בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה תכננה להשתלט על 2,400 דונם בגדה - וחזרה בה

את הקרקע חוכרים 12 חקלאים פלסטינים מהווקף המוסלמי, שמגדלים שם תמרים לייצוא; הם חשדו שמטרת צווי הפינוי היתה למנוע תחרות עם ישראל

12תגובות

המדינה נאלצה לחזור בה מכוונתה לפנות 12 חקלאים פלסטינים מחלקה של כ-2,400 דונם באזור יריחו, בטענה שהם פולשים. החקלאים, המגדלים תמרים לייצוא, חוכרים את האדמה מהווקף המוסלמי. מסמכיו מראים שהשטח הוא חלק מחלקה של 5,469 דונם בבעלות "ווקף א-נבי מוסא", שכבר במאה ה-13 נרשמה כהקדש מוסלמי (נכסים לא-פרטיים שהרווחים מהם אמורים להימסר לנזקקים ולמטרות חברתיות ודתיות שונות). לפני שבוע, חמישה חודשים לאחר שנמסרו לחקלאים צווי פינוי מהשטח, הודיע הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באיו"ש על ביטולם.

בסוף אוגוסט השנה מצאו החקלאים בחלקותיהם את צווי הפינוי. על הצווים, מ-22 באוגוסט 2012, חתום פקח המינהל האזרחי "רועי, רכז הבקעה". בכל צו, במקום המיועד לציון שם החקלאי, נכתבה מלה אחת בלבד: "הפולש". הצווים נמסכים על הצו בדבר רכוש ממשלתי מ-1967. כל צו, המציין בדונמים ובמפה את השטח שאליו הוא מתייחס, דורש מ"הפולש" לפנותו בתוך 45 יום "ולהחזיר את מצב המקרקעין לקדמותו". בראש הצווים מצוינים כל הגופים האחראים להוצאתם: צבא הגנה לישראל, המינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון, הממונה על הרכוש הממשלתי והיחידה המרכזית לפיקוח. נכתב בהם בעברית ובערבית כי "הנך מחזיק שלא כדין במקרקעין המתוארים לעיל...".

מיכל פתאל

הצווים הכו בהלם את החקלאים – החוכרים את האדמה מהווקף, חלקם זה 17 שנה ואחרים פחות מעשור. הם הכשירו את הקרקע והשקיעו בטיובה עשרות מיליוני דולרים, מתוך כוונה להשתלב באחד הענפים החקלאיים המבטיחים באזור – תמרים לייצוא. לפני כ-20 שנה משפחת דעיק (מפליטי 1948), שחכרה באזור אדמות משנות ה-50, החלה להמיר את שטחי הירקות ומטעי התאנים והענבים שגידלה, במטעי תמרים. בעשר השנים האחרונות הצטרפו למגמה חקלאים אחרים וחברות חדשות וקיימות (כמו התאגיד הפלסטיני פאדקו), שגם הקימו בתי אריזה המתאימים לייצוא. עד כה יש לפלסטינים כ-150 אלף עצי תמר ושתיליו בשטח של כ-12 אלף דונם בבקעת הירדן, המניבים כ-2,000 טונות תמרים בשנה. תנובת התמרים שמגדלים ישראלים (והרבה מהם בבקעת הירדן) היא 27 אלף טונה בשנה. משרד החקלאות הפלסטיני מקווה להגיע עד ל-2020 לתנובה של עשרת אלפים טונות של תמרים, רובם לייצוא. משום כך, צווי הפינוי באוגוסט פורשו על ידי החקלאים הפלסטינים ומשרד החקלאות הפלסטיני כניסיון ישראלי לפגוע בענף כלכלי מכניס, בשל החשש מתחרות.

עו"ד תאופיק ג'בארין, מייצגם של החקלאים, הגיש ערר לוועדת העררים הצבאית שבמחנה הצבאי עופר. הוא כתב בערר כי כבר בפברואר 1964, בית הדין (הירדני) להסדר מקרקעין ומים קבע שהחלקה בבעלותו המוחלטת של הווקף (יותר ממחציתה של החלקה בשטח איי שבשליטה אזרחית פלסטינית, והחלק שקיבל את צווי הפינוי בשטח סי – בשליטה ישראלית מלאה). עוד כתב כי מי שהכינו את צווי הפינוי לא דייקו ברישום גבולות המגרשים שחוכר כל מערער ובלבלו בין ההתראות שמסרו לחקלאים השונים. בשבוע שעבר, עו"ד אסף שטרן מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש כתב ש"לאחר בדיקה... ולרבות בחינת מסמכים שונים שהומצאו על ידי העוררים (ו)מבלי שייחשב הדבר משום קבלת טענות העוררים, המשיב (הממונה על הרכוש הממשלתי) סבור כי עליו לבחון את דבר הוצאת צווי הפינוי באופן מעמיק יותר, ולכן אין הוא עומד על ביצוע צווי הפינוי, וצווי הפינוי מבוטלים". בעקבות זאת, בית המשפט הצבאי לעניינים מינהליים מחק את הערר והמליץ לצדדים לפעול לבירור מעמד המקרקעין.

דובר המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) הסביר כי "לנטיעות בחלקה המדוברת הוצאו צווי סילוק פלישה מאחר והן בוצעו במקביל להליך בדיקת הבעלות על הקרקע. יודגש כי בשום שלב לא הוכרזו אדמות אלה כאדמות מדינה". דרור אטקס וניר שלו, החוקרים את השתלטות המדינה על קרקעות הגדה המערבית, אומרים שאינם מכירים ביטול דומה של צווי פינוי משטח כה רחב.

מאז 1967 השתלטה ישראל על 33 אלף דונמים לפחות מאדמת הווקף, בעיקר באזור יריחו – כפי שהתברר ממפות של המינהל האזרחי שנמסרו לאטקס לאחר מאבק משפטי ממושך על בסיס החוק לחופש המידע. הקרקעות, שחלקן משמש את מתנחלי הבקעה, עברו רישום טאבו (בעלות) מסודר בתקופה הירדנית, וכיום הרשות הפלסטינית ומשרד הווקף שוקלים את צעדיהם להשבת הנכסים. אטקס מעריך כי על אף שהמדינה אינה מודה שאכן מדובר באדמת ווקף, מחיקתם של צווי הפינוי מלמדת שאינה מעוניינת לפתוח את תיבת הפנדורה של אדמות ווקף שעליהן השתלטה מאז 1967.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו