בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערי הגבעות הפלסטינים

באחרונה מסתמנות 2 מגמות שעשויות להעמיד את הממשלה הבאה במצב לא נוח מול ממשל אובמה: עלייה במספר התקריות ליד גדר ההפרדה והקמת מאחזים פלסטיניים בשטחים

17תגובות

ההתקפה המתוזמנת היטב השבוע של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היא כנראה רק סנונית ראשונה. המחלוקות בין הצדדים יימשכו גם לאחר ניצחונו המשוער של נתניהו בשבוע הבא בבחירות לכנסת. אבל בזמן שבשאלת הטיפול הנחוץ באיום האיראני יש לאובמה אינטרס לשמור כעת על פרופיל נמוך, נדמה שאין לנשיא האמריקאי שום עכבות כשמדובר בוויכוח הסוער עם ראש הממשלה באשר לקיפאון בתהליך השלום עם הפלסטינים.

בפברואר יתפרסם הדו"ח הבא של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). אם לא יתרחשו הפתעות של הרגע האחרון, יתועד בו המשך ההתקדמות של טהראן לקראת הנקודה שבה יהיה ביכולתה לייצר פצצת גרעין ראשונה. בדו"ח הלפני-אחרון שלה, באוגוסט, דיווחה סבא"א כי איראן הסיטה חלק מהאורניום המועשר לרמה של 20% שברשותה למסלול של שימוש במחקר רפואי (כלומר, היא לא מיהרה לאגור את כל האורניום לצורך ייצור פצצה). המידע הזה, לצד הלחץ האמריקאי הכבד על ישראל להימנע מתקיפה באיראן לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר שעבר, איפשר לנתניהו - בנאומו בעצרת האו"ם בספטמבר האחרון - לדחות את ה"דדליין" הישראלי לפעולה עד לאביב או קיץ 2013.

אולם, חרף הכבדת נטל הסנקציות הבינלאומיות על איראן, אין עדיין שום סימנים פומביים שהמהלך שמובילה ארצות הברית מצליח לכופף את רצונם של האייתולות ולעצור את המאמץ האיראני לפצצה. ממצאי סבא"א עשויים לחייב הפעלת גל חריף יותר של סנקציות באביב, לפני הבחירות לנשיאות איראן ביוני. התהליכים הללו מסמנים כנראה את ראשית הקיץ כמועד ההתנגשות הבא בין וושינגטון לירושלים, באשר לפעולה צבאית ישראלית שנתניהו עדיין נשמע מחויב לה.

אוליבייה פיטוסי

נדמה שלאובמה אין עניין להתקוטט כעת עם נתניהו על איראן. הנשיא ממשיך להעניק סיוע כלכלי נרחב להגנת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בדברי שבח חריגים משר הביטחון אהוד ברק ערב הבחירות, למרות המתח עם נתניהו. אולם השטחים הם עניין אחר לגמרי - ושם יהיו לאובמה כל הסיבות להמשיך ולחבוט בנתניהו, לפני ואחרי הבחירות בישראל.

כפי שכבר תואר כאן, בגדה המערבית לא הצטברה עד כה מסה קריטית שתביא להתלקחותה של אינתיפאדה שלישית. אבל בשבועיים האחרונים מסתמנות שתי מגמות חדשות יחסית שעשויות להעמיד את הממשלה הבאה בישראל במצב לא נוח, בעיקר לנוכח העוינות שממילא קיימת בוושינגטון ובבירות מערב אירופה כלפי גישת נתניהו לשאלה הפלסטינית.

המגמה הראשונה נוגעת לתקריות סביב הגדר, בגדה וברצועת עזה, שבהן נהרגו בתוך שבוע ארבעה צעירים פלסטינים לא חמושים. מות שני הפלסטינים שהתקרבו לגדר הגבול עם ישראל בעזה (צה"ל מכחיש קשר לאחת התקריות) לא עורר סערה, בעיקר משום שלחמאס יש כעת עניין בשימור הפסקת האש. התקריות בגדה, אחת בכפר בודרוס שממערב לרמאללה והשנייה מדרום לחברון, שונות במהותן. בשתיהן פתחו חיילים באש חיה, על פי התחקיר הראשוני בלא שהיתה לכך הצדקה בנסיבות בשטח.

אלה טעויות שחוזרות על עצמן לאורך השנים ונובעות בדרך כלל מהתלהבות יתר של מפקדים זוטרים, המאבדים שליטה על אנשיהם בתקרית שבה לא נשקף סיכון ממשי לחיים, כמו במרדף אחר מיידי אבנים או מסתנן בלתי חוקי. מניעת תקריות נוספות מסוג זה תלויה בעיקר בצבא: בטיב הפיקוח על הכוחות, במיצוי ההליך הפלילי, אם הדבר מצדיק זאת ובחידוד הנחיות הפתיחה באש.

למגמה השנייה אין לישראל תשובה. היא קשורה בפרשת המאחז באב אל-שמס, שהקימו פעילים פלסטינים ואנשי שמאל מישראל ומחו"ל בשטח E1, שבו הצהירה ממשלת נתניהו על כוונתה לבנות שכונה שתחבר בין ירושלים למעלה אדומים. שלשום פינתה המשטרה משם בכוח עשרות פעילים, בפעם השנייה השבוע.

עבור הפלסטינים, זו במה אידיאלית למאבק עממי. פעולתם אינה אלימה, ולכן לא תגרור שום הסתייגות בחו"ל, מה גם שהכרזת ישראל על הבנייה עוררה ביקורת בינלאומית קשה. הפינוי המהיר (הראשון) של הפעילים, שנתניהו השתבח בו בתחילת השבוע, רק ממחיש את הטיפול הכושל של הממשלה ברוב המאחזים שבנו מתנחלים בשטחים ב-15 השנים האחרונות (אף שבשנים האחרונות בכל זאת נאכפת מדיניות המונעת הקמת מאחזים חדשים). הטיעונים שמעלים הפלסטינים מעוררים הרבה יותר אהדה מתקריות, אלימות בחלקן, ליד הגדר ובוודאי מטרור אלים.

במשך חודשים רבים מדברים בישראל על האפשרות שתפרוץ אינתיפאדה נוספת. גם אם זה יקרה לבסוף, אין שום ודאות שדפוס הפעולה הפלסטיני יחזור במדויק על האינתיפאדות הקודמות. פעילים פלסטינים דנו באפשרות של מאבק עממי בלתי אלים עוד מהשנים שקדמו לאינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987. תושבי הגדה שילמו מחיר עצום על בחירתם בנשק של טרור המתאבדים באינתיפאדה השנייה, מ-2000 ואילך. ספק אם קיימת כעת תמיכה רחבה בגדה בחידוש המאבק המזוין. אבל מהלכים מתוכננים היטב של הפגנת כוח רך, כמו הקמת המאחז הפלסטיני הראשון, קולעים את ממשלת נתניהו לעמדת נחיתות - ועשויים להתרחב בהמשך. בעיתונות בשטחים כבר הדביקו השבוע למחאה את השם הצפוי אינתיפאדת באב אל-שמס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו