בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך להכרה באו"ם

העימות הדיפלומטי עלול להידרדר לאינתיפאדה שלישית

לפחות 150 מדינות צפויות להצביע בעד המהלך. ישראל וארה"ב ניסו עוד אתמול לבלום את היוזמה אולם מדינות רבות הודיעו כי יתמכו בפלסטינים

68תגובות

הסחף המדיני לטובת הפלסטינים לקראת ההצבעה באו"ם נמשך והופך למפולת של ממש. הבוקר, שעות ספורות לפני ההצבעה, חל מהפך בעמדתה של גרמניה. שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה הודיע כי ארצו תימנע בהצבעה ולא תצביע נגד, כפי שישראל שיערה בתחילה. "המצב חמור ביותר", אמר בכיר במשרד החוץ. "אנחנו הולכים לחטוף מכה ולהישאר כמעט לבד".

העצרת הכללית של האו"ם צפויה לקבל הערב - כ"ט בנובמבר - לקראת חצות החלטה היסטורית שתכיר בפלסטין בגבולות 1967 כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה בארגון. לפחות 150 מדינות יצביעו בעד הצעת ההחלטה. ישראל, שתספוג תבוסה מדינית, תישאר מבודדת לצד ארצות הברית, קנדה, מיקרונזיה, איי מרשל ובמקרה הטוב גם גרמניה וצ'כיה.

"לא קיבלנו את ההחלטה הזו בקלות", אמר וסטרוולה. "גרמניה שותפה למטרה של מדינה פלסטינית. פעלנו לשם כך בדרכים רבות, אבל הצעדים האחרונים לקראת הקמת מדינה יכולים להתבצע רק במסגרת מו"מ בין ישראל לפלסטינים".

מקורות במשרד החוץ ציינו כי ההחלטה הגרמנית צפויה להביא גם את צ'כיה לשנות את הצבעתה מהתנגדות להימנעות. בכך למעשה נותרה ישראל ללא אף מדינה אירופית שתתייצב לצדה בהצבעה. גם בולגריה ורומניה, מולן התנהלו מגעים אינטנסיביים ביממה האחרונה, החליטו להימנע ולא להתנגד. "המהפך בעמדה הבריטית גרם גם לגרמנים לשנות את עמדתם", אמר מקור במשרד החוץ. "הפסדנו את אירופה. יותר מחצי מהמדינות יצביעו עם הפלסטינים והשאר יימנעו".

עד כה מסרו 11 מחברות האיחוד האירופי שיתמכו במהלך הפלסטיני: צרפת, ספרד, קפריסין, פורטוגל, לוקסמבורג, פינלנד, דנמרק, אוסטריה, מלטה, אירלנד ויוון. נורווגיה ושווייץ, שאינן חברות באיחוד האירופי, הודיעו על תמיכתן גם כן.

שר החוץ של בריטניה, וויליאם הייג, אמר אתמול בנאום בפרלמנט בלונדון כי ארצו נוטה לתמוך במהלך הפלסטיני, אך דורשת ערבויות פומביות שהרשות לא תנצל את ההחלטה כדי לפעול נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג וכן תתחייב לחדש את המשא ומתן עם ישראל, ללא תנאים מוקדמים, מיד אחרי ההצבעה.

מקור במשרד החוץ בירושלים ציין שעד כה לא קיבלו הבריטים ערבויות כאלה, אולם הם ממשיכים במגעים. ההערכה במשרד החוץ היא שאם הפלסטינים יסכימו לספק את ההתחייבויות שבריטניה דורשת, יצביעו לפחות 20 מדינות באיחוד האירופי לטובת הפלסטינים, וגם גרמניה וצ'כיה שהודיעו שיצביעו נגד המהלך, ישנו את הצבעתן ויימנעו.

הממשל האמריקאי ממשיך לנסות עד הרגע האחרון לבלום את המהלך באו"ם. סגן שר החוץ של ארצות הברית, ביל ברנס, והשליח למזרח התיכון, דיוויד הייל, נפגשו אמש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במלונו בניו יורק הביעו את התנגדותה של ארצות הברית למהלך וביקשו ממנו לשקול אותו שוב.

ההצבעה באו"ם, שתועבר בשידור חי בכלי התקשורת הבינלאומיים, צפויה להפוך להישג מדיני ותדמיתי חסר תקדים של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראשה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון אהוד ברק מבינים כי תמונת הניצחון הפלסטינית באו"ם תהיה תמונת ההפסד של ישראל ושל שלושתם באופן אישי.

בירושלים מבינים את משמעות התוצאות. בעוד שהמפלגות השולטות בישראל נעות עוד ועוד ימינה, הקהילה הבינלאומית, כולל ידידותיה של ישראל, נעות שמאלה ואינן מוכנות להשלים עוד עם הכיבוש הישראלי בגדה המערבית.

איש מהבכירים הישראלים אינו רוצה שהכישלון ידבק בו. נתניהו, שאך לפני חודשיים התהדר בנאומו בעצרת האו"ם, ירד למחתרת. הוא לא התבטא בנושא בקולו ואפילו לא פרסם הודעה רשמית. הבוקר הוא יבקר בתערוכה לציון 35 שנה לביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל. אולי שם יתייחס לסוגיה בכל זאת.

ליברמן וברק, שלמרבה האירוניה ינחתו בניו יורק היום בדרכם לכינוס פורום סבן בוושינגטון, יתרחקו מהמצלמות. שר החוץ העדיף להימנע מלבוא לנאום בפני העצרת והותיר את השגריר באו"ם, רון פרושאור, להתייצב בודד במערכה.

ישראל, מצדה, הרימה ידיים והחלה להשלים עם התבוסה. משרד החוץ הפסיק כמעט לחלוטין את ניסיונותיו לשכנע מדינות להצביע נגד ההחלטה ועבר למאמצי שתדלנות שמטרתם לחלץ הודעות מכמה שיותר מדינות, המדגישות כי ההחלטה סמלית בלבד וכי גבולות הקבע ושאר נושאי הליבה יוסדרו רק במשא ומתן ישיר עם ישראל. לנתניהו ולליברמן נותר למזער את הנזקים, בעיקר אלה הפוליטיים, בקרב הבוחרים בישראל ולנסות לכסות על השתהותם בטיפול בסוגיה הפלסטינית בארבע השנים האחרונות.

בכיר ישראלי ששוחח עם כתבים אתמול ציין כי עמדת ישראל היא שההחלטה שתתקבל בעצרת האו"ם תהיה "חסרת כל משמעות, כי רק מועצת הביטחון יכולה לאשר הקמת מדינה אמיתית". המקור הוסיף כי "היום בערב יהיו חגיגות ברמאללה, אבל ביום שישי בבוקר לא יהיה כל שינוי בשטח". המסר הזה אולי נשמע טוב, אבל אינו עומד במבחן היסטורי.

אכן, רק מועצת הביטחון יכולה לקבל מדינות כחברות מלאות באו"ם. אולם, לפני 65 שנה בדיוק, בכ"ט בנובמבר 1947, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 181 שבה אושרה חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית. באותו ערב יצאו עשרות אלפים מאנשי היישוב לרקוד ברחובות, אך בבוקר שלמחרת נותר המנדט הבריטי על כנו.

למרות זאת, המצב ביום שאחרי השתנה גם השתנה. בשטח החלו כבר ביום שאחרי התקפות ועימותים אלימים בין התושבים הערבים והיהודים בפלשתינה. במישור המדיני, היתה להחלטה משמעות רבה עוד יותר. מעבר להכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים למדינה, התניעה ההחלטה באו"ם תהליך שחצי שנה מאוחר יותר הוביל את ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון להכריז על עצמאות. מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את ישראל כחברה מלאה בארגון רק שנה מאוחר יותר - במאי 1949.

גם מבחינת הפלסטינים, ההצבעה היום בעצרת הכללית של האו"ם היא אבן דרך - שלב נוסף בדרך לקבלת עצמאות. נותר רק לקוות שבשונה מבכ"ט בנובמבר 1947, העימות הדיפלומטי לא יהפוך לצבאי - בדמות לאינתיפאדה שלישית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו