בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית

היקפי הבנייה התגלו במהלך עבודת מיפוי קרקעות, שהחלה בעקבות לחץ התושבים. יו"ר מזכירות עלי: את רוב הבתים בנתה המדינה בכבודה ובעצמה

7תגובות

לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי נמצאים על קרקע פרטית פלסטינית - כך עולה מבדיקת המינהל האזרחי, שאנשיו מיפו בחודשים האחרונים את סטטוס הקרקעות בהתנחלות הגדולה.

עלי הוקמה ב-1984 במרכז השומרון, על אם הדרך בין רמאללה לשכם. במשך השנים התפשטה ההתנחלות מהגרעין הראשוני אל עבר תשע גבעות, וכיום היא שולטת על אלפי דונמים. חיים בה כ-3,200 תושבים המתגוררים בכ-600 בתים. עם זאת, מעולם לא היתה לעלי תב"ע (תוכנית בניין עיר) בתוקף. התב"ע שקודמה בעבר נעצרה בשל בעיות פלישה לקרקע פרטית. המשמעות היא שאין אפשרות להוציא היתרי בנייה כדין לבתים במקום, מה שגרר שורה ארוכה של עתירות לבג"ץ.

בעקבות לחצים של התושבים, הורה הדרג המדיני להתחיל לקדם תוכנית בניין עיר להתנחלות. לשם כך, נערכה עבודת מיפוי קרקעות מקיפה במנהל האזרחי כדי לבחון מה אפשר לכלול בתוך התוכנית. בנובמבר האחרון, חתם מפקד פיקוד מרכז על מפת הגבולות של עלי, שהגיעה לידי "הארץ". מהמפה החתומה עולה כי 166 בתים נמצאים על קרקע פרטית פלסטינית. יש לציין כי באזור זה, אין רישומי טאבו מסודרים. קביעת הבעלות נעשית על פי החוק העות'מאני, ולפיו מי שמעבד את הקרקע במשך 10 שנים ברציפות מקבל אותה לחזקתו. במסגרת הבדיקה, עוברים על צילומי אוויר משנת 1970, וכל מקום שבו יש עיבוד רצוף - מסווג כקרקע פרטית.

יש לציין כי המספר 166 מתייחס רק לשטחים שנבדקו. במסגרת בדיקת המינהל האזרחי לא נכללו כלל המאחזים גבעת הרא"ה ופלגי מים, שבהם יש עוד כשמונים בתים. על פי המידע שבידי "הארץ", הסטטוס הנוכחי של הקרקע במאחזים אלו הוא ספק פרטי ספק "אדמות מדינה". נכון לעכשיו, אין בכוונת המינהל האזרחי לעשות דבר בנושא הבתים הללו. אך עמדה זו תאותגר בבג"ץ, אשר דן במספר עתירות הנוגעות לבנייה הלא חוקית בעלי. דרור אטקס, איש השטח המסייע לעותרים, מציין כי "שיתוף הפעולה הנלוז של המדינה עם גזל האדמות בגדה הולך ומשתדרג. מנסים להכשיר בדיעבד כל מה שמשפטית ניתן, וזאת על מנת לאפשר בנייה מאסיבית עתידית. במקביל, מעלימים עין מכל מה שבנוי על קרקע פרטית ואין דרך להכשירו".

ראשת מרצ, זהבה גלאון, קוראת ליועץ המשפטי לממשלה לחייב את המנהל האזרחי לפנות את 166 הבתים ולהחזיר את הקרקעות לידי בעליהן, תוך מתן פיצוי הולם לאלו שרכשו את ביתם בתום לב. ״מדינת חוק אינה יכולה לתת גושפנקא לשוד קרקעות. היועמ״ש לא צריך לחכות להתערבות בג״צ אלא להורות למנהל לפנות את הבתים לאלתר״ אמרה גלאון. 

קובי אלירז, יו"ר מזכירות עלי אמר כי "הבתים לא נבנו על אדמה פרטית. אולי חלקם על אדמה מעובדת, שמדינת ישראל בכבודה ובעצמה בנתה את רובם. הבתים נמצאים בתוך צו התיחום של היישוב שנחתם על ידי דני יתום. זה נחמד שהיום, אחרי 28 שנה, המדינה גורעת מהיישוב שטחים בגלל שבבדיקות מחמירות חלקם נראים מעובדים, אך ללא תובעים וללא עצים".

מהמנהל האזרחי נמסר כי "בעקבות קביעת תחום השיפוט, יבחנו הרשויות את שאר הצעדים הנדרשים לביצוע בהמשך".

בימים אלו מתנהלים הליכים משפטיים גם בנוגע להכרזה על אדמות מדינה במאחז היובל. עתירה נגד המאחז הוגשה לראשונה לפני שמונה שנים, ודרשה להרוס את הבנייה הלא חוקית במקום. בבדיקה של המנהל, שנערכה לפני שנה, נמצא ששני בתים במאחז נבנו על קרקע פרטית. עם זאת, הפלסטינים מהכפר קריות הסמוך מערערים על קביעה זו וטוענים שברשותם שטחים נרחבים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו