בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ הורה למדינה לבחון מחדש את הקמת הגדר בכפר בתיר

הרכב שופטים בראשות הנשיא גרוניס העניק למדינה 90 יום להגיש הצעה חלופית להקמת הגדר, שצפויה לפגוע באתר המיועד להפוך לאתר מורשת עולמית

10תגובות

שופטי בג"ץ הורו היום (חמישי) למדינה לבחון מחדש את אופן הקמת גדר ההפרדה באזור הכפר בתיר, כדי למנוע פגיעה בנוף ובטרסות העתיקות. האתר מיועד להפוך לאתר מורשת עולמית המוכר על ידי אונסק"ו.

אתמול התקיים דיון בשתי עתירות בעניין – אחת שהוגשה על ידי ארגון "ידידי כדור הארץ" והשנייה על ידי תושבי הכפר בתיר. העותרים התריעו מפני הנזק שייגרם לנוף הטרסות הייחודי ולחקלאות המסורתית שמקיימת את הנוף הזה.

היום נתנו שלושת שופטי בג"ץ - בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס - החלטת ביניים בעתירות. "אנו סבורים שנוכח האופי הייחודי של האזור בו מדובר ראוי כי תיערך חשיבה נוספת על ידי גורמי הביטחון, במיוחד לגבי אופי החיץ וסידורי הביטחון בקטע הבעייתי", כתבו. הם הורו למדינה לבחון שוב את העניין ולהגיש הצעה חלופית להקמת הגדר הבעייתית בתוך 90 יום.

מנכ"ל "ידידי כדור הארץ", גדעון ברומברג, בירך על ההחלטה. "משרד הביטחון כשל בהבאת אפילו מומחה אחד מטעמו שיגבה את טענותיו כי אין פגיעה בשטחי המורשת בבתיר, ועם זאת טוען שהם עומדים באיזון הנכון בין צרכי ביטחון וערכי מורשת", אמר. "אנו שמחים כי בית המשפט קרא למשרד הביטחון לשקול מחדש את אפשרויות האבטחה, כך שייווצר איזון אינטרסים שישלב גם הגנה על נוף הטרסות בבתיר ומציאת אלטרנטיבה חלופית לביטחון האזור מבלי להציב מכשול פיזי שיגרום להרס".

מיכל פתאל

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה להחלטה: "בג"ץ מכיר בצורך הביטחוני של סגירה הרמטית בתוואי 'עוטף ירושלים' ובצורך בהקמת גדר ביטחון גם ב- 6 הקילומטרים סמוך לכפר בתיר. בג"ץ צמצם את המחלוקת לקטע אחד של 500 מטרים שבו תוכננה להבנות חומה מתוך תוואי של 6 קילומטרים. מערכת הביטחון, בהתאם להחלטת בג"ץ תבצע חשיבה ברוח בית המשפט, ותציג את עמדתה לבג"ץ בהתאם".

עוד נמסר: "מערכת הביטחון שבה ומדגישה כי תוואי גדר הביטחון סמוך לכפר בתיר בדרום ירושלים הוא הפרצה האחרונה שנותרה בהגנה על תושבי ירושלים. התוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק שהוכר בבג"ץ- מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לירושלים ולעורף ישראל, והגנה על מסילת הרכבת לבירה, העוברת ממש בסמוך לתוואי זה".

רשות הטבע והגנים מסרה אתמול את תגובתה לעתירות, ובה יצאה נגד עמדת הפרקליטות ומשרד הביטחון. ברשות קראו לשקול מחדש את הקמת הגדר באזור מחשש לפגיעה בלתי הפיכה בטבע ובמורשת התרבותית של המקום. בין היתר כתבו כי הנוף באזור הוא "מפעל בנייה שנמשך אלפי שנים, שראשיתו בכניסת בני ישראל לארץ בתקופת יהושע, דרך תקופת בית שני ועד ימינו אנו. הגדר תהווה פצע בנוף הקדום וחמור מכך תגרום לניתוק החקלאים מאדמתם, דבר שיוביל לחיסולה של התרבות החקלאית הקדומה. הפתרון המוצע למעבר בשערים חקלאיים לא יפתור את הבעיה...".

ראש מנהלת קשת צבעים (מנהלת גדר הפרדה), אלוף משנה עופר הינדי, דחה את הטיעונים ואמר שהפגיעה הצפויה תהיה מינימלית ותסתכם ב"פגיעה ויזואלית" ובהרס של "טרסה אחת או שתיים". "בסוף ננסה להגיע למצב שבו החיפוי של האבן יתאים לסביבה", הוסיף.

על כך העיר שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן: "אתם קצת מגזימים, אתם יכולים להגיד שיש התנגשות בין ערכים ושהביטחון גובר, אבל אתם אומרים שלא קרה שום דבר. שמים גדר באמצע אתר מורשת. זה שאתם אומרים ששום דבר לא יקרה זה לא משכנע". השופטים הבהירו לעותרים כי הם לא יקבלו עמדה שלפיה לא תוקם כלל גדר וגם לא הסכימו לדון בתוואי החלופי שהעלו העותרים.

לטענת הינדי, תוואי הגדר שמציע משרד הביטחון הכרחי להגנה על מסילת הרכבת הישנה בין ירושלים לתל אביב. על כך השיבו באי כוח העותרים, עו"ד גיאת נאסר ועו"ד מיכאל ספרד, כי הגדר צפויה להרוס טרסות ונוף שנוצר במשך אלפי שנים כדי להגן על מסילת רכבת שתמשיך לפעול לכל היותר כמה שנים בודדות עד להשלמת קו הרכבת החדש לירושלים.

עו"ד ספרד טען כי המערכת החקלאית באזור, המבוססת על שיטות השקיה מסורתיות, לא תשרוד כאשר גדר תחצה אותה. "מהניסיון שלנו, במקרה הטוב חקלאים יוכלו לעבור בשערים במסיק ובחריש. השימור של האתר הזה תלוי בכך שחקלאים בכפר בתיר יוכלו לנוע לצד השני באופן בלתי אמצעי, להשקות ולעבד בחלקות שבהן מגדלים את האוכל למחר. אם זה לא יקרה האתר הזה ייחרב, הוא לא יהיה יותר אתר שמתאר את התרבות החקלאית של ימי המקרא. אתר מורשת תרבות ייחודי ייחרב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו