי שמונה ימי לחימה ברצועת עזה, על סף הפסקת האש. כשראש ממשלה ישראלי אינו יכול לנאום בשידור חי בטלוויזיה, במרחק עשרות קילומטרים מרצועת עזה, קשה לשכנע את הציבור שהפעולה הצבאית שיזם היא עתירת הישגים.

נתניהו מבין שלא נותר הרבה מהאופוריה של יום המבצע הראשון. מיליון הישראלים בדרום, שספגו 1,500 טילים, ותושבי תל אביב שרצו למקלטים כמעט מדי יום, כבר לא זוכרים מי הוא אחמד ג'עברי. מבצע "עמוד ענן", שנראה בהתחלה כגרסת נתניהו לחיסול אוסאמה בן לאדן, יסתיים כנראה כסרט ההמשך למבצע "עופרת יצוקה" של אהוד אולמרט.

כמו ב-2008, ישראל שוב מחפשת דרך לצאת מהמבצע עם הסדר הפסקת אש סביר. בסופו של דבר הבינו נתניהו ואביגדור ליברמן, גם אם באיחור, מה שהבינו ציפי לבני ואהוד ברק ביום השלישי של עופרת יצוקה. שוב מדברים על הנוסחה "שקט ייענה בשקט" ועל משאלת הלב שהושגה - הרתעה שתמנע את חידוש ירי הרקטות.

אליהו הרשקוביץ

ביום האחרון של עופרת יצוקה נחתם הסכם בין ישראל לארה"ב על הקמת מנגנון בינלאומי למלחמה בהברחות, שפרנס לאחר מכן כנסים בבתי מלון ברחבי אירופה. מאז רק גדלו כמות ואיכות אמצעי הלחימה שהוברחו לעזה. גם הפעם מבטיחים ערבויות בינלאומיות ומצריות לעצירת הברחות נשק לעזה, אף שברור לכל שאלה מלים כתובות על הקרח.

בחירת נתניהו וליברמן לשלטון נזקפת לא במעט למבצע עופרת יצוקה. תושבי הדרום הצביעו בהמוניהם לשניים אלה, שתקפו את אהוד אולמרט וציפי לבני והבטיחו, מעל כל במה לפני הבחירות הקודמות, שירסקו את חמאס. בסופו של דבר, ההתלהמות התרסקה על קרקע ההווה. מהנאומים חוצבי הלהבות נותרה רק הבנה של מגבלות הכוח.

מה שנשאר לנתניהו לעשות בטקס בשדה בוקר הוא להציג את האליבי שלו לתושבי הדרום ולבוחרי הליכוד. הוא נשאל מדוע הסתפק בהסכם הפסקת אש מלא בוויתורים לארגון טרור, ולא הפיל את החמאס כפי שהבטיח. קו ההגנה הראשון של נתניהו היה הדגשת ההישגים: פגענו בראשי המחבלים, השמדנו אלפי טילים, פגענו במתקני חמאס ושיקמנו את ההרתעה. קו ההגנה השני הדגיש את האילוצים שהיה נתון בהם ושבעטיים אינו שש לצאת לפעולה קרקעית. "ישראל נמצאת בלב אזור לא יציב, מורכב ומסוכן...יש לפעול בתבונה מדינית", אמר. קו ההגנה השלישי כלל הבטחות בחירות לתושבי הדרום – נדאג לכם, נשקם את הנזקים ונפצה אתכם.

אף שנוסחת היציאה מעמוד ענן זהה כמעט לזו של עופרת יצוקה, המאזן בין ישראל לחמאס הורע. ירי הרקטות על ירושלים ותל אביב, ומצעד שרי החוץ הערבים לרצועת עזה, תוך מתן לגיטימציה לחמאס, הם רק שתי דוגמאות לכך.

ובכל זאת, אם מחר או מחרתיים תושג הפסקת אש והשקט בדרום יימשך שנה או שנתיים, המבצע ייחשב הצלחה מסחררת. אהוד ברק אוהב לקרוא לזה מבחן התוצאה. בעיניו, אם המטרה מושגת, אין כל חשיבות לדרך שבה הושגה. אבל ברק יודע שאם יחודש ירי הרקטות בעוד שבועיים-שלושה, ייזכר המבצע ככישלון מהדהד. במצב כזה, הוא, נתניהו וליברמן ישלמו את המחיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו