בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערכת המודיעין האמריקאי עד שנת 2030: פלסטין בגבולות 67', אך בלי שלום

מסמך שחובר לנשיא ארצות הברית ברק אובמה והופץ לכל מערך המודיעין האמריקאי קובע כי המדינה תקום בלי פיתרון המחלוקת על ירושלים

35תגובות

מסמך שחובר לנשיא ארצות הברית ברק אובמה והופץ אתמול (שני) לכל מערך המודיעין האמריקאי קובע, בחלק העוסק במזרח התיכון, כי עד שנת 2030 תקום, למעשה גם אם לא להלכה, מדינה פלסטינית בגבולות 1967 - עם חילופי שטחים, אך בלי שייפתרו המחלוקות על ירושלים, הפליטים ופירוז הגדה המערבית. בתחזית לגבי ישראל צופים מחברי המסמך מתחים גוברים בין תומכי החברה האזרחית-חילונית לבין חרדים ומתנחלים. להערכתם, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ובהמשך גם מאפגניסטן עשויה התמיכה של וושינגטון בישראל להישאר "המוקד העיקרי האחרון לזעם מוסלמי" כלפי ארצות הברית.

המהדורה החדשה של "מגמות תבל 2030: עולמות חלופיים", היא פרי עבודתה של המועצה הלאומית למודיעין, ומועד פרסומה עוכב עד לאחר זכיית אובמה בכהונה שנייה. לדביר המחברים, היא עודכנה כקודמותיה "בתום ארבע שנים, כדי לסייע לנשיא החדש - או במקרה זה, הנשאר בתפקידו - להיערך לתקופת הכהונה שלו".

המועצה הלאומית למודיעין בוושינגטון, גורם-על להערכה בקהילת המודיעין האמריקאית, קובעת במסמך כי "מבית, ניצבת ישראל בפני שסעים גוברים והולכים בין מי שמתרפק על חזון המדינה שהוקמה ב-1948, רפובליקה ליברלית, לבין המשקל הדמוגרפי הגובר של החרדים השמרנים ושל תנועת המתנחלים". בין בני-השיח של חוקרי המודיעין האמריקאי היו שסברו כי עוד לפני 2030 יביאו מתחים אלה לעימות פנימי. "ישראל תישאר המעצמה הצבאית החזקה ביותר באזור, אך תעמוד בפני איומים מתמידים בעצימות נמוכה, בנוסף לגרעין האיראני. משקלה הגובר של דעת הקהל הערבית (בישראל, א"א) עשוי להגביל את חופש התמרון של ישראל, אם תרצה להימנע מהסלמה בסכסוך עם יריבותיה הערביות".

אי–פי

מחברי המסמך כותבים כי "לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכולה להיות השפעה מרחיקת-לכת על האזור בשני העשורים הבאים. לישראל, הסדר-קבע יוכל לפתוח דלתות ליחסים אזוריים שכיום אין להעלות על הדעת. סוף הסכסוך עם הפלסטינים יהווה תבוסה אסטרטגית לאיראן ולמחנה ההתנגדות, ועם הזמן יכרסם בתמיכה הציבורית בחיזבאללה ובחמאס", נכתב בתחזית. "ללא פתרון כלשהו, ישראל תעסוק יותר ויותר במאמץ לשלוט באוכלוסייה הפלסטינית התופחת, בעלת הזכויות הפוליטיות המוגבלות, ובתסיסה בעזה השכנה".

המחברים מעריכים כי מדינה פלסטינית "תבצבץ מתוך התשישות הישראלית-ערבית ורתיעתם של ישראלים ופלסטינים להישאר מסוכסכים לנצח". יחד עם זאת, הם טוענים כי "עד 2030 לא ייפתר הסכסוך במלואו וסוגיות שנויות במחלוקת - שיבת הפליטים, ירושלים ופירוז - יישארו בעינן". לדבריהם, "ההתקדמות למדינה פלסטינית תיעשה צעד אחר צעד, עצמאית ולא רשמית, במהלכים 'חד-צדדיים מתואמים'. ככל שחמאס הולך ומתנתק מסוריה ומאיראן וחוזר לחיק העולם הסוני, יגדל הסיכוי לפיוס בין הרשות הפלסטינית ברמאללה ולחמאס בעזה. עוד הם מעריכים: "גבולות פלסטין יחפפו בערך את גבולות 1967, עם חילופי שטחים משני עברי הקו הירוק, אך סוגיות אחרות לא ייפתרו".

במסמך מנסה המודיעין האמריקאי, באמצעות מומחים בממשל והתייעצות עם מומחים אזרחיים בארצות הברית וב-20 מדינות מחוצה לה, להתוות תרחישים שונים למצב העולם בשנת 2030. לא ניבוי של העתיד, שהינו מעלל בלתי-אפשרי לדברי מחברי המסמך, אלא ציור מסגרת חשיבה.

עם זאת, על פני קשת המתארים, נוטים המחברים להספיד את המערב הנמצא בירידה ולהתכונן לשובו של המזרח לעמדת בכורה, כ-500 שנה לאחר תקופת הזוהר הקודמת שלו. לפי המסמך, גם ב-2030 צפויה ארצות הברית להיות "ראשונה בין שוות" בסדר העולמי, תוך השתחררות מתלותה במקורות אנרגיה זרים. ואולם לפי התחזית, לא ארצות הברית ולא סין, שכלכלתה אמורה לחלוף על פני הכלכלה האמריקאית בעוד כ-15 שנה, ייהנו ממעמד של "מעצמה שלטת", מאחר שהעוצמה העולמית תתפזר בין מוקדים שונים.

בפרק המזרח-תיכוני מעריכים עוד המחברים כי בגלל חולשתן הנמשכת של מדינות ערב ימשיכו המדינות הלא ערביות באזור - טורקיה, איראן וישראל - למלא תפקיד מרכזי. אנשי המודיעין האמריקאי מגלים הבנה רבה לרקע פעולותיו של המשטר האיסלאמי בטהראן. עם זאת הם כותבים כי אם יצליח השלטון הנוכחי לשרוד ולפתח נשק גרעיני, צפוי לאזור עתיד בלתי-יציב, כולל אפשרות למלחמה בין איראן לסעודיה ותפוצת נשק גרעיני לסעודיה (שתרכוש אותו מפקיסטאן), לטורקיה, לאיחוד האמירויות, למצרים ולירדן. לדבריהם, "פקיסטאן, איראן וצפון קוריאה חותרות לגרעין כפיצוי על חולשות ביטחוניות אחרות". הם טוענים כי מדינות אלה "חשות מאוימות על ידי מעצמות אזוריות ועולמיות חזקות יותר" ולכן הן משתמשות "בכלים א-סימטריים, כמו קבוצות טרור כבאות-כוחן וחתירה לנשק גרעיני".

זהו התרחיש האיראני הרע שמציגים עורכי המסמך. לפי התרחיש הטוב, תסיסה כלכלית בציבור שיעדיף משק משגשג על פני נשק גרעיני, מאבקים פנימיים בצמרת והפגנות המוניות, יביאו להפלת המשטר, איראן תהפוך יותר דמוקרטית ופרו-מערבית והאזור יתייצב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו