בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אונסק"ו לפלסטינים: נזרז הכרה בטרסות של בתיר כאתר מורשת עולמי

עתירה שהוגשה לבג"ץ מזהירה מהנזק שייגרם לטרסות העתיקות מבניית גדר ההפרדה, ונתמכת בהצבעה באו"ם שמחזקת את עמדת הפלסטינים נגד הגדר

44תגובות

אונסק"ו - סוכנות האו"ם לחינוך, מדע ותרבות – הודיעה לרשות הפלסטינית כי היא תזרז את ההכרזה על הטרסות העתיקות סביב הכפר בתיר מדרום לירושלים כאתר מורשת עולמי. כך מסר ראש משרד אונסק"ו בראמללה לשר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי בימים האחרונים.

הפלסטינים וארגוני הסביבה מקווים שההכרזה תסייע במאבק נגד גדר ההפרדה שמקימה ישראל באזור. המכתב מאונסק"ו צורף לעתירה לבג"ץ, שנייה במספר, שהוגשה נגד הקמת הגדר בסמוך לבתיר. את העתירה הגיש ארגון ידידי כדור הארץ ותושבים יהודים מהאזור, והיא מתמקדת בנזק שתגרום הגדר לטרסות החקלאיות העתיקות ולאתר המורשת העולמית.

עוד לפני סוף החודש אמור להגיע לבתיר צוות של אונסקו כדי לבחון את האזור. הפלסטינים יגישו את התיק הסופי לאונסק"ו עד לסוף ינואר. הדיון בבקשה צפוי להיות באמצע 2013. העתירה שהגישו ידידי כדור הארץ ותושבי האזור היא העתירה השנייה שמוגשת בנושא שינוי תוואי הגדר באזור בתיר והיא מתמקדת בנזק הסביבתי ובנזק למורשת העולמית. העתירה הקודמת הוגשה לפני כחודש על ידי תושבי הכפר ומתמקדת בנזקים שתגרום הגדר לתושבים.

מיכל פתאל

נוף הטרסות שיורדו מבתיר אל עבר פסי הרכבת הישנה בין ירושלים לתל אביב נחשב לעתיק ולגדול ביותר מבין שטחי הטרסות ששרדו באזור הרי יהודה. הטרסות מעובדות ומושקות בשיטות מסורתיות זה מאות ואולי אלפי שנים והן מועמדות כמעט ודאיות להיות מוכרות כאתר מורשת עולמי על ידי ארגון אונסק"ו. הטרסות אמורות להיות מוכרות כאתר משולב של טבע ומורשת אנושית. בכל רחבי העולם ישנם רק חמישה אתרים מהסוג הזה.

לעתירה צורפו חוות דעת של מומחים בנושא שימור, בהם ראש ועדת אונסק"ו לשעבר בישראל, האדריכל מייק טרנר שכתב: "פיתוח פיסי החותך בליבו של המרחב הנופי של בתיר בעמק רפאים בדמות שימוש בכלי עבודה כבדים ו/או שימוש בבטון כיסוד לגדר או כקיר יצוק ו/או סלילת כביש או דרך על גבי אחת משכבות הטרסות, מהווה התערבות באותנטיות האזור וגדיעת שלימותו באופן אשר יכחיד למעשה את ערכיו הייחודיים וימנע מקיום של המרחב הטבעי של עמק רפאים". לעתירה צורפה גם חוות הדעת של רשות הטבע והגנים, שמתנגדת גם היא לתוואי הקיים, וכן חוות דעת של החברה להגנת הטבע. הכל גורסים כי הקמת הגדר תביא לחיסול המערכת האנושית-טבעית הייחודית. כדי להמחיש את הפגיעה צירפו העותרים תמונות הדמיה של האזור עם הגדר שחוצה אותו.

את העתירה כתב עו"ד מיכאל ספרד, והוא טוען כי הפגיעה באתר הטרסות מהווה הפרה של אמנות והסכמים בינלאומיים בנושא שמירה על אתרי מורשת, עליהם חתמה ישראל. בנוסף טוען ספרד בעתירה כי תוואי הגדר הנוכחי נועד להגן על פסי הרכבת, אלא שפסים אלו אמורים לצאת מכלל שימוש בעוד מספר שנים, לאחר השלמת קו הרכבת החדש לירושלים. "כלומר, התוואי הנוכחי עומד להחריב אתר רגיש מאין כמוהו הקיים אלפי שנים, וזאת כדי לשרת קו רכבת העומד לצאת מכלל פעולה בעוד שנים ספורות", נכתב בעתירה.

"חשוב להגיד שאנחנו לא מדברים על מורשת פלסטינית או מורשת ישראלית, זו מורשת משותפת לכל האזור ולכל האנושות", אומר גדעון בורמברג, מנכ"ל ידידי כדור הארץ, "האזור הזה רואה מלחמות כל הזמן, איזה הצדקה יש לנו להרוס מורשת של 5,000 שנה בגלל הסכסוך שלנו. במיוחד כאשר יש אמצעים אחרים שאפשר להפעיל כדי לפתור את הבעיה הביטחונית".

במשרד הביטחון דוחים את הביקורת בעתירה וטוענים שהגדר מתוכננת כך שהפגיעה בטרסות תהיה מינימאלית. "הגדר המתוכננת אינה צפויה לגרום לפגיעה מהותית בנוף הטרסות ובשיטות ההשקיה הקיימות. בתכנון התוואי ניתן משקל רב להשפעתו על הסביבה ונמצאו פתרונות ייחודיים להבטיח שהפגיעה תהיה מזערית. כך למשל, 
תוואי הגדר הועתק למרחק של שלושה מטרים בלבד ממסילת הרכבת, למקום שבו השפעתו על הטרסות והנוף תהיה מצומצמת ביותר, ונעשה ויתור על מרכיבי ביטחון, תוך כדי לקיחת סיכונים ביטחוניים, על מנת לצמצם את הפגיעה במרקם החיים ובנוף", נמסר בתגובת משרד הביטחון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו