בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת הרפז

הדרישה לוועדת חקירה תלחץ את היועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית

פחות מחודש לפני הפצתו הסופית של דו"ח המבקר נראה כי ספק אם הכרזתו של ח"כ אורי אריאל להקים ועדת חקירה ממלכתית תחזיק אחרי הבחירות

6תגובות

קיים ספק אם ההכרזה הדרמטית מהבוקר – הודעתו של יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת, ח"כ אורי אריאל בדבר הכוונה להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת מסמך הרפז – תתממש במציאות. עד שתעלה שאלה כזו לדיון כבר יחלפו הבחירות לכנסת. אחריהן, לא בטוח שתהיה עדיין תנופה מספקת לרעיון.

אבל אין זה אומר שההודעה של אריאל, איש סיעת האיחוד הלאומי, נטולת חשיבות. חוץ מלהאריך עוד יותר את הפרשה העגומה הזו (שפרצה לתודעה הציבורית עוד באוגוסט 2010), הכרזת יו"ר ועדת הביקורת משרתת שתי מטרות אחרות: היא מחדשת את הלחץ על היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפתוח פעם נוספת בחקירה פלילית של פרשת המסמך – והיא גורמת מבוכה לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, יריב פוליטי פוטנציאלי של גוש הימין.

אריאל הודיע היום (שלישי) כי יפנה ליו"ר הכנסת בעניין, תוך ניצול סמכותו למנות ועדת חקירה, לנוכח התעלמות היועץ המשפטי מהבקשות לחידוש החקירה. בתחילת החודש שעבר, כנראה לאחר שעיין בטיוטה קודמת של דו"ח מבקר המדינה בפרשה, הביע אריאל זעזוע מהממצאים ותקף בחריפות את התנהגות לשכת אשכנזי בפרשה.

הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה עשויה היתה להיות רעיון מועיל לפני כשנתיים. עכשיו, כשהדו"ח הסופי של המבקר כבר מוכן להפצה, ספק אם יש עוד טעם בגיבוש סמכות בדיקה נוספת, שיעבור עוד זמן רב עד שתיכנס לעובי הקורה, שלא לדבר על השנים שיחלפו עד שתגיש את מסקנותיה. עד שזה יקרה, נדמה שאיש בציבור, לבד מהמעורבים עצמם, כבר לא יזכור במה מדובר.

טלי מאייר

השאלה הרלוונטית יותר נוגעת לחקירה משטרתית ונדמה שלכאן בעצם מכוון אריאל. המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, המליץ לווינשטיין כבר במאי על חידוש החקירה. היועץ התחמק, בנימוקים שונים. כעת, כאשר וינשטיין מותקף על התנהלותו ושיקוליו בתיק ליברמן, דרישת אריאל מרחיבה את גזרת ההתקפות ועשויה לחייב את היועץ להתייחס ברצינות לטענות המבקר היוצא, שלא נעדרת מהן מידה של היגיון.

השיקול השני הוא פוליטי. בחודש שעבר רווחו בטורים הפוליטיים בעיתונות השערות כאילו אשכנזי עשוי להיות מועמד לתפקיד שר ביטחון "מקצועי" (חוק הצינון החל על בכירי מערכת הביטחון לשעבר עדיין תקף לגביו), מטעם העבודה או התנועה של ציפי לבני. הידיעות התכופות הללו בוודאי עוררו עניין בימין. כיוון שאשכנזי הוא המפסיד העיקרי בפרשה, ולא יריבו המושבע שר הביטחון אהוד ברק, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולימין כולו יש עניין בכל התפתחות שיכולה לגרום נזק לרמטכ"ל לשעבר.

מאותן סיבות, יש להניח שבכנסת לא יערימו כעת קשיים על פרסום הדו"ח הסופי של המבקר. ביום ראשון דנה ועדת הביקורת בשאלה אילו פרטים יש להוריד מן הנוסח הסופי שיפורסם לציבור, משיקולים של ביטחון המדינה. במקרה הזה, לא מדובר בתהליך מורכב. אם לא יחולו עוד עיכובים בלתי צפויים (והפרשה הזו כבר ידעה רבים כאלה), נדמה שהוסרו כל המכשולים מהפרסום.

מכאן ואילך, יידרשו עוד כשבועיים להדפסה ולהפצה טכנית של הדו"ח. מתישהו בשבוע השני של ינואר צפוי לצאת הדו"ח הסופי. ציבורית, זו בשורה טובה, אחרי עיכובים רבים ומיותרים. אבל אין להתעלם גם מכך שהפרסום יוצא בעיתוי אידיאלי לימין, לפגיעה באישיות ביטחונית שהוצגה לרגע כתקווה של מחנה המרכז-שמאל, אותו מחנה שבמערכת הבחירות הנוכחית חסרות בו דמויות בעלות רקע ביטחוני בפרופיל גבוה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו