בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לתושבי המאחזים נמאס מפלישות הקרקע של אבי נוער הגבעות

מכתב מפתיע לתושבי איתמר קבל על כך שאברי רן, שפלש בעבר לאדמות ערבים, החל לבנות לול בשטח שבו רצו המתנחלים להקים מיזם תיירותי

115תגובות

תושבי ההתנחלות איתמר מצאו בשבוע שעבר מכתב מפתיע בתיבת הדואר שלהם. הכותבים, שחתמו בעילום שם, ביקשו להפנות את תשומת לבם של התושבים למעשי גזילת הקרקע של אברי רן, מייסד חוות גבעות עולם ומי שנחשב כאבי נוער הגבעות. הפעם לא מדובר באדמות של פלסטינים, אלא באדמות מדינה שבה תכננו שכניו היהודים להקים מיזם תיירותי.

כך, 17 שנה אחרי שהקים חווה חקלאית תוך פלישה לאדמות, ונהפך לסמל אנשי האדמה והתעוזה, גילו תושבי איתמר שמי שלא זעק שפגעו בערבים, הפך להיות הקורבן הבא של מפעל ההשתלטות.

במכתב, שנראה כאילו נכתב על ידי ארגוני שמאל המלינים על עוד פלישה לא חוקית, נכתב כי "לפני יותר מחודש, החלו עבודות עפר מסיביות למרגלות המצפה (מצפה שלושת ימים. גבעה אסטרטגית באיתמר; ח"ל) לכיוון מזרח. המסלעה היפהפייה שהיתה נהרסה. עצים נעקרו", נכתב.

עוד הוסיפו המחברים כי "פנינו לאברי רן שיזם ומבצע שם את העבודות. לתדהמתנו התברר כי מתוכננת שם הקמה של לא פחות ולא יותר מלול תרנגולים. בקשותינו ממנו להפסיק את העבודות - לא נענו. אברי טען כי מדובר באדמות פרטיות שלו, ולכן מותר לו לעשות בהן כרצונו. לאחר בירור מעמיק ביחס למעמד הקרקעות שם, ברור לנו מעל לכל ספק כי אדמות אלה אינן של אברי, הן לא נקנו על ידו מעולם, ואין לו כל זכות להפוך את שכיית החמדה הזו לנכס פרטי שלו", הדגישו הכותבים.

הסיפור התחיל ב-1995, אז רן, בן קיבוץ נחשולים ששירת כקצין בשריון, חזר בתשובה והחל לחפש מקום שיכיל את נפשו הפראית מחד ואת מחשבתו המעשית מאידך. ב-1995 הוא איתר גבעה ממזרח להתנחלות איתמר וב-1998 הוא הקים את גבעות עולם, שם הוא נמצא עם עשרת ילדיו עד היום.

הדגש של רן היה חזרה לחיי חקלאות וטבע והאדמה היתה זולה. הוא פלש לאדמות מדינה ולאדמות הכפר הערבי ינון הסמוך. תושב ערבי או פעיל שמאל שניסה להתקרב לאדמתו, זכה לפגוש את נחת זרועו של רן. מאז עבר לאיתמר, הוא הורשע ארבע פעמים בעבירות תקיפה, מתוכן פעם אחת בתקיפה בנסיבות מחמירות. ההילה סביב רן, משכה אליו צעירים רבים, בני דור שני למפעל ההתנחלות, שסלדו מאורח החיים הזעיר-בורגני בהתנחלויות שבהם גדלו. צעירים אלה כינו את עצמם נוער הגבעות.

בשנים האחרונות רן התמתן. את קו הגבול הווירטואלי סביב נחלותיו, איש לא מעז לחצות. את זמנו הוא מקדיש לטיפוח המשק שלו המגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה ומעסיק עשרות עובדים. הוא מחזיק בדיר עיזים, לול ענק, ונטיעות חקלאיות. הכל כמובן, אורגני. ארבע משאיות סובבות את המדינה ומפיצות את תוצרתו. מקורבים לרן אמרו כי היום הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות חצי שנה במעצר בית. העסק גדול מדי.

סמוך לחווה של רן ישנה גבעה בגובה של 866 מטרים, המכונה מצפה שלושת הימים. ביום טוב, כך אומרים באיתמר, אפשר לראות את ים כנרת, ים תיכון וים המלח. המהדרים טוענים שביום ממש טוב, אפשר גם לראות את קפריסין. כיום אין בגבעה דבר, מלבד אנטנה צבאית. אך לפני חודש וחצי, הטרקטורים של רן התחילו ליישר את השטח. הוא נטע במקום גפן והניח תשתית ללול תרנגולות.

מצפה שלושת הימים נמצא בין רן לבין גבעה אחרת, המכונה 777. תושבי הגבעה תכננו להקים במקום טיילת ואתר תיירות במטרה למשוך מטיילים לשומרון. כשראו את הטרקטורים של רן, הם מיהרו למחות. מהר מאוד הם גילו מה שגילו תושבי כפר ינון כבר לפני 15 שנים: שום דבר לא יעצור את רן. כתגובה, הם החליטו להקים ועד להצלת מצפה שלושת הימים, המתכנס מדי שבוע בביתו המחופה אבן של רן סגל, מנהיג גבעה 777. במכתב בהול למועצה, הם ביקשו התערבות של השלטונות, מכיוון ש"כולנו מלאי הערצה לאברי על צעדי הכיבוש שעשה בשומרון. אך אותם מעשים בדיוק נעשים היום מול השכנים היהודים". 

הבעיה בגבעות איתמר היא שאין שם באמת חוק וסדר. אביב לביא, ציין בכתבת פרופיל ב"הארץ" על רן לפני 10 שנים, כי זהו המקום שבו נגמר הכיבוש ומתחיל המערב הפרוע. גם תושבי 777, הטוענים לחזקה במצפה שלושת הימים, הם פולשים לא חוקיים. האזור הוא מחוץ לשטח השיפוט של המועצה האזורית שומרון. המינהל האזרחי, האחראי על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, כבר 15 שנה לא אוכף את החוק בגבעות איתמר. אז מה עושים כשאין חוק? ממנים בורר.

בהמלצת ראש המועצה גרשון מסיקה, כבורר ימונה ככל הנראה מייסד ההתנחלויות בשומרון, בני קצובר. ב-777 מבקשים שרן יפסיק את העבודות עד למתן פסק הבורר. במועצה לוחצים עליהם שגם נושא זה ידון במסגרת הבוררות. בינתיים הציע אחד מבדחני הגבעות פתרון יצירתי: בעבר טען רן כי מתוך כבוד אליו, הוא משמש כבורר בסכסוכים בכפרים הערבים השכנים. "אם כך, אולי הגיע העת שיחזירו לו טובה, וראש הכפר השכן יברור בסכסוכים בינינו".

אברי רן סירב להגיב. בוועד הפעולה של גבעה 777 אמרו ל"הארץ" כי טרם בשלה העת לפרוס את עמדתם בנידון בתקשורת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו