בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהיד הצה"לית יותר מדי קלה על ההדק

איך ייתכן שאותו צבא המתגאה בשימוש בנשק מדויק בעמוד ענן כדי להימנע מנפגעים רבים, לא לומד לקח מהריגתם של 6 אזרחים פלסטינים לא חמושים?

46תגובות

קצין בצה"ל מצא לנכון להדגיש באוזני חיילים שבזמן עמוד ענן כמעט ולא היה שימוש בארטילריה - כלומר בירי לא מדויק - וזאת משום שנלמד הלקח מהשימוש הארטילרי בעופרת יצוקה - כך סיפר ל"הארץ" חייל מילואים. המסקנה של אותו חייל היתה שהביקורת הישראלית והבינלאומית - כולל דו"ח גולדסטון - בכל זאת עשתה את שלה. איך קורה שבפיקודו של רמטכ"ל שלמידת הלקח (ובניסוחים אחרים - "אי ההתלהמות") מיוחסת לו - הורגים חיילים תוך פחות משבועיים שישה (או חמישה, לפי צה"ל) אזרחים לא חמושים, בגזרות שונות ובנסיבות שונות ותחת מפקדים שונים? קשה להאמין שההשראה ליד הקלה על ההדק באה מכיוונו של אותו רמטכ"ל.

ובכל זאת, אתמול (רביעי) הרג קצין צעירה פלסטינית בת 23, לובנה חנש, מבית לחם, שטיילה עם אחותה באזור בית הספר החקלאי אל ערוב. אתמול גם מת מפצעיו סאלח אל עמארין, בן 15, ממחנה הפליטים עזה בבית לחם. הוא נפצע ביום שישי האחרון, כשחיילים ירו באש חיה על מפגינים פלסטינים ליד קבר רחל. חנש ועמארין מצטרפים לארבעה (או שלושה, לפי צה"ל) אזרחים פלסטינים אחרים שחיילי צה"ל הרגו מה-11 בינואר. אם לא בהשראת הרמטכ"ל, מהי ההשראה שגורמת לכך שתוך שבועיים שום לקח לא נלמד?

החיילים אינם פועלים בחלל ריק. הם שמעו את התלונות של חברי כנסת מהימין על כך שכביכול נסו מקומץ מפגינים בכפר קדום, כלומר שהם פחדנים וצה"ל נמושה. הם רואים מתנחלים שתוקפים פלסטינים באין-מפריע, הם מלווים פעולות הריסה של בתי פלסטינים ובורות מים שלהם, הם מורים לפלסטינים בבקעת הירדן לפנות את מאהליהם לכמה ימים בשל אימוני צה"ל, הם יודעים ששר הביטחון שלהם הורה להרוס שמונה כפרים לטובת שטח אש. הם לא זקוקים להוראה מגבוה, הם נושמים עוד לפני הגיוס את נחיתותם של הפלסטינים.

ללא ההרוגים בגדה המערבית, ייתכן מאוד ואף לא היה מוזכר בעיתונות הישראלית דבר הריגתם של שני פלסטינים מהרצועה באותו שבוע. שם חיילי צה"ל יורים דרך שגרה על דייגים, על מלקטי גרוטאות ובהם ילדים, על חקלאים ובהם זקנים, בלי שהדבר זוכה להתייחסות ציבורית ישראלית כלשהי.

סמיכותן של ההריגות בשבועיים האחרונים הזכירה לרגע שחיילי צה"ל המוצבים בגדה המערבית ומסביב לרצועת עזה משתמשים בנשק שבידיהם, מאיימים, מכוונים ויורים. תופעת קבע זו, שמלווה את חייהם של האזרחים הפלסטינים מרגע היוולדם ועד מותם - בימי רגיעה או מתח (לפי ההגדרות הישראליות) - כלל לא צרובה בתודעה הישראלית או גרוע מכך, נחשבת טבעית והגיונית.

אי–פי

מצד אחד, מתרגלים החיילים והמפקדים לראות את עצמם כמייצגים של הציבור היהודי כולו. מצד שני, הם מתוכנתים לראות בכל פלסטיני גורם מאיים וסכנה - בייחוד מפני שמשימת העל של צה"ל המוצב בגדה היא להגן על שלום המתנחלים. כשההריגות אינן מרוכזות כמו בשבועיים האחרונים - ואפילו כשנמצא שחיילים פעלו בניגוד להוראות - המערכת הצבאית אינה נמצאת תחת שום בקרה ציבורית ואינה חשה כל לחץ וצורך לבדוק את עצמה ולהעניש חיילים ומפקדים בתקיפות משכנעת, למען יראו אחרים וייראו.

קברו של סמיר עוואד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו