בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האינתיפאדה השלישית חיה בעיקר בכותרות

ההתנגשות בין חיילי צה"ל למפגינים פלסטינים בכפר טמון באמצע השבוע מצביעה על עליית המתח בגדה, אבל בינתיים נראה שמוקדם לדבר על שינוי משמעותי

3תגובות

תצלומי התקרית שאירעה ביום שלישי בכפר טמון שבאזור ג'נין, שבה התנגשו חיילי צה"ל עם עשרות מפגינים פלסטינים לאחר מעצרו של מבוקש בידי כוח מסתערבים, קיבלו מקום של כבוד בשידורי הטלוויזיה ובעיתונים שלמחרת. התבנית הזאת – מעצר מפתיע באור יום ואחריו הפגנות אלימות – אינה עד כדי כך חריגה בנוף השטחים בחודשים האחרונים. אבל נראה שיש בה בכל זאת שני חידושים: עוצמת ההתנגדות שגילו תושבי הכפר, והקשב הניכר של התקשורת לאירוע, שהסתיים בכמה פצועים קל (בדיווחים הראשונים באתרי האינטרנט נטען, במידה של הגזמה, שהמסתערבים נחשפו והסתבכו).

אחרי תקופה ארוכה של שקט ביטחוני, הגדה מתוחה מבעבר – ובעיקר זוכה לתשומת לב עיתונאית מוגברת. אבל לעת עתה, עדיין נראה שהאינתיפאדה השלישית חיה יותר בכותרות העיתונים מאשר בשטח עצמו. קשה להתעלם מהתחושה שלפחות חלק מהסיבות לכך הן פוליטיות ושהסיקור הנרחב נועד לקעקע את הטענה שבבסיס הקמפיין של בנימין נתניהו, בניסיונו להיבחר מחדש לראשות הממשלה: שבחיי היום-יום מצבם הביטחוני של הישראלים טוב בהשוואה לתקופות שבהן הנהיגו את המדינה ממשלות קודמות (בראשות אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט).

נתניהו אינו שה תמים, כמובן. שלשום (יום רביעי) הזמין עיתונאים להצטרף אליו לסיור לאורך הגדר בגבול מצרים, לחגוג את "השלמתה". בפועל הושלמה הגדר בחלק העיקרי של התוואי, אך לא ב-12 הקילומטרים של פתחת אילת. החגיגות הוקדמו כדי למנף את ההישג לצורכי הבחירות. דימוי השקט הביטחוני קריטי להצלחת נתניהו. זו היתה הסיבה העיקרית להחלטה לצאת למבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה בנובמבר. הצילומים התכופים של תושבי היישובים ב"עוטף עזה" מחפשים מחסה מפני הרקטות מהרצועה איימו לקעקע את הטיעון של נתניהו ודחקו אותו להחליט על מבצע, אף שראש הממשלה נזהר מלסבך את העניינים בהיגררות לפעולה קרקעית של צה"ל, שעלולה היתה להיות כרוכה במספר לא מבוטל של אבידות.

אי-אף-פי

עורך "הארץ", אלוף בן, כבר העיר השבוע על ריבוי התצלומים הצבאיים בדף הפייסבוק של נתניהו. גם המתחרים אינם טומנים ידם בצלחת. לבית היהודי יש מודעה מגושמת במקצת, שבה נראה נפתלי בנט סוחב אלונקה, תחת הכותרת "בנט זה אח". ואילו ציפי לבני ניסתה לערוך השבוע מסיבת עיתונאים משותפת עם עמיר פרץ לצדה של סוללת כיפת ברזל (נדמה שכדאי לבחון הצעה לעסקה עם שר הביטחון לשעבר: נסכים להמשיך ולשמוע את השבחים העצמיים שלך על הגאונות שבקידום סוללות היירוט, בתנאי שבכל פעם תתחייב להזכיר גם את אחריותך למלחמת לבנון השנייה, זו שבגללה חסן נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ).

הרמטכ"ל בני גנץ, בתבונה, מנסה להרחיק את צה"ל מהתרגילים הפוליטיים ערב הבחירות. הוא אינו יכול לחרוג מכללי הפרוטוקול ולמנוע מראש הממשלה, שר הביטחון ונשיא המדינה לנאום בטקס סיום קורס טיס. אבל את השימוש בכיפת ברזל כתפאורה צמודה ללבני ולפרץ צה"ל מנע. כך גם בוטל, ברגע האחרון, תדרוך לכתבים עם קצין צה"ל האחראי על בניית הגדר בדרום.

לכל שבת יש מוצאי שבת

בשטח עצמו, קשה יותר להפעיל בלמים. כך התברר לצבא בסוף השבוע הקודם, אחרי הניפוח המכוון של פרשת פינוי המאחז עוז ציון שליד רמאללה. בנט אוגף מימין, על ידי האגף הקיצוני במפלגתו-שלו, שהקים מאחז דמה לשבת כדי להפיח קצת רוח קרב בגייסות ערב הבחירות. ראשי המפלגות מגוש השמאל-מרכז התייצבו בשורה כדי לגנות את הקיצונים וצברו זמן מסך יקר ערך. גם בליכוד היה מי שהרוויח. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין מהליכוד, התגאה בהצלחתו לעצור את הפינוי בשבת (ודחה אותו למוצאי שבת), אחרי שתי שיחות טלפון חטופות עם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט.

בדיקה מעמיקה יותר מגלה שלא הושג הסכם אלקין-דנגוט. בפועל דנגוט טילפן לעמיתו למטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, אבל זה אמר שכבר הוחלט לעצור את הפינוי. אלון פעל כך משתי סיבות: העובדה שכוחות צה"ל ומשמר הגבול לא היו מאורגנים דיים למשימת הפינוי והזמן הקצר שנותר עד לכניסת השבת (כחצי שעה). בצבא ביקשו להימנע מהתססה נוספת ואכן פינו את המאחז למחרת בערב, תוך הפעלת כוח מוגבלת. גם כך הח"כים מכל הצדדים הרוויחו סיקור אינטנסיבי – וזו היתה מלכתחילה מטרת התרגיל כולו.

בחזרה לפלסטינים: בדיון שהתקיים באמצע השבוע בפיקוד המרכז תהו מפקדי חטיבות מרחביות על התחושה המצטברת בציבור, כאילו אכן עומדת לפרוץ אינתיפאדה שלישית בגדה. הרושם שלהם שונה: השטח ביעבע דווקא לפני מבצע "עמוד ענן". מאז, הם אומרים, מסתמנת ירידה הדרגתית במספר התקריות האלימות עם פלסטינים.

התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות הפלסטיניים משתפר במקצת, אחרי תקופת רפיון, והרשות חידשה את המעצרים בקרב פעילי החמאס והג'יהאד האיסלאמי. בפיקוד מוטרדים מריבוי התקפות "תג מחיר" של אנשי ימין קיצוני (השבוע נשרפה מכונית פלסטינית ונכתבו כתובות נאצה בכפר בית אומר, שמצפון לחברון), שגם הם מושפעים כנראה מאווירת הבחירות.

ייתכן, כמובן, שהמח"טים ואנשי המודיעין טועים. התקרית בטמון ראויה לתשומת לב בגלל עוצמת ההתנגדות בכפר. חשוב לראות אם התופעה תחזור על עצמה במבצעי מעצרים נוספים בתקופה הקרובה. גם אתמול בג'נין תקפו מאות מפגינים פלסטינים כוח של משמר הגבול, שבא לעצור מבוקש. החשש המקנן תמיד בלבם אנשי המודיעין הוא מפני החמצת סימנים מוקדמים, בנוסח מה שקרה לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987.

בדיעבד התברר אז שלגל המהומות העצום, שבמידה רבה הוביל לוועידת מדריד ואחריה להסכמי אוסלו, קדמו ועוד סימני אזהרה שישראל התעלמה מהם. אחד הסימנים הבולטים נגע למבצע של צה"ל במחנה הפליטים בלאטה ליד שכם, כמה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה. אנשי המחקר בשב"כ כתבו אז מסמך שניתח את הנחישות שגילו הפלסטינים בהתנגדות לכוחות צה"ל במחנה (החיילים, בכמה מקרים, העדיפו לסגת ולא להתעמת). בפיקוד הבכיר העדיפו להתעלם מהמסמך.

ועדיין, טמון המרוחקת אינה מחנה בלאטה, היושב בלב הגדה. נדרשת עוד הצטברות של אירועים כדי שאפשר יהיה להכריז על שינוי משמעותי. אין ספק שהקיפאון המדיני, הצרות הכלכליות של הרשות והמשך הבנייה בהתנחלויות מכעיסים את הפלסטינים בגדה. מצד אחר, אי אפשר להתעלם מהגורמים המרסנים – ובראשם שיקוליה של הנהגת הרשות הפלסטינית עצמה.

מעין הקפאה

יו"ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן), מתכנן לנצל בחודשים הקרובים את ההישג הפלסטיני באו"ם (שם הוכרזה הרשות כמשקיפה שאינה חברה בנובמבר) כדי לנסות ולהתקבל לארגונים בינלאומיים כמו בית הדין בהאג וקרן המטבע הבינלאומית. מציאות של התנגשויות אלימות בגדה עשויה לסתור את טענת הרשות, כי יש בה די מאפיינים מדינתיים כדי לשפר את מעמדה.

ברשות ובהנהגת הפתח חוששים מכך שהיריבים מהחמאס ינצלו הסלמה אלימה בשטח להגברת הפופולריות שלהם, שגם כך צברה תנופה ממשית אחרי מה שנתפש בשטחים כניצחון החמאס בעימות האחרון עם ישראל בעזה. כרגע, נראה שהגדה עשויה להיכנס למעין תקופת הקפאה, עד לאחר הבחירות בישראל והתבהרות מדיניותה של ארצות הברית באשר לסכסוך הפלסטיני בקדנציה השנייה של הנשיא ברק אובמה.

קיים גם ספק באשר למידת הקשב של העולם הערבי לאינתיפאדה נוספת בשטחים. הדימום המתמשך של מלחמת האזרחים בסוריה מוסיף למקד אליו את מרב תשומת הלב ובאחרונה נוספה אליו טלטלה גדולה בעיראק, שבה יוצאים עשרות אלפי סונים להפגנות סוערות בדרישה לביטול אפלייתם בידי הממשלה השיעית.

ראוי להזכיר שאפילו אם תפרוץ לבסוף אינתיפאדה שלישית, מצבה של ישראל אינו זהה למצבה ערב האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000. מאז הוקמה גדר ההפרדה, המקשה על כניסת מחבלים מתאבדים, שופר לאין שיעור הכיסוי המודיעיני של השב"כ בשטח והושג תיאום מבצעי הדוק בינו לבין צה"ל והמשטרה. אם וכאשר תפרוץ אלימות בשטחים, היא עשויה ללבוש גוון של מאבק עממי, בין היתר בשל הכישלון המדיני שנחלו הפלסטינים באינתיפאדה האחרונה, שאותה בחרו לנהל כגל רצחני של התקפות מתאבדים.

בזמן שעוסקים בגדה בהרחבה כזאת, ראוי לשים לב על מה איננו מדברים. על גבול הרצועה עברו ששת השבועות השקטים ביותר מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. בינתיים, הפסקת האש מחזיקה מעמד, אף שישראל פועלת מדי פעם גם בתוך ה"פרמטר", אותה רצועה צרה ושנויה במחלוקת בתוך השטח הפלסטיני, מצדה המערבי של גדר הגבול. זוהי מציאות שברירית וזמנית. ניכר גם שלצדדים אין עניין משמעותי בגיבוש מסמך כתוב שיגדיר את כללי המשחק החדשים, למרות מאמצי התיווך המצריים (שני הצדדים יידרשו לוויתורים, שעליהם ישלמו מחיר פוליטי בבית). ובכל זאת, בעזה שוררת כרגע רגיעה חסרת תקדים כמעט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו