עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס

טבעי שכל אחד משני הצדדים הנצים יגיד שהוא המנצח של הפסקת האש. מבחינת מאזן ההרוגים וממדי ההרס ברור מי המנצח, ויש מי שעדיין עושים את החישובים הציניים האלו - תוך טשטוש מספרם הגבוה של הנשים והילדים הפלסטינים שבין ההרוגים והפצועים. אבל אם ה"ניצחון" יימדד על פי התמיכה של כל צד בהנהגתו, נראה שאפשר לקבוע שאכן הגביע אצל חמאס.

לאכזבת ישראלים רבים, אין תקיפה קרקעית והפסקת האש הושגה לפני שמשגרי הרקטות מעזה הראו סימני עייפות. שונה המצב אצל הפלסטינים בעזה, שתומכים בהפסקת האש - ולא רק משום שכתישת צה"ל נתנה אותותיה והחשש שמספר ההרוגים ימשיך לעלות בטור גיאומטרי.

נער נמלט לאחר הפצצה ברצועה, אתמול צילום: רויטרס

גם אחרי מתקפת "עופרת יצוקה" החמאס הכריז על ניצחון, אבל אז הוא לא הצליח לשכנע את הציבור הרחב בעזה. "עוד ניצחון כזה והיה אפשר לראות מבית חאנון את רפיח", התלוצצו במרירות וכיוונו להרס העצום שהשאיר אחריו צה"ל. אנשים גם הבחינו שההבטחות של חמאס להפתעות צבאיות ביצועיות, שהושמעו לפני המתקפה הקרקעית ובמהלכה, היו התרברבות ריקה. גם לפני ארבע שנים דרש החמאס את הסרת המצור הדרקוני ופתיחת רפיח למעבר חופשי של בני אדם - ונכשל. מה שהחל לסדוק אז את העמדה הישראלית ולהפוך את עזה לנושא שאינו יורד מסדר היום העולמי היו הזעזוע ממראות המתקפה ופעילות הסולידריות הבינלאומית, ושיאה המשט של מווי מרמרה.

הפעם, גם מי שאינם תומכי חמאס מעריכים את ההישג הפוליטי שמגולם בהפתעות הצבאיות שהיו לחמאס. היכולת להמשיך ולירות גם בזמן המתקפה האינטנסיבית מצביעות על כושר התכנון של תנועה זו ויכולתה ללמוד משגיאותיה. הפלסטינים לא ראו רק גבורה בהמשך שיגור הרקטות מכל הסוגים, אלא גם איתרו חשיבה לטווח רחוק אצל החמאס, תכונה שלדעת רבים חסרה לחלוטין אצל התנועה היריבה - הפתח, בייחוד מאז הפכה לתנועת שלטון מסואבת. כך, היבט אחד חשוב בניצחון של חמאס הוא בחיזוק ברור של מעמדו בקרב בני עמו. לא בטוח שכדאי לפתח להתעקש בזמן הקרוב על קיום בחירות כלליות למועצה המחוקקת.



ברור שהחשיבה לטווח רחוק לא היתה עוזרת לחמאס לולא עלייתם לשלטון של האחים המוסלמים. אבל חלק מהביטחון העצמי שאיפיין את החמאס בחתירתו נגד שלטון הרשות היה הציפייה להתקוממויות עממיות-איסלאמיות במרחב הערבי. באש"ף אומרים תמיד שהעניין הפלסטיני הוא המרכזי ליציבות ולשלום האזור אם לא העולם, אבל ארגון זה השאיר את הטענה הזו לחסדי אירועים סטיכיים שאין לו שליטה עליהם.

החמאס נשען על כושר הסבל הבלתי נדלה של העזתים במיוחד, כשתמרן את רצועת עזה כיישות נפרדת שתיפתח לעולם הערבי והמוסלמי. כחלק מהאחים המוסלמים הוא עושה היום שני דברים: הוא גם מחזיר את העניין הפלסטיני להיות במרכז תשומת הלב הבינלאומית, וגם מתנהג ככוח אזורי שיש להתחשב ביכולתו ובדעתו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ