בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת הרפז

כשאהוד דיבר עם מיכה נגד יהודה

עדויות שר הביטחון בפני מבקר המדינה בפרשת הרפז חושפות תמונה עכורה: ברק פיקפק בטוהר המניעים של היועמ"ש והטיל דופי ביעילות עבודתו

30תגובות

אהוד ברק, שר הביטחון היוצא (או לא יוצא), טס השבוע לוושינגטון, לפגישתו ה-11 בתוך שנה וחצי עם שר ההגנה היוצא ליאון פאנטה. כשדוברו של פאנטה, ג'ורג' ליטל, הנחית על כתבי הפנטגון את בשורת הפגישה, תמה אחד מהם מדוע היא נחוצה, שהרי לפני שבועות מעטים נערכה פגישת הפרידה בין השניים, "עם חיבוקים ומתנות".

מבית, המתנה שמבקש ברק, או שחשוב לו להציג כאילו ישמח לקבל, היא ועדת חקירה לפרשת הרפז. בתביעתו להקמת הוועדה הוכיח ברק שוב כי לא אבדה לו תעוזתו, כי הרי גם הוא בין העלולים להיפגע מהדו"ח. קיים סיכון, גם אם אינו גבוה, כי בנימין נתניהו, שעמד מהצד, יהיה בהכרח אחד מנפגעיה, והוא לא ישתטה להתיר את כינונה.

אף שנולד וגדל בקיבוץ, ברק נוהג עכשיו באופן שנהגו לייחס לחברי מושבים, ידועי סכסוכים עם שכניהם: הם מוכנים לעקור לעצמם עין, ובלבד שליריבם תיעקרנה שתיים. אלא שמדו"ח המבקר יצא ברק בשן ועין, ואם הפרשה תמשיך להתגלגל, לא ברור מי יתעוור יותר. הדו"ח חושף מצב מופקר של שוטטות בועז-הרפזים למיניהם באגפים רגישים של משרד הביטחון - המשרד שבאחריותו הישירה של השר, להבדיל מצה"ל (שגם הוא ובמיוחד המערך המודיעין שלו היו פרוצים לרווחה). הכל, במשמרת של ברק.

שר הביטחון לשעבר משה ארנס, שהמליץ לממשלת יצחק שמיר למנות את האלוף ברק, התרעם שלשום על הרושם הציבורי המוטעה לדעתו, בעקבות דו"ח הרפז. שר הביטחון, הדגיש ארנס, הוא האחראי בפני הממשלה והכנסת על תפקוד הרמטכ"ל. אם ברק קץ כל כך באשכנזי, אמר ארנס, היה עליו להביא את העניין לדיון בממשלה, שהוא נציגה כלפי הצבא, ולא לנהל בתוך הצמרת הביטחונית לוחמה זעירה, במהלכים שכללו עיכוב מינויים של עשרות קצינים על לא עוול בכפם.

מוטי מילרוד

ברק להוט להצטייר כתובע חקירה פלילית. הוא אינו היחיד - קריאות דומות השמיעו גם אשכנזי ועוזרו לשעבר, אל"מ ארז וינר. בפועל, שני הצדדים יכולים לנסח את טענותיהם ההדדיות בכסות של עבירות-לכאורה. חקירה לא תהיה "נגד" מי מהם. היא תתפשט לאורך ולרוחב, למעלה ולמטה. הנחת המוצא של חקירה היא שיש אשמה, שבסופה יהיה על המשטרה להודיע אם אכן כך ואם אספה ראיות, ואז יחליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אם בנסיבות אלה יש עניין לציבור בהגשת כתבי אישום. במבט מהסוף להתחלה, אם היועץ משוכנע כבר עתה, בהכירו את החומר, שלא יהיה לציבור עניין במסכת נוספת של משפטי פרשת הרפז, הרי שהוא יימנע להורות למשטרה לחקור.

אחד המשולשים המעניינים בפרשה הוא ברק-וינשטיין-לינדנשטראוס, שר הביטחון, היועץ ומבקר המדינה לשעבר. חלקים מטענות ברק נגד וינשטיין בעדויותיו בפני לינדנשטראוס ועוזריו התפרסמו ב"הארץ" בחודש יוני, אך בו בשבוע נזעק לינדנשטראוס לבג"ץ וקיבל צו איסור פרסום על העדויות. מה שנאמר, נמחק מהתודעה הציבורית, כאילו לא נאמר.

השבוע, עם פרסום הדו"ח, בוטל האיסור, כך שניתן ללמוד עד כמה מיעט ברק להעריך את וינשטיין, באופן כללי ובמיוחד בהשוואה ללינדנשטראוס, שעליו אמר במתק-שפתיים, "נותרת אתה - ואתך מוסד המבקר - היחידים כמעט שעיני הציבור כולו נשואות אליהם בתקוות אמת, שתצליחו להוציא האמת לאור". אם ברק מרוצה מדו"ח המבקר, משמע שזכה, דבריו נפלו על אוזניים קשובות ותקוותו התגשמה.

כשניסה להמעיט במשקל פרשת הקרקעות של האלוף יואב גלנט במושב עמיקם, שהביאה לפסילת מועמדותו לרמטכ"ל, אמר ברק לאלוף במילואים יעקב (מנדי) אור, ראש החטיבה לביקורת הביטחון במשרד המבקר, "היו מפקדים ששינו את פני המערכה והם לא היו עוברים מבחני אישיות ואתיקה". למי התכוון - משה דיין? אריאל שרון? ג'ורג' פאטון? - לא אמר. לפי מדד ברק, כדי לנצח (ואולי גם כדי לתקוף באיראן) מותר להתעלם מבעיות אופי ומוסר.

אור דיווח ללינדנשטראוס, בעקבות עדות נוספת של ברק, כי "לבו כבד מאוד באשר להמשך חקירות המשטרה ויחסו של היועץ המשפטי. ברק חושב שהיועץ המשפטי ממסמס את הדברים ואין לו עניין להגיע לחקירת אמת יסודית". בעדות אחרת, בפני לינדנשטראוס, הביע ברק חשש שמא לדבריו לא תיוחס אמינות מלאה. הוא נשמע תובעני, לא כאחד המבוקרים. "אני מצפה שאפילו בסיכומי הביניים, כי יש אנשים שדואגים להוציא מהם קטעים והם נהפכים לקביעה בגלל כבוד המבקר, אם יש משהו מהדברים האלה שרומז או אומר שפגם כלשהו נפל בהתנהגותי, לדעת את זה מראש, כדי לבוא ולשכנע אתכם פרט-פרט בכל שדרוש, שאין לדבר הזה שחר".

ברק לא הצליח לשכנע שלא נפל פגם בהתנהגותו, אך הלשון שננקטה כלפיו היתה סלחנית גם כאשר נמצאו בתפקודו ליקויים חמורים במהותם. כמאמין גדול בהשערות מזימתיות, היה ברק יודע בוודאי לגלות קשר סיבתי בין גישה זו כלפיו לבין מאמציו להתחבב על לינדנשטראוס ולהופכו לבעל בריתו נגד וינשטיין. היועץ הוא בפיו "יהודה"; ולינדנשטראוס - "כבוד המבקר" ו"כבודו". כשברק מכבד, הוא מכבד עד הסוף, וזריזותו עולה על מהירות בריחתו של לינדנשטראוס מהכבוד. לינדנשטראוס פרסם נגד ברק, בפרשת עסקיו הפרטיים, דו"ח נזפני אך לא נשכני, וברק בתורו התפעל מביקורת המדינה ותיאר אותה כ"עוגן מרכזי, שהציבור מאמין בה כשומרת מהידרדרות" לשפל השחיתות של העולם השלישי. החשדנות שאפיינה את ברק ביחסו לאשכנזי, כאשר דימה לגלות את הרמטכ"ל בגב כל מהלך ואת דובר צה"ל מאחורי כל עיתונאי, הורחבה גם כלפי היועץ המשפטי.

ניר קידר

וינשטיין, אמר ברק לאור ביולי 2011, "רוצה לדחות את הטיפול. למה? כי הוא חושש". ממי? משני עיתונאים - ברק נוקב בשמותיהם - "שסייעו לו למינויו כיועץ משפטי לממשלה, והלכו מאחד לאחד להשפיע על קידום מינויו". (חלקים נרחבים מעדויות ברק, מהם מזימתיים ומהם מיתממים, מוקדשים לעיתונאים, לדרכי ההשפעה עליהם ולמסרים שהועברו באמצעות כתבותיהם).

על אופיו של וינשטיין אמר ברק, "הוא בנוי כסנגור ולא רוצה, מבחינתו, שיוגש בכל תקופתו כתב אישום". ברק ביקש להיפגש עם לינדנשטראוס כדי "לשטוח בפניו את תחושתו הקשה על היועץ בעניין זה, בעיקר אם היועץ יודיע כי לא יפתח בחקירה, ולחלופין אם ימשוך זמן".

בפגישתם, לאחר כחודשיים, אמר ברק, "יש נושא נוסף שאני לא יודע אם לדבר עליו פה. אני חש מאוד לא נוח לגבי הצורה שבה היועץ המשפטי לממשלה או מוסד היועץ המשפטי לממשלה טיפל בעניין... כבודו יעיד בעובדה שאני לא חוקר ולא שופט... אלו התרשמויות וחיבורי דברים שאני לא יודע להגיד אם מתחברים, אז אני מעדיף לא לומר את זה בצורה הזאת להרבה אנשים".

וינשטיין חלש, האשים ברק באזני לינדנשטראוס, שלא התאמץ לתקן אותו. "יש נטייה שאני אחזור עליה, כשאני אדבר אתך על מה שאני רואה כדפוס פעולתו של היועץ המשפטי. יש נטייה, אני אומר, אולי גם היא אנושית, אבל מטוב לב טבעי, חולשת הדעת, לא יודע מה, לצמצם את העניין ככה שלא יהיה צורך להסתכל במציאות הכואבת בעיניים, והיא כואבת וצריך לעקור את זה מהשורש, (זה) בנפשנו".

ברק, ששכח שבעניין זה גם המבקר מתנגד לתחרות, התלונן כי וינשטיין חזר בו מהסכמתו, בשיחה טלפונית, להקמת ועדת בדיקה בראשות נציב קבילות החיילים יצחק בריק. בשיחה עם לינדנשטראוס אמר ברק: "אמרתי לו על המקום, ‘יהודה, תראה, יש פה מבחינתי עוד הרבה דברים לבדוק. אני מתכוון להקים ועדת בירור, על פי סעיף שאני כבר לא זוכר אותו, משהו... לחוק יסוד הממשלה'. חוץ מזה הוא אמר לי ‘זה זכותך, אין לי בעיה עם זה, ותעשה את זה בצורה מסודרת'. טוב. אחר כך אני התקשרתי לכבוד המבקר ואמרתי לו שאני חושב שהיה ראוי שהוא ייכנס לבדיקה ואתה אמרת לי ‘אני שמח על הפנייה, ואני כבר החלטתי שאני הולך לבדוק, ואני אתחיל לבדוק'. הזכרתי את האפשרות שאני רוצה לכונן ועדת בירור על פי זה, ואמרת לי, ‘אני חושב שאתה צריך לדבר עם וינשטיין, אתה לא יכול'".

לינדנשטראוס: "אמרתי לך, אני מתנגד התנגדות מלאה ואמרתי לך לדבר עם ויינשטיין".

ברק: "כן. בדיוק. אז אני דיברתי, ואכן וינשטיין כעבור יומיים עצר את זה".

לינדנשטראוס: "הוא הודיע שהוא התנגד גם".

ברק: "כן, אז אמרתי לו, אבל יהודה, אני הרי דיברתי אתך. אני. לא מלאך, לא שרף ולא שליח. אני דיברתי, אז הוא אומר ‘אני לא יודע', אני שכחתי אני זה, אמרתי לו ‘יהודה לא יכול להיות סטנדרט, כשאנחנו מדברים ברמות האלה, והדברים לא מתועדים בכתב, אז הם נשכחים'. אם לא תהיה לי ברירה אני אקבל את המסקנה הזאת, רק (שזאת) מסקנה בעייתית לגבי יחסי עבודה ראויים".

קובלנת ברק על שסיכומים בעל-פה אינם מתועדים סתרה את דרישתו מאשכנזי, במכתב אליו מפברואר 2010, בעניין החיכוכים בין עוזריהם. אז דווקא דרש שר הביטחון מהרמטכ"ל להימנע מתיעוד. "אינני חושב שראוי שננהל התכתבויות בנושאים כאלה", כתב ברק. "אני מבקש שעניינים כאלה יועלו בינינו בעל-פה, וכך אני מצפה שיהיה". את ההתכתבות כולה, ש"רעייתי נילי מצאה במקרה במגירה", שלח ברק ל"מיכה" עם דף נלווה בכתב ידו.

וינשטיין, טען ברק גם בהקשר אחר, של חשד לעבירות במערך המ"מ באמ"ן, רצה "למשוך זמן ולא לאפשר חקירה פנימית, מחשש לחשיפה". ברק זיהה כאן אצל וינשטיין דפוס פעולה, או אי-פעולה: נאמר לברק "שאני צריך לתאם עם היועץ המשפטי. טוב, פניתי אליו, ולצערי - לא להפתעתי - קיבלתי תשובה שאני לא יכול לעשות את זה. משום שהוא פתח בהליך שהוא אפילו לא חקירה, הוא נקרא אצלו ‘בדיקה'".

כשנדונה בבג"ץ העתירה נגד מינוי גלנט גרם "משחק של היועץ" מפח נפש לברק. "לא ראינו שנקבל תשובה מוויינשטיין, אי אפשר לקבל ממנו תשובה. אי אפשר לקבל תשובה, והבנו שלא נקבל תשובה, אז הלך הלוך חזור. אחרי שלוש פעמים אתה מבין שהוא לא מתכוון לתת לך תשובה, זה לא מקרי. הוא רוצה לשמור את היכולת הזאת".

כשפורסמו דברים אלה לפני כחצי שנה לרגע חולף, לפני שטואטאו הצידה במצוות בג"ץ, היו וינשטיין וברק בין משתתפי דיון לילי בלשכת נתניהו. וינשטיין היה בקי בחומר שממנו נלקחו המחמאות של ברק עליו - הוא קיבל אותו לפני כן מהמבקר. לפי גרסת ברק סרי, יועץ התקשורת של ברק, פנה וינשטיין לברק במסדרון ושאל: "האם זה נכון שאמרת עלי דברים חמורים בעדותך בפני המבקר, כפי שאמרו לי עיתונאים?". ברק השיב לוינשטיין: "אינני יודע מה אמרו לך עיתונאים. לא יכול להיות שאמרתי דברי זדון אך בהחלט סיפרתי להם את כל העובדות". גם הפעם חלק וינשטיין על ברק. "הדברים רצופים סילופים ועיוותים ואיננו מוצאים אותם ראויים להתייחסות", אמר רשמית עו"ד משה כהן, דובר משרד המשפטים. תגובתו הישירה של וינשטיין, שלא הותרה לפרסום, היתה עסיסית יותר. ועכשיו, לאחר שברק פיקפק בטוהר מניעיו והטיל דופי ביעילות עבודתו, שר הביטחון ממתין להחלטת היועץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו