בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביה"ס של הבדואים ייהרס, ולידו תוקם קרית חינוך להתנחלות

קילומטר מחוץ לכפר אדומים אמורים לקום אולם אירועים, מתנ"ס, מוזיאון ואמפיתיאטרון. את הצמיגים והפחונים של ביה"ס הבדואי מתכוונים במינהל לפנות

23תגובות

המועצה האזורית מטה בנימין מתכוונת לבנות קרית חינוך בשטח של כ-218 דונם ליד ההתנחלות כפר אדומים - במרחק של כקילומטר מחוץ לשטח הבנוי של ההתנחלות - אך בתוך שטח השיפוט הענק שהוקצה לה במהלך השנים (כ-7,400 דונם). כפי שמצוין בתוכנית, הקריה אמורה להיבנות באדמות הכפר ענאתא, שבמקור היו רשומות כאדמות האוצר הירדני. אחרי 1967 הן הועברו לאחריות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ובשומרון.

את התוכנית לקרית החינוך הכינו האדריכלים אילן גולן ורוני גולדשמידט ממשרד האדריכלים אור בראשון לציון, על פי הזמנת מרחב התכנון המקומי במטה בנימין. התוכנית קיבלה כבר את אישורו העקרוני של המינהל האזרחי, והיא פורסמה בתקשורת הפלסטינית ב-6 בדצמבר לשמיעת התנגדויות. לפי התוכנית, אמורים להיבנות במקום אולם אירועים, בית תרבות (מועדון מבוגרים), אולם ספורט אזורי, מתנ"ס אזורי, בית ספר שדה, מוזיאון וגלריות. התוכנית מקצה גם שטח למתקני ספורט ולפארק אזורי, שבו אפשר יהיה להקים אמפיתיאטרון ושטחים מקורים כמו חדרי הלבשה, שירותים וחנויות. אם תוקם הקריה היא תהיה שלב נוסף בעיבוי "מובלעת מעלה אדומים" (כולל שטח 1E) כדי ליצור רצף אוכלוסין יהודי עד ירושלים.

תושבי כפר אדומים היו אלה שדחקו במינהל האזרחי להרוס את בית הספר מצמיגים ומפחונים של מאהל הג'האלין שנמצא במרחק של קילומטר מהקריה המיועדת, ונמצא במקום עוד לפני שהוקמה ההתנחלות. מבנים אלה הוקמו בלא אישורים מכיוון שהמינהל האזרחי סירב להכין לבדואים תוכנית מתאר במקום, אף שהמאהל נכלל בתוך שטח השיפוט של ההתנחלות - ובמרחק קטן מהשטח המיועד לקרית החינוך שבשלבי אישור סופיים. ההתנחלות עתרה גם לבג"ץ בדרישה להרוס את בית הספר והמבנים האחרים. באוקטובר 2012 דחה בג"ץ את העתירה, אך המינהל האזרחי ממשיך לקדם את תוכניתו (התואמת את דרישת כפר אדומים) להרוס את המאהל ואת בית הספר, ולרכז את התושבים, ותושבי קהילות בדואיות אחרות, בניגוד לרצונם, בשכונות בשני כפרים פלסטיניים קיימים באזור יריחו. בג"ץ דחה בזמנו את טענת הבדואים לאפליה תכנונית בינם לבין המתנחלים וקיבל את עמדת המדינה שיש להעביר את הבדואים לאתר אחר - אם כי, במידת האפשר, בהסכמתם.

אמיל סלמן

עורכי הדין כאמל נאטור וחוסאם יונס מירושלים מייצגים את הכפר ענאתא וכמה תושבים פרטיים המתנגדים להקמת קרית החינוך. נאטור אמר ל"הארץ" כי הפרויקט מתיימר להעניק שירותים אזוריים שכבר ניתנים במעלה אדומים הסמוכה. לדברי נאטור, זהו "פרויקט יומרני שנועד מלכתחילה לבזבז עוד אדמה כדי שלא תשמש את הפלסטינים".

עו"ד שלמה לקר, המייצג את בני הג'האלין, אמר שתוכנית ההרחבה של כפר אדומים מתיישבת עם המגמות של המינהל האזרחי - להעתיק את הבדואים בניגוד לרצונם לאתרים מרוחקים (באזור יריחו), תוך דחיית הצעתם לפתח יישוב אחר בעבורם, בסמוך לאתר הנוכחי.

המינהל האזרחי מתכוון להעתיק בכפייה ולרכז בשכונות הקבע ליד יריחו כ-2,400 בדואים שחיים בשוליים המזרחיים של ירושלים. המינהל זנח תוכנית קודמת שלו, להעתיק בכפייה חלק מהם אל שכונת קבע בסמוך לאתר הפסולת באבו דיס.

אלכס ליבק

רוב הבדואים באזור הם פליטים שגורשו מהנגב בתחילת שנות ה-50 ושמרו על אורח חיים המתבסס על גידול צאן. מאז שנות ה-70 תקנות צבאיות ותוכניות הבנייה בהתנחלויות, גרמו לגירושם כמה פעמים מאזורים שבהם חיו, רעו והתפרנסו. עד שנות ה-90 הם יכלו לעבוד בישראל וכך לפצות על אובדן ההכנסה בשל הצמצום בשטחי מרעה. מאז שנות ה-90 ומשטר הסגר ומגבלות התנועה, נפגע גם מקור פרנסה זה, ובהדרגה גם נחסם השוק במזרח ירושלים לתוצרת החלב שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו