בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התמלילים הסודיים מלשכת שר הביטחון

יומיים לאחר ביטול מינוי גלנט לרמטכ"ל נועד ברק עם אייזנקוט וגנץ. תמלילי הפגישות שהגיעו ל"הארץ" חושפים כיצד שינה ברק את דעתו על גנץ, שנותר המועמד היחיד לתפקיד

32תגובות

השיחות הבאות מתפרסמות באדיבות אחד הגיבורים המרכזיים של פרשת בועז הרפז: הרשמקול. בלשכת הרמטכ"ל, הוא שהקליט את שיחות הרפז עם ארז וינר, עוזרו של גבי אשכנזי. בלשכת שר הביטחון, כאשר לא סבל מתקלה מצערת, הוקלטו בו, בנפרד, שיחותיו של אהוד ברק עם האלופים בני גנץ, גדי איזנקוט ואבי מזרחי.

רב-אלוף גנץ סירב השבוע להמתין בטרם יפסוק בג"ץ בעתירת וינר נגד דו"ח מבקר המדינה. הנימוק של הרמטכ"ל: דו"ח המבקר, שהצליף באל"מ וינר על קשריו עם הרפז, משמש נקודת-ייחוס מחייבת. המדינה אמרה את דברה, צה"ל פועל כמתבקש. מדוע נחפז גנץ לפעול, בטרם שמע את גרסת וינר, ומה יקרה אם בג"ץ יהפוך את הקערה על פיה, סירב הרמטכ"ל להסביר. הכינוי שספג ממנו החודש וינר, "עצם יבשה", אינו מתיישב עם מה שכתב גנץ במארס 2011 לעוזרו-לחודש, שנשאר לסייע בכניסתו לתפקיד. "דרך ארץ קדמה לתורה...ואתה, אתה התברכת בשתיהן!", כתב אז,  "'דברי ימיך' בתקופה האחרונה היו מעניינים, משמעותיים ומאתגרים, הן ברמה האישית והן בהשפעתם הרבה על צה"ל בפרט ועל מדינת ישראל בכלל".

בפרשת מינוי-הנפל של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל נמצא גנץ באותו צד עם אשכנזי, וינר ואיזנקוט. התפנית בעמדתו נעוצה לפיכך ברשמקול, שהביא לידיעת הציבור את נוסח שיחות וינר-הרפז. גנץ, בהגינותו, יברך בוודאי על כך שגם חילופי הדברים שלו עם ברק יהיו לנחלת הכלל. זה מעין תחליף לראיונות שאינו נוהג להעניק בנוגע לפרשת הרפז. הוא מעדיף, וגם זאת במשורה, הזדמנויות מבוקרות – תמצית רשמית מדבריו בהופעות בפני חיילים או חברי כנסת.

גנץ, יותר מאחרים, ידע על בשרו הן את צריבתו של מסע השחרה והן עד כמה דק, כחוט השערה, כסלסול ניסוחו של פרקליט עוין או ידידותי, ההבדל בין פסילה על רקע התנהגות אישית לבין הבלגה המאפשרת לקצין להישאר בצבא ולהתקדם.

אריאל חרמוני/משרד הביטחון

ב-2004 התלוננה קצינה באגף כוח-אדם, סגן-אלוף, על זכויות-יתר שנטלו לעצמם, או שקיבלו, אלופים במטה הכללי. המידע היה מכפיש אך לא כוזב. חקירת מצ"ח העלתה ששני אלופים – גנץ מפיקוד הצפון היה אחד מהם – אכן נהנו כספית יתר על המידה, אמנם באישור אלוף שלישי, ראש אכ"א. מבחינת המקבלים, הכל היה ברשות ובסמכות, אף שקצינים זוטרים יותר, מדרגת תת-אלוף ומטה, לא היו מעזים לבקש ולא היו חולמים לקבל.

אחר כך היה עניין של תוספת כלשהי, קצת פולשנית לרשות הרבים, שגנץ בנה בביתו בראש העין. כשנודע לו שהזוטה עלולה לתפוח לשערורייה, סילק את התוספתן. עניין של מה בכך, אבל ברק למד לקח מר מזלזולו בסיפור חריגת גלנט מגבולות נכסיו במושב עמיקם. הוא חשש להיכשל שוב, עם אלוף שבתרמילו לא רק שרביט הרמטכ"ל, אלא חפץ אסור או שניים.

ביום חמישי, שלושה בפברואר 2011, יומיים לאחר ביטול מינויו של גלנט ו-11 יום לפני תום כהונת אשכנזי, שאותה סירב ברק להאריך ולו גם לתקופת מיון המועמדים לרמטכ"ל, באו איזנקוט וגנץ, בזה אחר זה, לשיחות עם ברק. נכחו מזכירו הצבאי תת-אלוף מישל בן ברוך ("אתה צודק, השר") - והרשמקול. זה היה סבב שני, מזורז, לאחר שבקיץ 2010 התלבט ברק בין איזנקוט לבין גלנט ולא חשב שגנץ קורץ מחומר רמטכ"ל. ברק שוחח גם עם מזרחי, שהודיע על מועמדותו בסבב הראשון אך שבעיני ברק לא הגיע לגמר.

לאיזנקוט, שאותו תיחקר על מעורבותו בפרשת הרפז, אמר ברק, "אני מתכוון לגבש במהלך הערב את הרשימה המצומצמת של שלושה או ארבעה מועמדים לתפקיד. אני רוצה להפוך את הסדר, אני לא אוהב את הצורה שבה הרשות המבצעת נהפכת לרשות ממליצה והרשות המייעצת נהפכת לגורם המאשר או הסורק את החלטתנו. אני רוצה להפוך את זה, אפשר למבקר המדינה וליועץ המשפטי שיגידו לי בצורה דיסקרטית אם יש להם משהו להגיד. ואחר כך, בלי לשתף בזה את כל הציבור ולעשות מזה חגיגה, אני אגיד מי זה המועמד שאנחנו מבקשים למנות. יכול להיות שנעדכן את הממשלה בעובדה שיש כמה שמות, פשוט כבר נתנו את השמות ליועץ המשפטי, כדי שייתן לנו סריקה ראשונית, בלי חגיגות ובלי חוות-דעת.

"אתה, באופן טבעי, אחד המועמדים בעיני. אבל אני מרגיש צורך עמוק לדבר איתך, בגלל הרקע של הדברים שהתרחשו, שגרמו לתחושה הלא פשוטה שלי כלפי מה שקרה וקורה ולפי דעתי מחייב ניקוי וטיפול.

"שמעתי בעקיפין, מתמיר [פרדו, ראש המוסד], שיצא לי פעם לשוחח איתו על זה, שהוא חושב שאתה בשל לומר לי מה היה באמת בדבר הזה. לי זה חשוב במעגל האישי, בתור שני אנשים שמכירים אחד את השני יותר מ-10 שנים, שעבדו ביחד, נשאר לי מין ספק מועקה. על הלוח החלק אתה מונח אצלי מאוד טוב, אבל חלק מהדברים האלה אני לא יודע להסביר ואני מצפה לשמוע ממך מה בדיוק היה ואחר כך אני רוצה לדבר איתך על עוד כמה דברים".

איזנקוט: "מבחינתי, בדיעבד, האירוע מתחיל במאי [2010]. אני לא יודע על קיום מסמך, אבל אני יודע על קיום אווירה לא טובה סביב המעורבות של גורמים אצלך בלשכה בקידום העניין של יואב, תוך פגיעה באחרים. נכנסתי אליך לשיחה, ב-13 במאי. דיברנו על עימאד פארס ואחר כך הרשיתי לעצמי להגיד לך, תשמע, מתחיל להתנהל דבר לא טוב, וכשהייתי מזכירך הצבאי הצעתי לך לעשות תהליך מסוים במוסד ובשב"כ (שיחות עם ראשים קודמים ועם ראשי אגפים), אני מציע לך לעשות את זה גם פה.

"הפעם הבאה זה בשבוע הראשון של יוני. אני מקבל טלפון כשאני בצפון. ארז וינר אומר לי: תשמע, יש איזשהו מסמך שהרמטכ"ל מבקש שתקרא. מה שאני מדמיין זה מסמך, משהו על נסראללה או משהו כזה, חולה, מה מצבו. אני מגיע רבע שעה לפני פורום מטכ"ל, ארז מניח לפני מסמך, נראה לי נייר מאד בעייתי, ואחרי איזה שבוע הרמטכ"ל שואל אותי, מה אתה אומר? אמרתי לו: נייר מאד בעייתי, אבל אתה יכול להשפיע על המועמדים, אני ממליץ לך לקרוא לכל מי שמוזכר ברשימה, לשים העתק ולהגיד, אני מצפה מכם להתמודדות נקייה, ראויה, בלי להתעסק עם פרסומאים.

אלון רון

"אני חושב שאני גם אפיג לך חלק מהמחשבות שלך, שיש איזו קונספירציה מאורגנת. אני חושב שהמקריות היא פה הדבר המרכזי, לא הסדר או המבנה האירגוני והקישורים. אני מסתכל עלי ושאלתי את עצמי, אני אדם עם ביקורת עצמית, מה לא נכון עשיתי בפרשיה הזו? וייסרתי את עצמי לא מעט בעניין. האם הייתי צריך לבוא אליך ולהגיד, יש מסמך".

ברק:  "יכול להיות שעוד כמה דקות נוציא אותך לרגע, כי לבני קראתי מהאזרחות. תחזור ואני אדבר איתך".

איזנקוט: "אני מציע שתשמע אותי לפני שאתה מדבר עם בני, כי אני רוצה להתייחס גם לזה. לגבי תפקיד הרמטכ"ל, אני שומע לא מעט בתקשורת שאני 'לא בשל', וסיפורים. אני אף פעם לא אמרתי שאני 'לא בשל'. בשיחה בינינו אני אמרתי לך שלדעתי לרמטכ"ל הבא אתה צריך לבחור, אחד משלושת סגני הרמטכ"ל, ואמרתי, דן הראל, בני גנץ ו[משה "קפלן"] קפלינסקי. לדעתי זה מה שהיה צריך לקרות בסבב הקודם. עכשיו, השאלה שלדעתי אתה צריך לשאול, זה מה הדבר הנכון לצה"ל, למדינת ישראל. העובדה שקרה מה שקרה עם יואב לא צריכה לשנות באופן בסיסי את דפוס הפעילות. צריך להמשיך בדפוס הבחירה והאישור, כמו שתמיר נבחר [למוסד] ויוחנן דנינו [למפכ"ל המשטרה], כשאתה מסתכל לאנשים בעיניים ושואל אותם אם יש בעיות".

ברק: "למה אתה מתכוון, שנשאל אותם?"

איזנקוט: "אתה תשלח עכשיו שלושה או ארבעה אנשים לתהליך של בדיקות, ייקח לנו שבוע, שבועיים, שלושה. הדבר הנכון לצה"ל, היו חמישה מועמדים (כולל האלוף גדי שמני), הגיעו שלושה פלוס-מינוס לפיינל, אחד נבחר, זה לבחור אחד מהשניים שמבחינתך היו בעדיפות, ככה אני מבין, ולהביא אותו לאישור ולא למנות ממלא מקום. אני חושב שזה לא טוב לצבא. אם אני הייתי היום מזכירך הצבאי או מישהו שאתה קורא לו להתייעצות, הייתי ממליץ לך להחליט על בני גנץ כמועמד, לדעתי הוא מועמד הרבה יותר טוב ממה שמנסים לצייר אותו. הוא יידע לפקד על הצבא במלחמה, הוא יעורר אמון באנשים, ויאיר נווה [כסגן רמטכ"ל] ויעקב אייש [כראש אגף המבצעים] זה צוות חזק, שיקהה חלק מהחולשות שלו. אף אחד לא מושלם, אבל אני חושב שמקצינים את החולשות שלו. הוא מפקד, הוא פיקד, הוא היה תחת אש, הוא לא איזה סמרטוט שמנסים לצייר אותו. הוא רחוק מזה. ההבדל בין המועמדים הוא לא כל כך גדול, ואני לא יודע להגיד מי כאן ומי כאן, ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות.

"אני חושב שאני בשל להיות רמטכ"ל, שאני מתאים להיות רמטכ"ל, אבל אני חושב שהדבר הנכון היום לצה"ל ולמדינת ישראל זה (גנץ), למרות האמביציות שלי, ואני אדם שמאמין ביכולת שלו ויש לי אמביציות".

ברק: "יש לי שאלה אליך ותנסה לענות לי באמת בצורה הכי מדויקת. בכל הזמן שראיתי את בני, אני מאד נהניתי מהעבודה שלו, היתה פעם אחת שהרגשתי לא נוח. גבי לא היה בארץ. אני הייתי רגיל לדבר תמיד עם גבי בטלפון, אם יש בעיה או משהו, אני מרים ב'אדום' ואני שומע את גבי. לגבי יש הרבה חולשות אחרות, אני לא חוזר בי משום דבר שאמרתי, אני עוד אדבר איתך על זה, אבל הוא איש מקצוע. זאת אומרת, אתה מדבר עם גבי אשכנזי, או איתך, אתה יודע מראש שכל מה שאתה חשבת עליו, כל מה שאתה תחשוב עליו, באופן אוטומטי הראש של אנשים שהם מחוברים מבצעית לאדמה הוא שם. אני יכול לדעת שבני הוא איש שמחובר לפרטים?"

איזנקוט: "הוא מחובר לפרטים והוא איש מקצועי והוא היה תחת אש והוא אדם ספקן, הוא דור שני ליוצאי שואה. אני חושב שהוא איש טוב, שהוא יעורר אמון בצה"ל והוא יידע להוביל".

ברק: "טוב".

איזנקוט: "אני מציע לך למנות אותו. אם אתה מסתכל קדימה על המטה הכללי, במבט מלמעלה, בדור הצעיר יש בעיני שני מועמדים להיות רמטכ"ל בעתיד: אחד, אביב כוכבי, שניים, יאיר גולן. אביב לא יהיה בשל, הוא יגמור את תפקיד ראש אמ"ן. יאיר גולן יסיים להיות אלוף פיקוד העורף ויהיה שנתיים ורבע בפיקוד צפון. יאיר הוא איש מוכשר מאד, אבל יכול לקרות משהו, וגם יש דברים שיכולים לקחת את זה לפינות, ואז אין אף מועמד. אם אתה מחליט לבחור בבני גנץ, אני חושב שהצירוף של אייש ונווה מקהה חלק גדול מתורפה מסוימת שיש לכל אחד.

"אני ארצה מאד להיות סגן רמטכ"ל בתפקיד שני ולהתמודד. ואני אומר לך עוד דבר מבחינה אישית, אולי אם הייתי במצב אחר, הייתי מדבר אחרת. אני מרגיש מבחינה אישית שחוק מאוד, "לא בשל"? - 14 שנים בתפקידים בלי הפסקה, אני צריך אוויר, והיה ותחליט ללכת על המתווה, שאני לא מציע לך ללכת בו, לשלוח את כל המועמדים לבדיקה ואת כל הסאגה הזאת הידיים שלי נקיות, אין לי שלדים בארון, אלך בביטחון מלא, מבחינתי זה שטויות, זה עובר בלי בעיות, ואני חושב שזה נכון גם לגבי בני ולאבי מזרחי. אני לא חושב שנכון להכניס את הצבא לסאגה ואני חושב שיהיה נכון להחליט על מועמד ולנסות לעשות החלפה מסודרת ב-14 לחודש. אם אתה מחליט על בני, אתה מעביר את זה".

ברק: "גדי, השתכנעתי עוד פעם שאתה בן אדם יוצא דופן, במובן החיובי של המילה. בסדר, אני מבין מה שאתה אומר, אני עוד לא יודע להגיד לך מה נעשה, אבל..".

איזנקוט: "כל טוב".

מוטי קמחי

איזנקוט יצא, ברק – משוכנע שבנימין נתניהו יענה כרגיל אמן אחריו - ממהר להפנים מה ששמע, וגנץ נכנס, בדרכו למשחק כדורסל בין מכבי תל-אביב ללובליאנה ביד אליהו, בלי לדעת שאיזנקוט אילץ כרגע את ברק לשנות לטובתו את המשחק שתכנן.

ברק: "בני, המצב לא פשוט. ביטול ההחלטה הקודמת בדבר מינוי גלנט לרמטכ"ל מכריח אותי לשוחח עם האנשים שהם מועמדים אפשריים ובאופן טבעי אתה אחד מהם. בזמנו, לא היה קל להחליט, בעיקר בין שלושה מתוך החמישה ובסוף נפלה ההחלטה, אני חושב שגם בשיחה שהיתה לא פשוטה מבחינתך, אבל אין ברירה, צריך לקבל החלטה ואפשר להחליט רק על אחד, אי אפשר להחליט על שניים. אתה אחד המועמדים ואני רוצה לשאול אותך אם אתה חושב, מרגיש, רוצה לבוא לדבר הזה, שצריך לעשות אותו מהיר, חד, בהיר. אני צריך לדעת על מי אני ממליץ. אני צריך לדעת אם אתה מעוניין".

גנץ: "אני אדבר איתך נורא בגלוי. אודי [שני, מנכ"ל משרד הביטחון] צלצל אלי. אני תמיד אמרתי, כשאתה תקרא – אני אגיע. אני לא שוכח איפה גדלתי. זה לא עסק פרטי, לא שלך ולא שלי. יש פה דברים יותר רציניים משנינו, סליחה על הביטוי. אני לא חושב שאני בסטטוס של מי מהמועמדים. הנחתום לא רוצה להעיד על עיסתו. לא סברתי אז שאין לי הכישורים, או הנסיון, או הפשטות להיכנס לעניין. שמתי לך תוכנית של חמישה עמודים ולדעתי הם בתוקף, אולי סעיף אחד [חדש ודחוף] בגלל המצב השונה במצרים. אני יודע מה אני רוצה לעשות, מה צריך לעשות. חשבתי שאני יותר צריך ממה שאני באמת רוצה. היום אני בטוח שזה עוד יותר דחוף, שאני עוד פחות רוצה במובן של כדאי לי ומבין עוד יותר כמה צריך.

"אני חושב שהצבא צריך להפסיק את העניין הזה. זה לא יכול להימשך, לא משנה כמעט מה קורה. אני-אני. קפלן-קפלן. גדי-גדי. אני מכיר את כל הרכילויות מימין ומשמאל, אין סודות במדינה שלנו. ואת זה צריך להפסיק. אני מסוגל לקבל החלטה שאני הולך על זה ולהתחיל ב-14 לחודש כאילו שלא קרה כלום, בשני [תנאים] בלבד: גיבוי טוטאלי ממך ומראש הממשלה ומשמעת טוטאלית מהמערכת. להוציא בן אדם אחד, אני לא חושב שתהיה בעיה. אני צריך לשמוע אותך אומר לי שאתה רוצה את זה ואני צריך לשבת עם משפחתי ברצינות. אני לא אשגע את משפחתי. אני לא אכניס את המשפחה לתוך המהלך הזה אם אני לא מבין שזה רציני, פה זה עומד".

ברק: "טוב שאתה מדבר על זה בצורה הזאת. אני אומר לך את העמדה הבסיסית שלי לפני שאתה שואל, כדי שזה לא יהיה תוצאה של השאלות. אני מאוד רוצה שבנתונים שנוצרו אתה תבוא ותהיה רמטכ"ל. אני חושב שיכולת להבחין בזה גם בעבר, אבל לא יודע. אצלי אין בעיה לא של גיבוי, לא של שיתוף פעולה. אני כן מצפה להבנה עמוקה של איפה נגמר התפקיד שלך בדרג הצבאי ואיפה מתחיל התפקיד של הדרג המדיני.

"אני מאד אשמח אם אתה תהיה, אבל אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. אתה יכול לתאר לי, בגלל שיצא לנו דבר כזה מוזר עם גלנט, אולי אפשר היה...אני זוכר שבזמנו אמרת לי שאתה חושב ש...לאן זה הגיע? זה הגיע בסוף לבית משפט? זה דבר שאתה סגרת אותו, אחר כך?"

גנץ: "שום בית משפט".

ברק: "שום דבר. זאת אומרת, פנו אליך לבטל, וסגרת את זה אחרי זה. זה דבר שאני יכול להיות שקט, יחסית, שלא הולכים לגדל אותו?"

גנץ: "אתה יכול להיות שקט עם הדבר הזה. כשאתה תגיד לי שזה מה שאתה רוצה, אני אעשה שיעורי בית עם האנשים שלי, ואני יודע לעשות שיעורי בית עם האנשים שלי, אל תחשוב שאני עובד בלי צוות, יש לי צוות, יש אנשים שמייעצים לי, אני לא ילד, אני מבין את הדברים האלה".

ברק: "כי ינסו כל דבר".

גנץ: "שיהיה ברור, אפשר לתפוס אותי על 120. לא לקחתי רכוש של אף אחד, לא לקחתי מאף אחד כלום. הדבר הזה, בתיאום עם העיריה, היה אמור להיות מפורק ותאריך הפירוק נדחה בגלל מזג אוויר. הכתבה יצאה אחרי הסיכום של הדחייה. הקבלן היה צריך לבוא ולפרק ביום חמישי. אמרתי לו: יש גשם, תבוא בשבוע הבא, ויצאה הכתבה. זה היה הסיפור".

ברק: "ואחר כך זה פורק".

גנץ: "לא זו בלבד, אלא הגדר נבנתה במקומה, באישור מהנדס העיריה, עם אישור כתוב שהדברים לשביעות רצונו והאישורים האלה שמורים. אינני פושע. שוב, אפשר לתפוס אותי על 120. את הדברים שאני צריך לסדר, אני יודע לסדר עם האנשים שלי".

ברק: "לפי הרגשתך, יש עוד דברים שיכולים להעלות או להציף?"

גנץ: "אני לא יודע"

ברק: "יש דברים שאתה יודע?  אל תיבהל אם יש, אני סוחב איתי עשרות דברים".

גנץ: "אני לא מכיר שום דבר שאני יכול לזהות אותו כמשמעותי. היתה בדיקה – מישל, אתה צריך לזכור את זה - על ההוצאות שלי במעבר ליסוד המעלה, שהפצ"ר קבע שאני צחור כשלג. כל מיני שטויות כאלה שנפסלו לאורך הדרך".

ברק: "האם ראוי שאני אדע מי הבן אדם שאתה מרגיש שאתה לא יכול לעבוד איתו? אמרת שאתה יכול לעבוד עם כולם חוץ מאחד".

גנץ: [נוקב בשמו של אחד האלופים]

ברק: "לא יהיה".

גנץ: "בסדר".

ברק: "אני רוצה לשאול אותך, האם אתה יכול וזה נוח לך לעבוד עם יאיר נווה בתור סגן?"

גנץ: "נוח לי? לא. האם אני יכול? כן. לא אוכל שלא לכבד את הסיכום. לו הייתם מחליטים לפני כמה חודשים שאני אהיה רמטכ"ל, אז אני הייתי מסדר את זה טיפה אחרת, אבל נווה...לא בדקתי איתו מה תחושותיו, מה רצונותיו, עמדתו לו אני אהיה הרמטכ"ל".

ברק: "הוא יקבל אותך, בטוח".

גנץ: "לא יודע".

ברק: "אתה לא בטוח?"

גנץ: "לא יודע. אני צריך לכבד את העובדה שהוא חזר, מבחינתי הוא יצטרך להמשיך. במעלה הדרך, עוד שנה, שנה וחצי, יצטרך להיות סגן רמטכ"ל אחר. עם כל אי הנוחות האישית שאולי יש לי, הוא כבר שם, הוא ויתר על העבודה שלו באזרחות ואני לא אתן לו להתנפנף החוצה. רק מה? אני לא מתכוון למצמץ עם אף אחד מתוך המערכת, או שמתיישרים או שנפרדים. אין לי זמן להתעסק עם הדברים האלה ואני מקווה שזה יהיה בסדר".

ברק: "אם אנחנו רוצים להניע באמת תהליך מהיר שבו זה לא 'מועמדים' אלא זה מתמקד בך, אומרים, אנחנו מחליטים שבני יהיה הרמטכ"ל הבא ופועלים כדי להעביר אותו בדרך הכי מהירה, אני צריך ממך את התשובה אחרי שאתה מדבר עם רעייתך".

גנץ: "עד מחר בצהרים, כי עם כל הכבוד לצה"ל, אני כרגע בדרך למכבי תל אביב. אני רוצה להתייעץ מחר בבוקר עם עוד שני אנשים".

ברק: "שהם לא מדברים".

גנץ: "אף אחד לא מדבר".

ברק: "או-קיי. אני רוצה להגיע לאיזה הסכם ג'נטלמני בינינו – אני אומר לך, ובדברים האלה אני לא חוזר בי ממה שאני אומר, אם אתה לא בא אלי עם דבר, שאתה תגיד לי, שאני לא רק רואה בך את אחד המועמדים, אני רוצה שאתה תבוא ותהיה הרמטכ"ל בעוד 10 ימים, 15 יום, מה שייקח התהליך. אני בכל זאת, כדי לענות על צורך הכרחי ועל העובדה שיודעים שאני מראיין פה אנשים, אני אוציא סוג של ידיעה שהתחלתי בשיחות עם מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. אם אתה תאמר לי מחר בצהריים שעברת את הסיבוב עם רעייתך ועם עוד שני האנשים האלה ואתה מוכן לקחת, אז באותה שעה, או שעתיים אחר כך, אנחנו מודיעים שהתייעצנו וזה אתה".

גנץ: "האם אני יכול לדעת את עמדת ראש הממשלה? אני מדבר איתך, לא איתו".

ברק: "אני מאמין ובטוח שעמדתו אותו דבר. אם אני אגיד לו שזה מה שהגעתי למסקנה, שלא צריך לעשות מגוון של מועמדים וללכת רק על אחד, אני בטוח שיגיד אותו הדבר. אני יכול לסדר שהוא יאמר לך את זה מחר, גם ירים טלפון ויאמר לך שהוא באותה עמדה והוא תומך ומקווה שזה יהיה בהצלחה".

וכשאיראן מבצבצת מאחורי גבו מוסיף ברק, "חשוב לנו, גם לי וגם לראש הממשלה, שנתנקז לתוך תהליך מהיר, בגלל הרבה סיבות שאי אפשר לשתף את הציבור בחלקן, שצריך לקבל את ההחלטה ולהיכנס מיד, רמטכ"ל חדש".

גנץ: "אם אני אומר לך 'כן' סופי, אז זה יהיה 14 פברואר עם סטיית-תקן של יום-יומיים".

ברק: "תיהנה מהמשחק ושיהיה בהצלחה".

וגנץ אכן נהנה. מכבי ניצחה את לובליאנה 104-67.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו