בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמריקאים ממוצא יהודי: הושפלנו לפני טיסה לישראל

השניים טוענים שתושאלו בנמה"ת קנדי על חגי ישראל, ונאסר עליהם לעלות למטוס עם טאבלט בשל חזותם ושמותיהם. אל על: פעלנו לפי ההנחיות

298תגובות

שני אמריקאים בעלי רקע יהודי טוענים שעברו השפלה בבידוק הביטחוני לפני העלייה לטיסת אל על מניו יורק לישראל לפני כשבועיים. השניים, רבקה ורפיק (שמות בדויים), עברו לדבריהם חקירה בוטה בשדה התעופה קנדי בניו יורק, שכללה, בין היתר, בדיקה גופנית ובחינת בקיאות בחגי ישראל.

רפיק, בן 34, הוא נכד לפליטה יהודיה מגרמניה הנאצית, שהגיעה לארץ ישראל בשנות השלושים של המאה הקודמת ונישאה ללבנוני מוסלמי, בכיר במפלגה הקומוניסטית הלבנונית. אמו, ילידת לבנון, פגשה את אביו במזרח גרמניה כשלמדה שם רפואה ובגיל צעיר עבר רפיק עם הוריו לארצות הברית. הוא ביקר בעבר כמה פעמים בישראל וכבר התרגל לתשאולים ארוכים בשל שמו הערבי ומתוקף עבודתו כמנהל במכון לחינוך לשלום וכמנחה סדנאות לדו-קיום, סובלנות ודיאלוג בהשראת הקוראן.

מלבד הפרויקטים שהוא מנהל בארצות הברית הוא מרבה להעביר סדנאות בחינוך במדינות מוסלמיות באסיה ובאפריקה. הפעם הוזמן על ידי הארגון "ניצני שלום" לסדרת סדנאות בגדה ובישראל - כולל סדנה למפקחים במשרד החינוך הישראלי - על התמודדות עם אלימות בבית הספר. את הסדנה, שהתקיימה בפתח תקווה, מימנה קרן הסיוע הממשלתית האמריקאית USAID.

עמירה הס

לרבקה, מורה לאמנות בחטיבת ביניים באזור בוסטון, היה זה הביקור הראשון בישראל. "לאיזו כנסייה את הולכת?", שאל אותה בודק אל על בשדה התעופה בניו יורק. "בבת מצווה הלכתי לבית כנסת", השיבה לתדהמתו. אביה הביולוגי הוא אפרו-אמריקאי ואמה הביולוגית היא יהודיה, שמסרה אותה לסוכנות אימוץ יהודית. היא לא הכירה את הוריה הביולוגיים, אבל משפחתה המאמצת יהודיה לכל דבר ובפסח רבקה שאלה קושיות כמו כל הילדים. אולם, בתשובות שנתנה לשאלותיו הרבות של הבודק על חגי ישראל ומועדיו, רבקה לא ידעה שהמצה שמחביאים בפסח נקראת אפיקומן. חוסר הידיעה, כמו גם תווי פניה, העמיקו, לדעתה, את חשדות הבודק.

בתור לצ'ק-אין הופרדו השניים לחקירה: רפיק לתחקור קצר ורבקה לחקירה של כ-20 דקות, בין היתר, על חגי ישראל. כשהסתיים התחקור הם התבשרו שמותר להם לעלות למטוס אך רק עם הטלפונים הניידים שלהם. את המחשב הנייד והטאבלטים שלהם נדרשו להכניס למזוודות. הם מחו על כך והבודקים השיבו להם "זו המדיניות, תיסעו בחברה אחרת אם אתם רוצים". כבר ליד שער היציאה הבינו שלא כך הדבר, בעודם מביטים בשאר הנוסעים שהיו עסוקים במחשביהם ובטאבלטים שלהם.

בהמשך ליוו שומרים את השניים לשער היציאה, שם הוכנסו לחדר נפרד, לסיבוב שני של בדיקות גופניות, בדיקת חפצים וחשבונות הדואר האלקטרוני בטלפון הנייד. בחדר צדדי נדרש רפיק לחלוץ את נעליו, לפשוט את מכנסיו ולהציג את כפות רגליו. מיששו אותו, סרקו אותו במגנומטר והעבירו בודק חומרי נפץ על הגומי של התחתונים שלו.

כשרפיק יצא הכניסו שתי נשים את רבקה לאותו חדר. אחרי הפשפוש במטען היד נעשה חיפוש על גופה. היא נדרשה להסיר את החזייה, שהועברה דרך הסורק. "הבודקות דחפו ידיים בצורה אינטימית מאוד, בלי להגיד כלום", סיפרה. על אף שהתלוננה באזני הבודקות על אי הנוחות, הן לא הפסיקו את הבדיקה.

"הבודקת המשיכה לגעת בי בצורה מאוד לא נעימה", הוסיפה, "התחלתי לבכות ואמרתי שאני לא רוצה לנסוע. היא אמרה לי, ‘תירגעי, אני יודעת שזה לא נעים אבל אין ברירה, אחרת לא תוכלי לנסוע'. אמרתי לה שאני רוצה שרפיק ייכנס לחדר. היא אמרה שהוא כבר במטוס. אבל זה לא יכול להיות, כי כרטיסי העלייה למטוס היו אצלי. אז היא הורתה לי לפשוט שוב את המכנסיים והחלה לבדוק אותי בחלקים אינטימיים". לאחר מכן אולצה רבקה להחליף נעליים, חזייה ומכנסיים, כתנאי לעלייתה למטוס. מישהו הביא לה בגדים להחלפה מתוך מזוודתה.

כשנחתו בנתב"ג, אחרי ביקורת הדרכונים, רבקה נלקחה לתשאול נוסף שנמשך כשעה וחצי. החוקרים חזרו על רוב השאלות שנשאלה בניו יורק ודרשו שתמסור שמות, טלפונים וכתובות דואר אלקטרוני של חברים בישראל. "אף פעם לא עברתי הפשטה כזו", אמרה יומיים אחרי הנחיתה, "כאשה, כאפרו-אמריקאית, אני מודעת מאוד לרבדים של אפליה וחרם, אבל חשבתי שלפחות כאן, כיהודיה, אני בטוחה".

כשאספו את המזוודות גילו השניים שבגדיהם וחפציהם עורבבו ושאין זכר לא למחשב של רפיק ולא לאייפד שלו. היה ניכר כי האייפד של רבקה נפתח וכי קראו בו. הג'ינס והנעליים שנדרשה להחליף נעלמו.

עד שובם לארצות הברית ב-1 בינואר הם לא קיבלו בחזרה את חפציהם. בתקופת שהותו בישראל רפיק היה אמור להדריך ממרחק יועצי סדנאות בשתי מדינות באפריקה, מה שהתברר כבעייתי משום שהמחשב שלו לא היה ברשותו. בשל כך גם החמיץ את תאריך היעד להגשת בקשה למימון פרויקטים. גם כיום, שבועיים וחצי אחרי הנחיתה הקשה, טרם הושבו להם חפציהם.

דובר אל על, רן רהב, מסר בתגובה כי "החברה מצרה אם נגרמה לנוסעים עוגמת נפש. אבטחת התעופה האזרחית בנמלי התעופה, בארץ ובחו"ל, מתבצעת על פי הנחיות שירותי האבטחה הממלכתיים, ואין לחברת התעופה אלא לפעול בהתאם להנחיות. כל החלטה על הליך הבידוק, היקפו וטיבו, מתקבלת על פי פרמטרים מקצועיים בלבד, ולא חלילה מתוך מטרה לפגוע בכבודו של אף נוסע". לעניין הציוד האבוד, הבטיח כי השניים יפוצו "בהתאם לנהלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו