בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החרם הפלסטיני על תוצרת ישראל חסר שיניים

קריאת ראש ממשלת הרשות להחרים תוצרת ישראלית בתגובה לאי-העברת כספי המסים לרשות לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על ישראל

14תגובות

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סלאם פיאד, קרא שלשום לפלסטינים להחרים תוצרת ישראלית, כמענה להחלטת ממשלת נתניהו שלא להעביר לרשות את כספי המכסים והמסים שלה. פיאד אף הבטיח שממשלתו בודקת דרכים לקיים חרם רשמי שמחייב את כלל התושבים, שאינו רק בגדר המלצה. הוא אמר שהחרם נועד לגרום לישראלים שיינזקו ממנו לפעול לשינוי החלטת ממשלתם. במבט ראשון, יש לפלסטינים מה להחרים: כ-70% מהיבוא לשטחים בא מישראל. מתוך יבוא בשווי 4.222 מיליארד דולר ב-2011, סחורות בשווי 2.939 מיליארד באו מישראל.

אך בדיקה מקרוב של נתוני הסחר הפלסטיני עם ישראל, שאין ספק שפיאד מכיר היטב, מלמדת שהוא חושב על האווירה הפוליטית הפנים-פלסטינית ולא על פגיעה כלכלית ממשית בישראל. מידת הנזק הכלכלי שייגרם לישראל ולישראלים מחרם תהיה זניחה, כפי שחישב ומצא בנק ישראל בשנת 2010. את הבדיקה עשתה חטיבת המחקר בבנק, לפי נתוני 2008. ממצאיה ומסקנותיה הופיעו באוקטובר 2010. לפי אותה בדיקה, המכירות לרשות היו רק 0.9% מהפדיון במשק הישראלי, ופחות מ-2% בכל אחד מהענפים הבאים: חקלאות, מסחר, ביטוח ובנקאות. המכירות מהתעשייה הישראלית לשטחים היו רק חצי אחוז מפדיון התעשייה. הן התרכזו ברובן בענפי תעשייה מסורתיים כמזון, משקאות, עץ, נייר ומתכת ושיעורן נע בין אחוז ל-2.5% מפדיונם של ענפים אלו. פדיון גבוה יותר היה ממכירת מים וחשמל לפלסטינים – 5%. אך ספק אם פיאד מציע לפלסטינים להקטין את צריכת המים והחשמל. 

בדיקת חטיבת המחקר של בנק ישראל העלתה גם שהערך המוסף (תוספת מקומות עבודה לישראלים) שנובע ממכירת תוצרת ישראלית לפלסטינים, גם הוא קטן מאוד. ב-2008 הוא הגיע לכ-1.5 מיליארד שקלים – כ-0.15% מהתוצר המקומי הישראלי.
נתוני היצוא הגבוהים מישראל לפלסטינים מטעים מסיבה נוספת: כפי שמציין בנק ישראל, כ-38% מהמכירות הן סחר-מעבר – שבו חברות מסחר ישראליות מעבירות לפלסטינים תוצרת שיוצרה בחו"ל. עוד 20% מכלל המכירות הם דלקים שמקורם בחו"ל. מקור בבנק ישראל אמר ל"הארץ" שאף כי הבדיקה נעשתה לפני שנתיים, יש להניח שאין שינוי גדול בהתפלגות בין סוגי המוצרים המיוצאים לפלסטינים ובמקורם. 

אמיל סלמן

מדיניות חרם על סחורות חיוניות חייבת להציע לפלסטינים תחליפים ולא חיים על שמן וזעתר (כפי שהציע בעבר איסמעיל הנייה לתושבי עזה). הפתרון הוא עידוד והגנה על התוצרת התעשייתית והחקלאית המקומית. אבל התפתחות ענפים פלסטיניים אלו מוגבלת מראש בשל המכסות שמטילה ישראל על המים, בשליטתה על כ-62% מהגדה ואיסור היצוא מרצועת עזה. מי שמנסים להתמודד עם הקשיים האלו בתעשייה ובחקלאות אינם יכולים להחרים חומרי גלם שמיובאים מישראל. ב-2011 היה שווי היצוא הפלסטיני 720 מיליון דולר – עלייה של 25% לעומת 2010. רוב היצוא היה לישראל – בשווי 618 מיליון דולר. לירדן ייצאו הפלסטינים סחורות בשווי 39 מיליון דולר ולאירופה 15 מיליון דולר בלבד (פחות ממכירות מוצרי "אהבה" באירופה). כל מי שקורא לחרם חייב להביא בחשבון שישראל עלולה להשיב לחרם ולמנוע יבוא תוצרת פלסטינית לשטחה. 

מ-2008 יש ירידה בהיקף היבוא מישראל. ב-2008 הוא היה כ-3.2 מיליארד דולר. ב-2011, כאמור, 2.939 מיליארד, ירידה של 2.3% לעומת השנה הקודמת, לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה. היבוא מארצות אחרות עלה. ב-2011 היבוא מאירופה היה 444 מיליון דולר, עלייה של 20.8% לעומת 2010 (הסכומים אינם כוללים תוצרת שעוברת במנהרות אל עזה). אך כשישראל שולטת במעברי הגבול ומטילה על יבואנים פלסטינים מגבלות רבות המוגדרות ביטחוניות, לא פלא שהתלות ביבוא מישראל או מחו"ל, באמצעות יבואניה, נשארת גדולה.

תומכי שדרוג המעמד באו"ם הבטיחו שמובאים בחשבון צעדי נקם כלכליים של ישראל, והעריכו שהתנגדות מערבית או תמיכה כספית של מדינות ערביות ינטרלו אותם. אבל בינתיים ישראל עומדת בשלה, מדינות ערב לא ממהרות, ופיאד שוב אינו מסוגל לשלם משכורות. מול הציפייה לשביתות, למחאות ולהאטה כלכלית כוללת, פיאד מגלגל את הכדור לציבור הפלסטיני ולהנהגת הפתח (שהתייחסה לפיאד כשק חבטות, כאילו המשבר הפיננסי הוא אחריותו האישית ואין לה קשר לכיבוש הישראלי ולמדיניות עבאס). 

חרם סחורות הוא סוג של התנגדות עממית, שדוברי הרשות הפלסטינית והפתח מנסים להציג עכשיו כדרך הנאותה למאבק בכיבוש, בצד הטקטיקה הדיפלומטית. בהצהרותיו, פיאד מעמיד במבחן את רצינות הנהגת פתח. אם לא להזיק לכלכלת ישראל, פעילות ממשלתית ועממית למען חרם סחורות עשויה להעלות את המודעות הפוליטית וליצור אווירת לכידות ושותפות שחסרונה מורגש כל כך. 

אבל כאן עומד עוד מכשול לפני הקריאה לחרם: כ-81% מהפלסטינים משוכנעים שהשחיתות פושה ברשות הפלסטינית (כפי שגילה סקר דעת קהל מנובמבר של מרכז ירושלים לתקשורת ולעיתונות, JMCC). היענות לקריאה לחרם ולוויתורים נוספים של הפלסטינים מצריכה את אמון הציבור במנהיגים, ואמון כזה איננו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו