בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כרוניקה של אקדח צעצוע

מה קרה ברגעים שקדמו למותו של מוחמד סלאימה מירי שוטרת מג"ב בחברון בשבוע שעבר? מעדויות פלסטינים עולה תמונה מורכבת

140תגובות

לפנות ערב טלפנו מהבית: התה כבר מוכן, ומה קורה עם עוגת יום ההולדת? זאת היתה שיחת הטלפון האחרונה של הנער מוחמד א-סלאימה. ביום רביעי שעבר הוא חגג את יום הולדתו ה-17, ואחת מאחיותיו היא שטלפנה אליו להאיץ בו לחזור כבר הביתה עם העוגה שהבטיח לקנות. יום קודם חגגו לו חבריו בכיתה י"א. תמונתו עם עוגת יום הולדת אחרת עיטרה את דף הפייסבוק שלו, תמונתו האחרונה.

מוחמד יצא בסביבות שש בערב מהבית לתפילת הערב במסגד הסמוך. שעה קלה אחר כך דפק שכן נסער על דלת הברזל של בית האבן העתיק והעלוב: רוצו לילדכם, הוא במחסום. האב, זיאד, זינק מיד לכיוון המחסום, שנמצא במורד הדרך, במרחק כמה עשרות מטרים מהבית. האם, דלאל, עוד לקחה אתה את המעיל של בנה, משוכנעת שנעצר בידי החיילים ודואגת שלא יהיה לו קר במעצר.

אד הגיע ראשון: הוא ראה את בנו שרוע על הכביש שליד המחסום, דם ניגר מחזהו והרופא הפלסטיני, הד"ר עארף ראג'בי המתגורר בבית מול המחסום, מנסה להחיותו. גם החיילים ניסו כנראה להחיותו. אלו היו נשימותיו האחרונות.

מה קרה בערבו של יום רביעי שעבר בעיר העתיקה של חברון, בחלק שבשליטת ישראל, ליד המחסום בעיקול 160, כפי שצה"ל מכנה אותו? האמנם היה מוחמד מחבל, כפי שמיהרו להכתירו בחלק מאמצעי התקשורת? האם היה קורבן שווא של יד קלה מדי על ההדק? העובדה הברורה היחידה השבוע היא ששוטרת מג"ב ירתה לעבר מוחמד שניים או שלושה כדורים, אחד פילח את חזהו והשני את מותנו, מטווח של כארבעה מטרים. כמו כן ברור שלפני כן התנפל על אחד השוטרים. לגבי מה שקדם לירי הקטלני הזה, שהפך את המג"בניקית לגיבורת הרגע בישראל, עולה תמונה בהירה פחות.

אלכס ליבק

מהעדויות שאסף תחקירן בצלם בחברון, מוסא אבו-השהש, עולה התמונה הבאה: שוטרי מג"ב קראו לו לגשת אליהם. אז, ככל הנראה, גילו את האקדח: ספק אקדח-צעצוע, ספק מצית, כזה שקונים בשוק של חברון. אביו של מוחמד אומר שמעולם לא ראה את האקדח אצל בנו, ואולי מוחמד קיבל אותו כמתנה ליום הולדתו. פלסטיני צילם את האקדח אחרי שמוחמד כבר נהרג. ראיתי אתמול את התמונות: בחשכת הערב, זרוק לרגלי המג"בניקים, הוא נראה כאקדח אמיתי.

על פי העדויות, שוטרי המחסום החרימו למוחמד את האקדח, ואז כנראה פרץ מאבק ביניהם, בניסיונו של מוחמד להשיב לעצמו את האקדח. עד אחד סיפר ששמע את מוחמד אומר: "זה שלי, זה שלי". בעיצומו של המאבק הזה, הוא נורה למוות. על פי גרסת צה"ל, מוחמד תקף את המג"בניקים והשוטרת פעלה היטב כשירתה בו. כך זה גם נראה בסרט האבטחה שצה"ל הפיץ, אבל, כאמור, זהו קטע מסרט. בבית האבל משוכנעים שמוחמד לא תכנן לתקוף את השוטרים.

תיעוד האירוע ממצלמות האבטחה (דובר צה"ל)

ילדי בתי הספר הסתובבו אתמול באפס מעשה ברובע הטרנספר הזה של חברון, H2, בגלל שביתת המורים הפלסטיניים שהרשות לא שילמה להם את שכרם. "זה יהודים", קראו לעברנו הילדים בעברית. במחסום 160 עמדה קבוצת חיילים והקימה גדר, אולי כלקח ממה שקרה כאן בשבוע שעבר. מחסום ברזל צהוב מונע מהמכוניות הפלסטיניות להיכנס לרובע המתנחלים, ולצדו עמדת המג"בניקים הממוגנת מונחת על קוביות בטון ומשקיפה על המחסום. מצלמות אבטחה מתעדות פה כל רגע מהגג של בית הקומות הפלסטיני שנישא מעל למחסום. "עיקול 160" כתוב בעברית על הקיר.

בבית במעלה הסמטה יושב האב השכול זיאד א-סלאימה בקיטון הכניסה העלוב שלו, מדליק סיגריה בסיגריה שהוא ממלא בעצמו ונשען על קבו. כשניסה להיכנס לאמבולנס הישראלי שלקח את גופת בנו, הדפו אותו החיילים והכו אותו עד שנפגע ונלקח לבית חולים. לפני שש שנים נפצע בתאונה, ועכשיו מכות החיילים פגעו ברגלו הנכה והוא מרותק למיטה. חמישה משבעת ילדי המשפחה כבדי שמיעה. רק מוחמד שמע היטב, וכמותו אחיו הבכור עוואד, שנידון למאסר עולם ב-1991 על רצח מתנחל, שוחרר בעסקת שליט והוגלה לעזה. לפני יותר מחודש נסעה המשפחה, כולל מוחמד, דרך ירדן ומצרים, לבקר את עוואד במקום מושבו החדש בעזה. ביתה הוא בית דלות, כמרבית בתי הרובע שעוד נותרו בהם תושבים פלסטיניים.

מוחמד למד בתיכון והתאמן בשעות הפנאי בהיאבקות במועדון ספורט סמוך. לא מזמן זכה במדליית ארד בתחרות בירדן. הוא הוזמן לנסוע להשתלם בהיאבקות בצרפת, אבל ההורים רצו שיגמור קודם את לימודיו. הם אומרים שפחדו גם שייסע לבד. מוחמד היה פעיל גם בחוג המקומי של בית הספר לקרקס ברמאללה. ביום מותו קנה לעצמו ספר לימוד באנגלית.

מוחמד חצה את מחסום 160 כמה פעמים ביום, בדרכו לבית הספר ולמועדון ההאבקות. הוריו אומרים שמעולם לא נעצר או הסתבך. ייתכן ששוטרי המחסום הכירוהו. אז מה קרה באותו ערב גורלי? עדי הראייה הספורים סירבו אתמול להתראיין, פן יבולע להם. צה"ל שחרר אתמול קטע מסרט האבטחה, שבו נראה מוחמד תוקף את המג"בניקים. מה קרה לפני? קשה לדעת. ספק אם מוחמד בא בכוונה לתקוף את החיילים עם אקדח הצעצוע שלו. שום צעיר שפוי לא היה מעלה על דעתו לעשות כן בחברון.

באינתיפאדה האחרונה נהרגו לפחות חמישה נערים וילדים, לאחר שהחזיקו בידיהם רובי צעצוע. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו