בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התגובה הבריטית לישראל: דיפלומטיה בשני מסלולים

למרות שיחסי ישראל-בריטניה מעולם לא היו כה הדוקים, לונדון מעלה את רמת הגינויים לכל פרסום של מכרז לבנייה בגדה. מה ניצב מאחורי זה?

21תגובות

ביום רביעי האחרון, בעת דיון בפרלמנט הבריטי, קם ג'רמי קורבין, חבר מפלגת הלייבור ומבקר חריף של ישראל, ודרש מראש הממשלה, דייוויד קמרון, שבריטניה תתמוך למחרת בהצעה לשדרג את מעמד פלסטין באו"ם. תשובתו של קמרון לא היתה מביישת דיפלומט ישראלי. "נשתמש בהצבעה שלנו כדי לומר לשני הצדדים בסכסוך שצריך משא ומתן ללא תנאים מוקדמים... נוכל לבקש כל מה שנרצה באו"ם, אבל בסופו של דבר צריך שיחות ישירות בין שני הצדדים".

למרות דברי קמרון, התגובה הדיפלומטית החריפה של בריטניה להחלטת הממשלה לבנות 3,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק לא צריכה להפתיע. אלה ימים יפים ליחסי בריטניה וישראל. לקהילה היהודית המקומית אין השפעה פוליטית הדומה במשהו לזו של יהודי אמריקה, חלק גדול מכלי התקשורת הבריטיים ביקורתיים מאוד כלפי ישראל וכוחו של המיעוט המוסלמי עולה. עם זאת, בין שתי הממשלות שוררת כמעט אידיליה. באפיקים הגלויים נעשית פעילות ענפה בכל התחומים האזרחיים - מסחר, תרבות, מדע. בריטניה גם הגנה על ישראל במהלך מבצע "עמוד ענן", ובשנה שעברה שונה חוק "השיפוט האוניברסאלי" באופן שצמצם מאוד (אך לא לגמרי) את הסיכוי שבכירים ישראלים יועמדו לדין במהלך ביקור בלונדון. ממשלת קמרון גם השעתה את המאמצים של קודמו בתפקיד, גורדון בראון (אוהב ישראל אף הוא), שביקש לאמץ סטנדרטים אירופיים מחייבים לסימון מוצרי ההתנחלויות.

גם במישורים הסמויים מהעין הקשרים הדוקים. בריטניה נחשבת כיום לבעלת הברית השנייה בחשיבותה (אחרי ארה"ב) של ישראל במאבק מול איראן. בחלק מהתחומים, הבריטים הקדימו אף את האמריקאים בהטלת עיצומים על הכלכלה האיראנית, כשהם סוחפים אחריהם את יתר חברי האיחוד האירופי. שיתוף הפעולה המודיעיני והמדיני מעולם לא היה טוב יותר, ולפחות במקרה אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו לקח קרדיט פומבי על פגיעה בכלכלת איראן שהושגה למעשה בזכות מאמצי בריטניה.

עמוס בן גרשום / לע"מ

לפחות פעמיים במהלך השנה החולפת, דאג קמרון להפגין את תמיכתו בישראל בצורה הפומבית ביותר. בעיצומה של האולימפיאדה בלונדון, לקח ראש הממשלה הבריטי חלק בטקס זיכרון לזכר רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, כשהוא פוגש את בני משפחות החללים; לפני חודש וחצי, הופיע קמרון כאורח הכבוד בסעודה השנתית של הארגון היהודי המרכזי בבריטניה המגייס תרומות למען ישראל (UJIA). בנאומו תקף קמרון בחומרה את הרשות הפלסטינית ואמר כי "אם התוכנית הפלסטינית היא רק לעשות הצגות בפני האו"ם, במקום להידבר עם ישראל, בריטניה לעולם לא תתמוך בה". קמרון גם גילה בנאומו בקיאות בלתי רגילה בהסתה הפלסטינית נגד ישראל, והצהיר שהפסקת ההסתה היא תנאי מוקדם לסיוע בריטי לרשות.

את הביקורת שלו על ההתנחלויות הבליע קמרון בסוף הדברים, כשהזכיר את הדרישה הבריטית להפסקת הבנייה בהתנחלויות הלא-חוקיות, לשיטת ממשלתו. הדיפלומטים הישראלים שנכחו באולם התמוגגו מההצהרות החריפות כלפי הפלסטינים, אבל העדיפו להתעלם מהביקורת כלפי מדיניות ההתנחלויות.

תחת זאת, באופן עקבי בשנה האחרונה, מעלה ממשלת בריטניה את רמת הגינויים שלה לכל פרסום של מכרז לבנייה בגדה ובמזרח ירושלים. הגינויים יוצאים במהירות ממשרד החוץ בלונדון ולדברי גורם מדיני בריטי לא מדובר ברטוריקה בלבד. "יש כאן החרפה מדורגת ומתוכננת", אומר הגורם, "מכיוון שאנחנו מתחילים להבין שממשלת ישראל מאוד מעוניינת בצדדים החיוביים של היחסים אבל לא מוכנה להקשיב לביקורת. אין כל כוונה לפגוע ביחסים הטובים ביתר התחומים, אבל אם נראה שישראל ממשיכה להתעלם, יהיו גם צעדים מעשיים המכוונים ישירות להתנחלויות". האיום המרומז כאן מתייחס בעיקר להצטרפות בריטית ליוזמות לסימון מוצרי התנחלויות, שעד כה נקטו בהן רק ממשלות המצויות ביחסים מתוחים עם ישראל.

כך, למעשה, מנסה בריטניה לנהל מול ישראל דיפלומטיה בשני מסלולים. שיפור היחסים בכל הרמות, תוך כדי לחימה מתמדת בהתנחלויות. ראש החץ בפעילות זו הוא השגריר הבריטי בתל אביב מתיו גולד, שמדגיש את הביקורת המדוברת, לעתים באופן לא כל כך דיפלומטי, וידוע כתומך נלהב של עמותות אזרחיות ישראליות המזוהות עם השמאל והמאבק למען זכויות אדם.

לפני ארבעה חודשים, למשל, נתן גולד ראיון לא שגרתי לערוץ עשר, בו הזהיר את הצופים ש"התמיכה בישראל מתחילה להישחק ושלא מדובר באנשי קצוות הצועקים ודורשים להחרים את ישראל". לדבריו, "חברי הפרלמנט באמצע" הם אלה שמבקרים את ישראל בשל "דאגה גוברת מחוסר ההתקדמות לשלום". הוא התריע שאם ישראלים לא יפנימו את הביקורת "הם עלולים לקום בעוד שנים ולגלות פתאום שרמת ההבנה בקהילה הבינלאומית השתנתה".

בתחילת החודש שעבר, התקיימה בלונדון סעודה שנתית של תומכי הקרן החדשה בבריטניה. אחד האירועים המרכזיים באותו ערב היתה הקרנת סרטון בכיכובו של השגריר גולד, המשבח באריכות ובמילים חמות את פעולות ומטרות הארגון, שכלשונו "משקף את ערכי יהודי בריטניה". גולד לא התייחס ישירות לפוליטיקה, אבל העובדה שהוא יצא מגדרו להלל את הקרן, שהותקפה על ידי חברי כנסת ושרים מהימין כ"פועלת נגד ישראל" - היתה ברורה לכל הנוכחים.

לפני שנה, עורר חבר פרלמנט בלונדון סערה, כשהטיל ספק ביכולתו של דיפלומט יהודי לשרת את האינטרס הבריטי באופן מלא כשגריר בתל אביב. דיפלומט בריטי אמר על כך רק לאחרונה כי "ההיפך הוא נכון. בזכות העובדה שמתיו הוא יהודי ומרגיש קרוב לקהילה בבריטניה, הוא יכול להרשות לעצמו לומר בפומבי את הביקורת האמיתית שלנו על מדיניות ישראל, באופן ששגריר אחר אולי היה מהסס לעשות. הוא פועל ברשות ובסמכות מלאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו