בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובת ישראל על ההכרה בפלסטין

במחאה על קידום הבנייה בשטח E1: צרפת ובריטניה דנות בהשבת שגריריהן מישראל

בנוסף נשקל קידום סנקציות נגד התנחלויות; דיפלומט אירופי בכיר מעריך: "הפעם לא תהיה רק הודעת גינוי אלא פעולות ממשיות מול ישראל"

467תגובות

בריטניה וצרפת ינקטו בימים הקרובים בצעדים מעשיים במחאה על החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את תוכנית הבנייה בשטח E-1 שמחבר בין מעלה אדומים לירושלים. שלושה דיפלומטים בכירים ממדינות שונות באיחוד האירופי ציינו כי בריטניה וצרפת מתאמות ביניהן את המהלכים ואף דנות בצעד חריג של החזרת שגריריהן מישראל לאות מחאה.

החלטתו של ראש הממשלה לקדם את תוכנית הבנייה ב-E-1 ולבנות 3,000 יחידות דיור נוספות בגושי ההתנחלויות ובמזרח ירושלים הכו בהלם את משרדי החוץ ואת לשכות המנהיגים בלונדון ופאריס. מעבר לעובדה שבריטניה וצרפת רואות בבנייה ב-E-1 "קו אדום", הכעס בשתי הבירות נבע מהתחושה שישראל השיבה במהלך כפוי טובה על התמיכה הרבה שקיבלה מבריטניה וצרפת בעת המבצע בעזה. "בלונדון זועמים על ההחלטה בנוגע ל-E-1", אמר דיפלומט אירופאי ל"הארץ".

לדברי דיפלומט אירופי בכיר, הבריטים והצרפתים החליטו לפעול בתיאום לגיבוש חבילת צעדים מעשיים שיינקטו בימים הקרובים ויבהירו לממשלת ישראל עד כמה גדול הכעס כלפיה. הדיונים בנושא החלו כבר ביום שישי והם צפויים להימשך היום (שני). הבריטים והצרפתים עדכנו במהלכיהם גם את הממשל האמריקאי ומדינות אירופיות נוספות כגון גרמניה. "הפעם לא מדובר בהודעות גינוי בלבד, יהיו פעולות ממשיות מול ישראל", אמר דיפלומט אירופי בכיר.

אחד הצעדים שנדונים בין לונדון ופאריס הוא החזרת השגרירים מתל אביב להתייעצויות. זהו מהלך חריג ביותר שלא ננקט עד היום על ידי אף אחת מהמדינות הללו כלפי ישראל, בוודאי לא בתגובה על מהלך שנוגע לבנייה בהתנחלויות. בשל חריגותו הרבה של המהלך, קיימת אפשרות שבסופו של דבר יעדיפו בפאריס ולונדון להימנע ממנו, בשלב זה, ולהמתין אם תתרחש הסלמה נוספת בפעולות הישראליות נגד הרשות הפלסטינית. שרי החוץ של צרפת ובריטניה יקבלו היום החלטה סופית בעניין.

לצד החזרת השגרירים נבחנים מהלכים מעשיים מתונים יותר. כמה צעדים אפשריים הם השעיה של מפגשי הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לצרפת ובריטניה, קבלת החלטה בכל אחת מהמדינות לסמן מוצרים מההתנחלויות ברשתות השיווק או אפילו קידום סנקציות נגד ההתנחלויות במוסדות האיחוד האירופי.

בשלב זה, לא צפויה גרמניה להצטרף למהלך של החזרת השגריר מתל אביב, אך ייתכן שתצטרף לצעדים מתונים יותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו יבוא לברלין ביום חמישי, לרגל כינוס מפגש הפסגה העתי של שתי הממשלות. דיפלומט גרמני ציין כי נתניהו צפוי לשמוע התנגדות חריפה מצדה של הקנצלרית אנגלה מרקל לצעדי הענישה של ישראל נגד הפלסטינים, ובמיוחד לבניה ב-E-1.

מדינות באיחוד האירופי מפעילות לחץ כבד על ישראל לחזור בה מההחלטה לקדם את הבנייה ב-E-1. מאז יום שישי בערב הגישו חמישה שגרירים אירופים בכירים מחאות חריפות ביותר למשרד החוץ וללשכת ראש הממשלה בירושלים.

דיפלומט אירופי בכיר ציין שכבר ביום שישי בערב, זמן קצר אחרי פרסום החלטת הממשלה התקשרו שגריר בריטניה מתיו גולד ושגריר צרפת כריסטוף ביגו למנכ"ל משרד החוץ רפי ברק וניהלו אתו שיחה שהוגדרה "קשה ביותר". אתמול בבוקר התקשרו למשרד החוץ וללשכת ראש הממשלה שגריר הולנד קספר ולדקמפ, שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנדלי וסגן שגריר גרמניה.

השגריר הבריטי והשגריר הצרפתי הדגישו בפני מנכ"ל משרד החוץ כי הם קוראים לישראל לחזור בה מההחלטה ולא לקדם את התכנית ב-E-1. השגריר ההולנדי, שארצו נמנעה בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, הבהיר כי אם תוכנית E-1 תקודם, ארצו לא תוכל לסייע לישראל ולתמוך בה בהצבעות עתידיות באו"ם.

סגן השגריר הגרמני העביר מסר דומה. שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנדלי ביקש מלשכת ראש הממשלה הבהרות לגבי ההחלטה להאיץ את הבנייה בהתנחלויות.

אי-פי

חרף המחאות מכיוון האיחוד האירופי, מקור בלשכת ראש הממשלה אמר כי ישראל מתכוונת לבצע צעדי תגובה נוספים נגד הרשות הפלסטינית. "הפלסטינים יבינו בקרוב שהם עשו טעות כשהלכו למהלך חד-צדדי שהפר את ההסכמים עם ישראל", אמר המקור בלשכת ראש הממשלה.

אתמול החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ להחרים את כספי המסים שישראל גבתה עבור הרשות הפלסטינית בנובמבר. הכספים, בסך 460 מיליון שקל, שמיועדים לתשלום משכורות עובדי הרשות הפלסטינית ואנשי מנגנוני הביטחון שלה, יישארו בידי ישראל וישמשו לקיזוז חובותיה של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל הישראלית.

נתניהו דיבר אתמול בישיבת הממשלה בחריפות רבה נגד הרשות הפלסטינית וציין כי היא "רוצה להשתמש בתהליך המדיני כדי להביא לקצה של מדינת ישראל" ולכן ביצעה את המהלך באו"ם. "הרשות הפלסטינית מנהלת מאבק על עצם קיומה של מדינת ישראל", הוסיף נתניהו.

בישיבת הממשלה התקבלה פה-אחד החלטה לפיה ישראל דוחה את החלטת העצרת הכללית של האו"ם להכיר בפלסטין כמדינה משקיפה באו"ם. בהחלטת הממשלה נכתב כי הגדה המערבית היא "שטח שנוי במחלוקת" עליו "יש לעם היהודי זכות טבעית ותביעות טריטוריאליות". הממשלה קבעה שאין בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם כדי לשנות את מעמד האזורים השנויים במחלוקת והיא "לא תהווה בסיס למשא ומתן עתידי עם הרשות הפלסטינית".

בפתח ישיבת הממשלה השווה ראש הממשלה נתניהו בין החלטת העצרת הכללית של האו"ם משבוע שעבר לבין החלטת העצרת הכללית משנת 1975 שהשוותה בין ציונות לגזענות. נתניהו קרא החלטת ממשלה מ-1975 ובה קבע ראש הממשלה דאז יצחק רבין כי בתגובה להחלטת האו"ם תאיץ ישראל תוכניות התיישבות באזורים שונים, ובהם ההתנחלויות בגדה המערבית. "היום אנחנו בונים ונמשיך לבנות בירושלים ובכל המקומות שנמצאים על מפת האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל", אמר נתניהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו