בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הגיבה במעצרים על התקרבות בין חמאס לפתח

ישראל הגיבה על ההתקרבות בין חמאס לפתח במעצרים. בין העצורים: מחמוד רמחי, שאומר שאחדות פלסטינית היא אינטרס ישראלי

52תגובות

בחמישי בבוקר דיווחו כתבים צבאיים ישראלים, שבמהלך הלילה נעצרו 55 פלסטינים בגדה המערבית, בהם חברי המועצה המחוקקת של החמאס. בדיקה פשוטה העלתה, שאף נציג של "רפורמה ושינוי" של החמאס לא נעצר בלילה. הלא-עצורים לא ידעו איך לפרש את ההודעה המוקדמת על מעצרם: אזהרה, בלבול ביורוקרטי, או צורך להגיד לישראלים שהנה, שוב, צה"ל והשב"כ, בלתי נלאים, פועלים לסיכול... סיכול מה?

ד"ר מחמוד רמחי, מזכיר המועצה המחוקקת ומהפעילים הפוליטיים הבולטים של החמאס בגדה, עבד כרגיל ביום חמישי, נכנס ויצא מחדרי הניתוח שבהם הוא עובד כמרדים. בשבת לפני שבוע, בשיחה עם "הארץ", הוא אמר שכל המשתתפים בהפגנות החמאס בגדה המערבית, ש"הביעו זעמם על המתקפה על עזה", ידעו שהם מסתכנים בפעולת תגמול ישראלית - מעצר. רמחי ויותר מעשרים מחבריו כבר נעצרו ונשפטו בעוון השתתפות (וניצחון) בבחירות ב-2006, שארצות הברית לחצה על ישראל והרשות לקיימן במסגרת "מתקפת הדמוקרטיה" שלה במזרח התיכון. רמחי שוחרר אחרי שלוש שנים, ואז שוב נעצר - במעצר מינהלי למשך עשרים חודשים: בלא משפט, בלא כתב אישום, בלא זכות להגן על עצמו. הוא סיפר ל"הארץ" שביקש משופטיו שיגידו לו מה נמצא ב"חומר הסודי" שבגינו נעצר. "תגידו לי כדי שלפחות אדע מה אסור לעשות", הוא אמר, ולא קיבל תשובה.

ב-5 ביולי השנה שוחרר רמחי. פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, בלילה שבין חמישי לשישי, בסביבות שתיים אחר חצות, הג'יפים הצבאיים הקיפו שוב את ביתו שבאל-בירה. אשתו, אמאני, פתחה לחיילים את הדלת (ולידה בנם הקטן, עומר, כבן חמש) וראתה כעשרים חיילים רעולי פנים. רבים אחרים, היא מעריכה, נשארו למטה. החיילים הורו לה לקרוא לבעלה. "הם לא נכנסו לדירה, לא ביצעו חיפוש, הכל היה קצר מאוד, אולי חמש דקות", היא סיפרה אתמול ל"הארץ". רמחי יצא למרפסת שבכניסה. היא הביאה לחיילים את תעודת הזהות, הנעליים והז'קט שלו. ושוב ראתה אותו מובל למטה, נעלם בחושך עם נהמת המנועים.

עמירה הס

עוד ארבעה חברי מועצה נעצרו באותו לילה, בגדה המערבית. שעות ספורות לאחר מכן, ביום שישי בבוקר, הוא התקשר אליה מכלא עופר. "הקפטן (קצין השב"כ) הרשה לו לדבר אתי", סיפרה אמאני רמחי. "שאלתי אותו אם אמרו לו למה נעצר, או אם הודיעו לו שזה מעצר מינהלי, והוא אמר שלא. בפעם שעברה אמרו לו מיד שהוא עצור מינהלי. הפעם לא אמרו כלום, כאילו לא יודעים מה לעשות אתו, כאילו זו החלטה פוליטית", כלומר שאינה בידי הצבא והשב"כ.

כרבים אחרים, אמאני רמחי לא הורשתה לבקר בקביעות אצל בעלה הכלוא. בשלוש שנות מאסרו היא ביקרה אצלו רק ארבע פעמים ובעשרים חודשי המעצר המינהלי - רק פעמיים. עכשיו, היא חוששת, שוב יימנע ממנה לראותו למשך תקופה ארוכה. במהלך השבוע האחרון רמחי היה עסוק בשיחות עם אנשי הפתח, לקידום הפיוס הפנים-פלסטיני ולתכנון פעילויות משותפות (בוועדה שבראשה ג'בריל רג'וב, מינויו של עבאס). המלחמה קירבה את הצדדים, הוא אמר ל"הארץ", הגבירה את הקולות שדורשים אחדות, וזה היה אחד מהישגי הצד הפלסטיני כבר ביום הרביעי שלה ("הארץ", 19.11.12).כבר אז הוא ניבא שהכישלון המוראלי יהיה של ישראל.

ברמאללה משוכנעים שמעצר הפעילים הפוליטיים של חמאס מבטא את התסכול של ישראל על כישלונה בעזה, והוא גם ניסיון לסכל את תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני, שחלקו של רמחי בו חשוב. השיחה אתו היתה ארוכה, המקום בעיתון לא הכיל את כולה. תיכננתי לפרסם בטור זה את הקטעים שעוסקים במה שיהיה אחרי הפסקת האש. והנה בא המעצר החדש, השגרה קרת הרוח הזאת שעוברת בשקט גמור. "ישראל וארה"ב מונעות מהרשות להגיע לפיוס עם חמאס. זהו אינטרס ישראלי שלא למנוע את הפיוס הזה", אמר לי, בין הדברים שדחיתי לטור זה. "אבל בישראל לא מקשיבים לנו. בתוך הכלא הם באים לדבר אתנו, מביאים אלינו אנשים ממשרד החוץ. בפעם האחרונה סירבתי, אמרתי שאני לא נושא ונותן כשאני עצור. אצא - נשוחח, אתה ואני".

כפי שכבר כתבתי, רמחי אמר שהכוונה אינה לעקוף את הרשות ואת אש"ף. להיפך - פיוס משמעו הצטרפות חמאס לאש"ף והקמת ממשלת אחדות. על ארה"ב, אירופה וישראל לתת ערבויות לאותה ממשלת אחדות, שתוכל להמשיך ולפעול. "כל ממשלת אחדות פלסטינית היא רק באינטרס של ישראל, לטובת ישראל", אמר. בשלב הבא "נשקם את עזה והגדה ואת החברה השסועה בשל הקרע הפוליטי. אנחנו יודעים ששינויים מתאפשרים כשיש שינוי בעולם. אנחנו חושבים שביום מן הימים ישראל תקבל את פתרון שתי המדינות, אחרת היא לא תמשיך להתקיים. אם תהיה ממשלת אחדות לאומית נתמוך באבו מאזן במדיניותו להשיג את הזכויות של אותה מדינה. מחוזק, עבאס יישא וייתן עם ישראל על יישום החלטות האו"ם. זה עדיף על הקיים. חמאס לא אמר שהוא רוצה בפתרון שתי המדינות, אבל לא התנגד. כששייח יאסין אמר ב-1999 שתקום מדינה פלסטינית בגבולות 67', הוא אמר למעשה שיש מדינה שנייה בגבולות 1948".

האם יהיו קשרים בין שתי המדינות? "לא נדון עכשיו בקשרים. כשהמדינה תקום היא שתדון אם יהיו קשרים עם ישראל, או ירדן". ומה עם ההתנחלויות? "ישראל אפילו מתנכרת לכך שכל שטחי 1967 הם כבושים. קודם שתכיר במעמדם כשטח כבוש, ואז נישא וניתן על ההתנחלויות".

ועוד התייחסנו בשיחה - איך לא - לכך שהחמאס מדבר על "הודנה" בלבד לתקופה מוגבלת, ולא על שלום. "הדורות הבאים יחליטו מה הלאה", הוא אמר את התשובה השגורה. ביום חמישי האחרון אמרתי לו, שפתרון ההודנה דורש עוד הסבר וליבון ועוד פגישה, והוא אמר, בחצי-חיוך "קודם נראה אם הם עוצרים אותי או לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו