ארה"ב העבירה לישראל וללבנון מפת פשרה לחלוקת הגז בים התיכון

לבנון טוענת כי קידוחים "לוויתן" ו"תמר" נמצאים בשטח ישראל, אך שטחים גדולים בעלי פוטנציאל הפקת גז בשווי מיליארדי דולרים נמצאים בתחומה

ברק רביד - צרובה
ברק רביד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ברק רביד - צרובה
ברק רביד

בכיר בממשל האמריקאי חשף כי ארה"ב העבירה לישראל וללבנון מפה ובה נוסחת פשרה לחלוקת משאבי הגז הטבעי במזרח הים התיכון. ההצעה הושגה במסגרת מאמצי התיווך האמריקאים, שנועדו לנטרל את מוקד המתיחות שנוצר בין שתי המדינות סביב תיחום "המים הכלכליים" (Maritime economic boundary) שלהן.

הגבול הימי בין ישראל ללבנון מחולק לשניים: קו של 12 מייל מהחוף, שמשני צדיו יש לכל מדינה ריבונות מלאה, וקו נוסף שאורכו כמאה מייל ויותר, המכונה "אזור כלכלי בלעדי" (Exclusive economic zone) או "מים כלכליים". מדובר בשטח שבו יש לכל מדינה זכויות כלכליות ומחקריות על משאבי טבע, על דיג ועוד. בשנים האחרונות, לאור תגליות הגז בשווי מיליארדי דולרים במתחם זה, הפכו "המים הכלכליים" לאסטרטגיים עוד יותר.

סגן עוזר שרת החוץ האמריקאית לענייני אנרגיה, עמוס הוכשטיין, גילה לראשונה פרטים על התיווך האמריקאי בין ישראל ללבנון בכנס שנערך במכון "אספן" בוושינגטון ב-29 בנובמבר. "ארה"ב פעלה כמתווכת והציעה תיחום ימי שמבוסס על החוק הבינלאומי ועל הסכמים בינלאומיים", אמר הוכשטיין בכנס.

קידוח תמרצילום: אלבטרוס

לדבריו, ארה"ב מעוניינת להגיע להסכמה בין לבנון, ישראל וקפריסין לגבי תיחום "המים הכלכליים" של כל מדינה, וזאת כדי ליצור אווירה שתאפשר לחברות זרות להגיע ולהשקיע כסף בחיפושי גז באזור, ללא חשש ביטחוני. החברה המרכזית שמבצעת חיפושי גז במקום היא "נובל אנרג'י" האמריקאית.

משיחות עם בכירים במשרד החוץ האמריקאי, וכן במשרד החוץ בירושלים, עולה כי האמריקאים העבירו את המפה ובה ההצעה לתיחום "המים הכלכליים" לפני כארבעה חודשים. בכיר במשרד החוץ ציין כי בצוות האמריקאי שטיפל בנושא היו הוכשטיין וכן פרד הוף, מי שהחזיק עד לפרישתו לפני כמה שבועות בתיק הלבנוני במחלקת המדינה.

הוכשטיין והוף הגיעו לישראל וללבנון כמה פעמים וקיימו שיחות עם בכירים בשני הצדדים. לדברי בכיר במשרד החוץ, האמריקאים העבירו את הצעתם לצוות ממשלתי שבראשו עומד עודד ערן, דיפלומט בכיר בדימוס, ששימש בעבר כשגריר ישראל ברבת-עמון ובמוסדות האיחוד האירופי בבריסל. 

בכיר במשרד החוץ בוושינגטון אמר כי ארה"ב העבירה את המפה לישראל וללבנון כיוון ששתי המדינות לא מקיימות יחסים דיפלומטיים, ועל כן לא יכולות להגיע להבנות בנושא בצורה ישירה. לדבריו, המפה היתה מבוססת על מחקר קרטוגרפי שביצעו מומחים אמריקאים, והיא לא התיימרה לייצג את הגבול הטריטוריאלי בין המדינות, אלא רק לספק נוסחת פשרה לחלוקה הוגנת של "המים הכלכליים" ושל משאבי הגז בהם.

האמריקאים הדגישו בשיחותיהם עם ישראל ולבנון כי הם סבורים שהצעתם תספק פתרון משביע רצון ומכובד עבור שני הצדדים. האמריקאים ציינו עוד באותן שיחות, כי הצעתם תאפשר לשתי המדינות לשים את המחלוקת בעניין מאחוריהן, וכך להגדיל את האזורים במזרח הים התיכון שבהם כל אחת מהן יכולה לבצע חיפושי גז טבעי.

עד כה לא העבירו ישראל ולבנון תשובה סופית לאמריקאים, אולם ביקשו הבהרות לכמה נקודות. המסר האמריקאי שהועבר לירושלים ולביירות היה כי ההצעה עומדת על השולחן וניתן ליישמה כעת או בעתיד. בכל מקרה, הבהירו האמריקאים, הצדדים לא יהיו צריכים להפוך את ההצעה להסכם מדיני ביניהן, אלא יוכלו להעביר את הסכמתם לארה"ב, שתהיה נותנת החסות להבנות הללו. האמריקאים הציעו שאם שני הצדדים יסכימו לנוסחה, כל אחד מהם בנפרד יודיע על תיקון תיחום המים הכלכליים שלו, בהתאם למפה האמריקאית.

באוגוסט 2010 הגישה לבנון לאו"ם את גרסתה לתיחום "המים הכלכליים". הקו הלבנוני אינו כולל את מאגרי הגז הגדולים "תמר" ו"לוויתן", המתופעלים על ידי החברות "דלק אנרגיה" הישראלית ו"נובל אנרג'י" האמריקאית. עם זאת, מבדיקות של משרד התשתיות עלה כי הגרסה הלבנונית כוללת שטחים גדולים מדרום לקו הישראלי, שבהם ישנם מאגרי גז ונפט בעלי פוטנציאל הפקה בשווי מיליארדי דולרים, ולפיכך הם בעלי אינטרס כלכלי קריטי עבור ישראל.

ביולי 2011 קיבלה הממשלה החלטה שמגדירה את תחום "המים הכלכליים" של ישראל. החלטה זו הועברה לאמריקאים ולאו"ם. על בסיס הגרסה הישראלית והגרסה הלבנונית, הגיעו האמריקאים למפת פשרה שמסדירה את חלוקת אזורי חיפוש הגז במזרח הים התיכון בין המדינות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ