בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבצע "אחת ולתמיד" 2

ההרתעה מעופרת יצוקה החזיקה שנתיים, ולא ברור כמה זמן תחזיק זו של עמוד ענן. אם חוליה קיצונית תיזום פיגוע מהגבול המצרי, ייתכן מבצע נוסף

20תגובות

המציאות החדשה בגבול עזה מתעצבת כעת לנגד עינינו. לפי שעה נראה שישראל והחמאס עושים מאמצים ניכרים שלא להפר את הפסקת האש שאליה הגיעו בתום מבצע "עמוד ענן". צה"ל נמנע כרגע מכניסה לתוך ה"פרמטר הביטחוני", אותה רצועה לא מסומנת ברוחב של כ-300 מטרים בתוך השטח הפלסטיני ממערב לגדר הגבול, שהציתה את ההתכתשות האחרונה. ואילו חמאס אוכף בנוקשות את איסור ירי הרקטות ולרוב מונע הגעת מפגינים ופעילים חמושים לקרבת הגדר. בארגון אפילו דאגו להפיץ ברצועה "פתווה" (פסק הלכה איסלאמי) של שייח סלפי קיצוני, האוסר על הפרת הפסקת האש בעיתוי הנוכחי.

בשבועות שקדמו למבצע, על רקע ניסיון פלסטיני גובר לפגוע בכניסת צה"ל ל"פרמטר" (ולבסוף, בירי טיל הנ"ט על הג'יפ הצבאי ב-10 בנובמבר, גם בפעילות מהצד הישראלי של הגבול), צומצמה מאוד תנועת הכוחות בקרבת הגדר. כעת, בעקבות הפסקת האש, חיילים נשלחים לשם רגלית, מצוידים גם באמצעים לפיזור הפגנות. אך הסכנות הממשיות חמורות מאלה, כפי שהעידה השבוע חדירתו של פלסטיני לבית במושב שדי אברהם, אחרי מחדל אבטחה צה"לי שאיפשר לו לצעוד שמונה קילומטרים בשטח ישראל מבלי שזוהה. רק תושייתה של אם המשפחה, יעל ראם-מצפון, שנאבקה בו, מנעה פיגוע רצחני שעלול היה גם לזעזע את הרגיעה.

בקהיר עדיין מתנהלים לסירוגין המגעים העקיפים בין הצדדים, בתיווך מצרי, בניסיון להגיע לנוסח מוסכם ומפורט יותר של הפסקת האש. ישראל מבקשת להבטיח שלא יהיו פעולות טרור נגדה משטח הרצועה ובד בבד לסכם עם המצרים על מאמץ אפקטיבי יותר מצדם לסיכול הברחות הנשק מסיני לעזה.

דובר צה"ל

קיימות אבני נגף פוטנציאליות, הנוגעות להכוונת טרור מהרצועה לישראל בדרכים עקיפות, בייחוד דרך סיני. כשבצה"ל יזהו ניסיון לשגר רקטה מהרצועה לישראל, סביר שתהיה בכך הצדקה לפעול לסיכולו, למרות הפסקת האש. אך מה עושים אם, כפי שקרה פעמים רבות בעבר, יתברר שחוליה עזתית הקשורה בפלגים הסלפיים מבקשת להעביר אנשים ואמצעי לחימה לסיני כדי ליזום פיגוע מהגבול המצרי?

בישראל הופתעו מהמידיות שבה נאכפה הפסקת האש הפעם, בלא זמן הבלימה השגרתי בצד הפלסטיני, האורך בדרך כלל ימים אחדים. ההסבר האופטימי לכך הוא שהחמאס חבול דיו מסבב האלימות האחרון ומבקש להיזהר מחידושו. אולם ייתכן שהנהגת הארגון גם מבקשת לשמור על הישגיה המדיניים בעימות: עם תמיכה נרחבת של מדינות ערב, ממצרים ועד קטאר, מוטב לה להתמקד כעת בשיקום הנזקים ובמינוף מעמדה החדש. מכל מקום, נדמה שיש כאן אפשרות לשקט יחסי, לכמה חודשים לפחות.

כללי החיסול

צה"ל נערך לקראת מבצע רחב יחסית ברצועה מאז האביב האחרון. באפריל השנה אמר הרמטכ"ל בני גנץ לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שיהיה צורך במבצע בעזה בתקופה הקרובה, והאימונים למבצע תוגברו. אולם, ההכרה התקבעה בדרג המדיני רק בסתיו, עם התקצרות ההפוגות בין סבבי המהלומות ההדדיות ברצועה. בנימין נתניהו ואהוד ברק העדיפו להימנע מפעולה באוקטובר, כנראה גם בשל הבחירות לנשיאות בארצות הברית בתחילת נובמבר.

סבב חריף יחסית בסוף אוקטובר, שבמהלכו נורו קטיושות גראד לבאר שבע, חיזק את תמיכתם במבצע. בשלב זה כבר היתה תוכנית הפעולה פחות או יותר מוכנה – התנקשות בבכיר חמאס ומיד בעקבותיה חיסול מערך רקטות הפאג'ר של החמאס והג'יהאד האיסלאמי. ההחלטה הסופית התקבלה סביב 10 בנובמבר, אחרי פיצוץ מנהרת התופת של החמאס על הגבול, הירי על הג'יפ והפגזת רקטות כבדה במיוחד על הנגב (שבאה אחרי שארבעה פלסטינים נהרגו מאש טנקים של צה"ל).

לפי כללי "הסיכול הממוקד" (התנקשויות) של ישראל, אפשר לפגוע במנהיגי טרור בשל תוכניותיהם לפיגועים בעתיד ולא כהתחשבנות על פשעי עבר. חיסולו של אחמד ג'עברי לא נמדד לפני הקריטריון הזה, משום שנתפש כמהלך מלחמתי, פתיחה של מבצע צבאי שבמסגרתו מותרת פגיעה רחבה יותר במנהיגי האויב. עם זאת, ההתנקשות קיבלה אישור של היועצים המשפטיים, ובמערכת הביטחון אומרים שהיתה עומדת גם במבחני הסיכול הרגילים בשל מעורבותו העמוקה בטרור.

פיצוץ המנהרה ב-8 בנובמבר היה מבצע של הזרוע הצבאית בחמאס שג'עברי עמד בראשה. צה"ל והשב"כ קיבלו אישור סופי לחיסול ב-13 בנובמבר. למחרת התקיים "ציד" מודיעיני אחריו, במטרה לאתרו בנסיבות שבהן אפשר יהיה לפגוע בו תוך צמצום הנזק לאזרחים. כשלא נקרתה הזדמנות כזו במשך כמה שעות, שקלו בישראל להסתפק בפגיעה באחד המח"טים של החמאס כמהלך ראשון. אולם גנץ התעקש להמשיך ולנסות, ולקראת ארבע אחר הצהרים ב-14 בנובמבר, אותר ג'עברי במכוניתו, שנפגעה מירי טיל של כלי טיס ישראלי.

אי-אף-פי

הפגיעה בחמאס בשל ההתנקשות בג'עברי, השמדת רוב הרקטות לטווח בינוני, הצלחותיה של מערכת "כיפת ברזל" – כל אלה הישגים בלתי מבוטלים. אבל מוטב להעמיד את הדברים בפרופורציה. אין לישראל סיבה לחגוג. מבצע "עופרת יצוקה", אביו הרוחני של "עמוד ענן",  נרחב ואגרסיבי בהרבה, הבטיח הרתעה ישראלית כלפי עזה למשך שנתיים פלוס, בטרם החלה ההידרדרות שסופה המבצע האחרון. "עמוד ענן" נועד להשיג את אותה מטרה – תחזוק ההרתעה לזמן מוגבל, עד לקריסה הבאה. למרות נטייתם של אחדים מהפוליטיקאים (לא ההנהגה במקרה זה) להיסחף אחר פתרונות אינסטנט, נראה שאין כאלה. "עמוד ענן" היה מבצע "אחת ולתמיד 2", שיחזיק מעמד עד "אחת ולתמיד 3".

חזקה על הרמטכ"ל שלא תדבק בו כעת הנטייה הצבאית הידועה לטפיחה עצמית על השכם. במסגרת המוגבלת שבתוכה פעל, צה"ל יכול לראות במבצע הצלחה מסוימת. אך נותר הרבה מה לתחקר כעת. אלה כמה מהנקודות העיקריות:

התוכניות המבצעיות. פיקוד הדרום נערך במקור לפעולה קרקעית מוגבלת, שאליה התכוננו היטב כמה צוותים חטיבתיים מיחידות סדירות. התוכניות הללו שונו במחי יד, כשהממשלה אישרה במשאל טלפוני בליל ה-16 בנובמבר גיוס של 75 אלף אנשי מילואים. מספר הצוותים החטיבתיים גדל במידה ניכרת, אף שלחלקם חסר ניסיון ממשי בזירת עזה. השלישייה נתניהו-ברק-אביגדור ליברמן, שממעטת לבקר בתרגילי המפקדות הגדולים של צה"ל (הזדמנויות צילום אינן נחשבות) כפתה מהלך אחר.

נכון שלהנהגה לא היתה כוונה אמיתית להיכנס למהלך קרקעי וצבירת הכוח נועדה בעיקר לשמש מקל גדול שיאיים על החמאס ויוביל להפסקת אש, אבל כדאי לחשוב גם על תרחיש חילופי: מה היה קורה אילו הסתיים הפיגוע באוטובוס בתל אביב ב-23 בנובמבר באירוע רב נפגעים? במקרה כזה ייתכן שהמכבש הקרקעי היה מתחיל להתגלגל, כשספק אם חלק מהכוחות בסוף הטור מוכנים באמת למשימתם.

צה"ל מתגאה שניצל את שבוע הגיוס לשיפור כשירותן של יחידות המילואים, אבל מצב המילואים חמור מכפי שהפיקוד הבכיר מציג אותו. קצין המילואים הראשי היוצא, תא"ל שוקי בן ענת, הזהיר באחרונה ממשבר מורלי קשה בקרב מפקדי המילואים. רבים מהם מתלוננים גם על היעדר אימונים מספיקים.
חשיפת הכוחות לסיכון. בזמן המבצע שהו אלפי חיילים תחת כיפת השמים בשטחי אימונים הנמצאים בטווח הקטיושות מעזה. הסיכון הזה אינו הכרחי. צה"ל יצטרך לחפש פתרונות חליפיים וגם להתמודד עם החשד הגובר שבדואים אזרחי ישראל סייעו בטיווח הירי מעזה. יש כמה עדויות של חיילים על בדואים שנראו צופים על הכוחות במשקפות. בשטחי האימונים בנגב יש השתוללות ממושכת של חבורות עבריינים, הבוזזות תחמושת וציוד באין מפריע. ייתכן שההבלגה על כך עלתה הפעם במחיר כבד יותר.

הלוגיסטיקה. נתיבי התנועה בדרום פתוחים ומגוונים יחסית, בוודאי בהשוואה לתרחיש של מלחמה בחזית הצפונית. ובכל זאת, צה"ל יידרש לבחינה מדוקדקת של מערך ההסעות שלו, שלווה בקשיים בלתי סבירים, גם אם מביאים בחשבון את גיוס המילואים הרחב והמפתיע. התנהלות כזו לא תספיק מול חיזבאללה.

שמחה מוקדמת

ייתכן שהודעת הפרישה של אהוד ברק השבוע קיבלה פרשנות מופרזת. הידיעות על מותו הפוליטי עשויות להתברר כמוקדמות מדי. מרוב רצון של רבים – בוודאי בתקשורת – לראות את ברק הולך סוף סוף, הוחמצו מקצת הניואנסים. ברק אמנם הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים (בהכרזתו שלא יתמודד בבחירות בראשות מפלגת העצמאות), אך נמנע במתכוון מלהתחייב שלא ישמש שר ביטחון גם בממשלת נתניהו הבאה, אם הליכוד ינצח בבחירות. אין לשלול אפשרות שזה מה שיקרה לבסוף, ושברק יוסיף לכהן כשר ביטחון במינוי "מקצועי". כשנתניהו יסתכל ימינה ושמאלה (הפעם, בעיקר ימינה) אחרי הבחירות, ספק אם ימצא במפלגתו אדם שהוא סומך עליו כפי שסמך על ברק, חרף המשבר ביניהם בחודשים האחרונים בשאלת היחסים עם ארצות הברית.

ברק הבין היטב שגם לאחר "עמוד ענן" לא מצפה לו הישג מזהיר בקלפיות. לכל היותר הוא היה צולח את אחוז החסימה. ייתכן שהחל להשתעמם קצת בפוליטיקה, ייתכן שמאס בהתקפות היומיומיות בעיתונות, שהאשימו אותו במרומז בשחיתות ובמישרין בהשחתת הצבא. אבל בדרכו המרוחקת, נראה שנגעה ללבו הדאגה הכנה שהפגינו בכירים בממשל האמריקאי השבוע, לאחר הודעתו על כוונתו לפרוש. גם כשביקר אצל עובדי רפאל, מפתחי "כיפת ברזל", למחרת ההודעה זכה לתשואות מפליגות ומפתיעות. מנכ"ל החברה, האלוף (מיל') דידי יערי, אמר לו כי הוא מאמין שאין זה ביקור פרידה וכי יוסיפו להתראות עמו בעתיד.

שאלה מעניינת נוגעת למערכת קבלת ההחלטות באשר לגרעין האיראני בממשלה הבאה: במשך כמעט ארבע שנים הוביל ברק, לצד נתניהו, את הקוטב הנצי בקבינט ובתשיעייה, במחלוקת על הטיפול באיראן. בקיץ הוא ביצע פניית פרסה מפתיעה (שהוא עצמו מתכחש לה) והשאיר את נתניהו לאכול אבק לבדו מול הממשל בוושינגטון ומול הצמרת הביטחונית בארץ.

הפריימריז בליכוד הוציאו מהתמונה את רוב המתונים בתשיעייה: דן מרידור, בני בגין (ובמידת מה אבי דיכטר, שעמדתו טרם הובהרה סופית). כך נותר באגף המתון משה (בוגי) יעלון, אולי שר הביטחון הבא. האם ברית בינו לבין הדרג המקצועי תעצור תקיפה ישראלית שאינה מתואמת עם ארצות הברית? זו תהיה סוגיית מפתח בממשלה הבאה.

בטרם יעזוב (אם יעזוב), צריך ברק לסכם את שאלת מינוי סגן הרמטכ"ל הבא. למרות הזכויות הרבות של האלוף אבי מזרחי (קדנציות מוצלחות באגף הטכנולוגיה, בזרוע היבשה ובפיקוד המרכז) נחשב האלוף גדי אייזנקוט למועמד המוביל לתפקיד. האם ברק יתגבר על משקעי פרשת מסמך הרפז – וחלקו הזניח של האלוף בה – או שידלג על אייזנקוט בתור לירושת גנץ? הפרשה השאירה אצל ברק משקעים גדולים, לא אופייניים, כפי שהעידה ההתקפה הבוטה שלו על הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, בנאום הפרישה השבוע.

מוטי מילרוד

אתמול (חמישי) קיבל לידיו מבקר המדינה, יוסף שפירא, את הטיוטה האחרונה בהחלט של דו"ח המבקר בפרשה. ככל הידוע שפירא אינו מתכוון להתערב משמעותית בניסוח הדו"ח ולכן, הציפייה היא שהדו"ח יופץ למבוקרים בתוך ימים. אז יעבור הכדור לידי יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי). אחרי ההחלטה מה יצונזר מהגרסה הפומבית של הדו"ח, משיקולי ביטחון, יוכל אריאל להתיר את פרסומה כבר בחודש הבא, אם יחליט להתפנות לכך לפני הבחירות בסוף ינואר.

השורה התחתונה של הטיוטה הסופית תישאר בעינה: משרד המבקר מטיל את מרב האשמה בפרשה על מחנה אשכנזי, ובפרט על עוזר הרמטכ"ל, אלוף-משנה ארז וינר. וינר, ייקבע, פעל יחד עם סא"ל (מיל') בועז הרפז באיסוף מידע מכפיש על ברק ועל ראש מטהו, יוני קורן, בידיעה חלקית לפחות של אשכנזי. חלק מנוסח הביקורת על אשכנזי מותן, ולצדה נוספו טענות על התנהלות ברק בשורת עניינים הקשורה ליחסי הלשכות הבכירות ולהליכי מינוי הרמטכ"ל. אולם, בניגוד לרושם שמנסים ליצור כעת, אין זו תפנית מהותית בפסק הדין הסופי בפרשה. אשכנזי נותר המפסיד העיקרי, אף שברק סופג יותר מכפי שחטף בטיוטה הראשונה במארס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו