בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

טירקל מנסה לעזור לצה"ל

ההמלצות החדשות של ועדת הבדיקה לאירועי המשט הטורקי עשויות לשפר את האופן שבו מתנהלים כוחות הביטחון בגדה - ובעיקר את האופן שבו רשויות החוק מפקחות על פעולתם

26תגובות

ועדת טירקל, שאחדים מחבריה היו משפטנים זרים, הוקמה כדי להסיר מעל ישראל את הטענות כי הפרה את החוק הבינלאומי בפרשת ההשתלטות על הספינה הטורקית מרמרה. את המטרה הזו, מבחינתה של ממשלת נתניהו השנייה, השיגה במלואה. אבל דווקא לחלק השני של הדו"ח רחב היריעה של הוועדה, המתפרסם היום (רביעי), יכולות להיות השלכות ארוכות טווח. כיוון שהכיבוש בשטחים צפוי להתמשך הרבה לתוך הקדנציה של ממשלת נתניהו השלישית, נראה שמסקנות החלק השני עשויות לשפר במידת מה את האופן שבו מתנהלים כוחות הביטחון בגדה המערבית – ובעיקר את האופן שבו רשויות החוק מפקחות על פעולתם.

קצין בכיר בדימוס, שמילא כמה מהתפקידים הבכירים של צה"ל בשטחים עוד בימי האינתיפאדה הראשונה, סיפר פעם כי הוא מקפיד להגיע במהירות האפשרית לכל זירת תקרית שבה קיים חשד כי חיילים הרגו אזרח פלסטיני בלא שנשקפה להם סכנת חיים של ממש. "איחרת ברבע שעה? אבוד לך. עד אז כבר נעשה תיאום גרסאות ראשוני בין המפקדים והחיילים ורוב הסיכויים שלא תצליח לפענח מה אירע". אלו אבחנות שניתן להן תוקף במשך 45 שנה – ולא יהיה זה מפליא לגלות שהן רלוונטיות גם לסדרת התקריות האחרונה בגדה, שבה הרגו חיילים בחודש שעבר ארבעה פלסטינים לא חמושים, בהם צעירה ושני נערים.

ועדת טירקל אומרת דברים דומים למדי, אף שהם נאמרים בטון מאופק יותר ובנוסח משפטי. הוועדה מציינת שכמה מדינות מערביות שלגביהן התקיימה בדיקה השוואתית ערכו בשנים האחרונות שינויים מוסדיים כדי להדגיש את עצמאות גופי החקירה ואת שיפור הפיקוח החיצוני על הליכי הבדיקה של כוחות הביטחון. הוועדה מעירה ביובש כי המנגנונים הישראליים לחקירות בשטחים מתיישבים עם החוק הבינלאומי, אך קובעת שיש מקום לשינויים במדיניות הקיימת "כדי לעגן פרקטיקות" בצורה מפורשת.

בדרכה המנומסת, הוועדה מביעה אי אמון בהליך המשפטי המתקיים בפועל. כדי לשפר את הליכי הבדיקה והבקרה, היא ממליצה להטיל אחריות אישית על מפקדים שלא מנעו עבירות חמורות של פקודיהם או לא חקרו אותן כהלכה לאחר מעשה. הוועדה מעירה כי נוהל שקבע הרמטכ"ל ב-2005 בדבר דיווח על נפגעים פלסטינים בתקריות כלל אינו מיושם. היא גם מבהירה כי תחקיר מבצעי אינו דומה כלל לחקירה פלילית-צבאית וממליצה להגדיר בנהלים בתוך איזה פרק זמן צריך הפרקליט הצבאי הראשי להכריע אם לפתוח בחקירה פלילית (כמה שבועות) וכמה זמן צריכה להימשך החקירה עצמה.

הפצ"ר הקודם, אלוף (מיל') אביחי מנדלבליט, צפה את פני הדברים והנהיג באפריל 2011 שינוי במדיניות צה"ל, שלפיו תיפתח חקירת מצ"ח פלילית בכל מקרה של הרג אזרח פלסטיני בשטחים (החקירות צומצמו במידה ניכרת בשנות האינתיפאדה השנייה, בנימוק שמרבית ההרוגים נפגעו בפעילות מלחמתית). אבל נתונים שמפרסם היום ארגון "בצלם" מלמדים שמכל 12 החקירות שנפתחו מאז שינוי ההנחיות, רק אחת הסתיימה והתיק נסגר. הכללים החדשים של טירקל אמורים לייעל גם את משך החקירות.

המלצה אחרת של טירקל כל כך מובנת מאליה, עד שקשה להבין מדוע צה"ל לא יישם אותה כבר לפני עשור, כפי שהבטיח לעשות בזמנו: להקים יחידות קדמיות של מצ"ח בשטחים, שבהן יוצבו חוקרים דוברי ערבית שיוכלו לגבות עדויות מתושבים פלסטינים.

על הדרך, הוועדה מתערבת בסוגיה שאינה ממש מעניינה, אך יש לה חשיבות. טירקל מבקש להסדיר מחדש בחוק את מעמדו של הפצ"ר. במידת מה, הוא מבקש לעשות באשר לפצ"ר את מה שדו"ח מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז ניסה להסדיר באשר למינוי רמטכ"ל. נדרשת לדעתו קביעה חוקית באשר לדרגה קבועה של הפצ"ר (שנעה בעשור האחרון בין תת-אלוף לאלוף), משך כהונה קבוע (שש שנים) והליך מינוי (בידי שר הביטחון, אחרי המלצות ועדה שאחד מחבריה יהיה היועץ המשפטי לממשלה). כל אלה הן המלצות ראויות. נותר עוד לראות אם ממשלת נתניהו וצה"ל יבחרו לאמץ אותן כלשונן, או למסמס את יישומן כפי שקורה לכל כך הרבה הנחיות אחרות בשטחים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו