בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיסקין בוועדת טירקל: צריך לתעד חקירות שב"כ בווידאו

בשב"כ אין התלהבות מהיוזמה שעליה דובר בוועדת טירקל; בשירות אמרו שאין חובה חוקית לתעד חקירות וכי התנגדותם נובעת מטעמים ביטחוניים

40תגובות

אחד הנושאים הרגישים שעלו בחלק השני של דו"ח ועדת טירקל, שבדקה את התאמת מנגנוני החקירה בישראל לחוק הבינלאומי, היה הפיקוח הרופף על חקירות של עצירים ואסירים ביטחוניים על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ). ראש השירות לשעבר יובל דיסקין אמר לחברי הוועדה כי הוא תומך בתיעוד של כל חקירות השב"כ בווידאו כדי לשפר את הפיקוח עליהן. מחליפו בתפקיד, יורם כהן, מתנגד לכך.

דיסקין העיד בפני הוועדה ב-12 באפריל 2011, כחודש לפני שסיים את תפקידו והעביר את הפיקוד על השב"כ ליורם כהן. דו"ח ועדת טירקל מצטט חלקים מעדותו, שבהם התייחס לעובדה שהשב"כ כמעט שאינו מתעד בווידאו את חקירותיו. דיסקין הפתיע את חברי הוועדה כשהציג עמדה שחרגה מהקו המסורתי של השירות. "יש לשקול בחיוב תיעוד חזותי של חקירות שב"כ", אמר, "גם אם לא כולם תמיד אוהבים את זה, אני חושב שזה יהיה נכון".

דברי דיסקין היו הנימוק העיקרי לכך שהשופט טירקל ויתר חברי הוועדה החליטו להתייחס לסוגיית הפיקוח על החקירות בפרק ההמלצות של הדו"ח. "בתיעוד החקירות של השב"כ יש כדי לחזק את היסודיות והאפקטיביות של בדיקת תלונות מצד נחקרים", נכתב, "הוועדה ממליצה כי יהיה תיעוד חזותי מלא של החקירות, לפי כללים שיקבע היועץ המשפטי לממשלה בתיאום עם ראש השב"כ".

בשירות הביטחון הכללי לא קיבלו בהתלהבות את המלצות הוועדה. שנה וחצי אחרי עזיבתו של דיסקין, נראה שראש השב"כ הנוכחי כהן רואה את סוגיית תיעוד החקירות בעין אחרת. בשב"כ אמרו כי לא מוטלת עליהם כל חובה חוקית לתעד חקירות, וכי התנגדותם לכך נובעת מטעמים ביטחוניים כבדי משקל.

בשב"כ הוסיפו כי רק לאחרונה האריכה ועדת השרים לחקיקה בשלוש שנים נוספות את הוראת השעה שפוטרת את המשטרה מתיעוד חזותי של חקירות בעבירות ביטחוניות. לפיכך, אין סיבה שבחקירות השב"כ יהיו נהלים אחרים. "עמדתנו היתה ועודנה כי תיעוד חזותי של חקירות חשודים בעבירות ביטחון טומן בחובו סיכון ביטחוני משמעותי, בכל הנוגע ליכולתו של שב"כ לממש את יעודו בתחום סיכול הטרור", אמרו בשב"כ בתגובה רשמית לפניית "הארץ".

ועדת טירקל התריעה כי הממונה על בדיקת תלונות הנחקרים בשב"כ (מבת"ן), שהוא עובד שב"כ בדרגה שמקבילה לזו של תת-אלוף בצה"ל, אינו מסוגל לערוך בדיקה יעילה של התלונות, בצורה שתביא לפתיחה בחקירה ולהגשת כתבי אישום.

כבר ב-2007 קבעה ועדה של משרד המשפטים כי לממונה על בדיקת תלונות הנחקרים אין כל ניסיון בחקירות שיאפשר לו לבצע את תפקידו, בייחוד לנוכח העובדה שעליו להתמודד מול חוקרים מנוסים בהרבה. לראייה, מתוך 700 תלונות שהגישו נחקרים נגד חוקרי שב"כ מאז 1992, לא נפתחה אפילו חקירה פלילית אחת. ראש השב"כ דאז דיסקין אמר בעדותו בפני הוועדה כי ההסבר לפער בין מספר התלונות שהוגשו לבין היעדר חקירות פליליות נובע מכך שכולן התבררו כתלונות שווא. "נחקרים שהודו או הפלילו אחרים טופלים לפעמים על חוקריהם האשמות שווא, על מנת שלא להיתפש כמי שנשברו בחקירה או כמי שמשתפים פעולה עם ישראל", אמר דיסקין בעדותו, "בעקבות האשמות כאלה לא נפתחת חקירה פלילית".

ועדת טירקל הצביעה על כך שכבר ב-2010 הוחלט לנתק את תפקיד הממונה על בדיקת תלונות נחקרים מהשב"כ ולהעבירו למשרד המשפטים. הדבר היה נחוץ כדי לאפשר חקירה עצמאית יותר ומשוחררת מניגודי עניינים. עם זאת, צעד זה לא ננקט עד היום. "הליקויים שתוארו מעוררים ספקות חמורים בדבר היכולת לנהל חקירה אפקטיבית של תלונות נחקרים", קבעה הוועדה והמליצה להעביר לאלתר את הממונה על בדיקת תלונות נחקרים למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים.

מהשב"כ נמסר בתגובה כי "בחודשים האחרונים הסתיימה עבודה מקיפה במשרד המשפטים, בשיתוף שב"כ, שבה הוחלט על ניתוק מלא של המבת"ן משב"כ והצבתו כעובד מן המניין במשרד המשפטים, כפי שהוצע בהמלצות הדו"ח. החלטה זו נמצאת בשלבים אחרונים של יישום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו