בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גירוש פלסטינים לטובת שטח אש - עילה לפנות להאג

חוות דעת משפטית קובעת כי גירוש התושבים הפלסטינים מכפריהם בדרום הר חברון, באזור שטח אש 918, יאפשר להם לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי

10תגובות

גירוש התושבים הפלסטינים מכפריהם באזור שהוגדר שטח אש 918 בדרום הר חברון יאפשר לפלסטינים לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. כך מתברר מחוות דעת משפטית של שלושה משפטנים ישראלים - הפרופ' אייל בנבנשתי, דיוויד קרצ'מר ויובל שני - המצורפת לעתירה חדשה שמגישה היום האגודה לזכויות האזרח בישראל.

בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה הכריז צה"ל על כ-30 אלף דונם שמדרום-מזרחית לעיר יטא כשטח אש. ההכרזה חודשה בשנות התשעים. ב-1999 הורה צה"ל לתושבים שבכפרים להתפנות, ואת חלקם הוא פינה בכוח. בעקבות שתי עתירות (שהגישו האגודה ועו"ד שלמה לקר) הורה צו ביניים של בג"ץ לאפשר את שיבת התושבים לבתיהם, כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת.

ההליכים המשפטיים, שהיו רדומים במשך יותר מעשור, חודשו ב-2012. ביולי שעבר נמסרה לבית המשפט עמדת שר הביטחון אהוד ברק, לפיה יש לגרש מבתיהם את תושביהם של שמונה מתוך 12 הכפרים שבשטח האש, בשל חיוניות השטח לאימוני צה"ל. לדעת משרד הביטחון, אין מדובר בתושבים קבועים ולכן אין מניעה לסלקם. בית המשפט מחק אז את העתירות המקוריות ואיפשר לעותרים להגיש עתירות חדשות.

שלושת המשפטנים קובעים שהסעיף באמנת ז'נווה האוסר על גירוש אוכלוסייה מוגנת הוא סעיף מנהגי "המחייב את המשיבים (המדינה) ואשר גובר על הוראות המפקד הצבאי במקרה של התנגשות". המשפט המנהגי כולל עקרונות התנהגות המחייבים את כל המדינות, גם אם אינן חתומות על אמנות. ההפרה של הסעיפים הדנים בגירוש היא, לדברי בנבנשתי, קרצ'מר ושני, "הפרה חמורה של אמנת ז'נווה... והינה אחת מהעבירות הנתונות לסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). בנבנשתי, קרצ'מר ושני מציינים שבית הדין הפלילי בעניין יוגוסלביה, כבר קבע מפורשות שמדובר בשני מצבים אסורים: גירוש בתוך השטח הכבוש וגירוש מחוצה לו. שלושת המשפטנים ממשיכים וקובעים ש"האיסור הוא מוחלט ללא חריגים ואינו מותנה בתושבות קבע". מותר פינוי ארעי רק לצרכים צבאיים דחופים וזמניים, בזמן קרבות ועימות צבאי. "המוחלטות של האיסור נובעת מההיסטוריה האפלה של מלחמת העולם השנייה, שבה רווחו תופעות הגירוש מסיבות מגוונות".

עוד כתוב בחוות הדעת כי העברתם של אנשים היא כפויה, ולכן אסורה, לא רק כאשר היא מבוצעת בכוח פיסי, אלא גם כשהכוח הכובש גורם לאנשים לעזוב את בתיהם בעקיפין, בשל "פעולות כגון פיטורים מעבודה, חיפושים בבתים וניתוק הבתים ממים, חשמל וטלפון" - כפי שכבר קבע בית הדין הפלילי בעניין יוגוסלביה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו