ברק רביד
ברק רביד
ברק רביד
ברק רביד

מתגבר החשד כי איש המוסד בן זיגייר נעצר בפברואר 2010 ונכלא בבידוד בכלא איילון לאחר ששיתף פעולה עם השב״כ האוסטרלי. לפי סוכנות הידיעות האוסטרלית ״פיירפקס״, גורמי ביטחון אוסטרליים טוענים כי זיגייר, האסיר X, עמד לספק מידע לשב״כ האוסטרלי או לעיתונאים על פעילות המוסד במדינה - כולל השימוש שהארגון עושה בדרכונים אוסטרליים.

לפי הדיווח, זיגייר היה בקשר עם השב״כ האוסטרלי לפני מעצרו בסוף פברואר 2010. לאחר המעצר, עידכן כנטען המודיעין הישראלי את נציג השב״כ האוסטרלי בישראל לגביו, אך לא לגבי החשדות נגד זיגייר. נציג השב״כ האוסטרלי עידכן מיד את השגרירה בישראל, אנדריאה פולקנר, וכמה מבכירי משרד החוץ האוסטרלי.

למרות שקיבלו עדכון על מעצרו, אף נציג ממשלתי אוסטרלי לא ביקש לבקר את זיגייר בכלא. הסיבה לכך, לפי ״פיירפקס״, היתה הקפאת הקשרים המודיעיניים בין אוסטרליה לישראל בעקבות השימוש בדרכונים אוסטרליים ע״י המוסד בפרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח.

6 מתוך 6 |
זיגייר בחתונה
1 מתוך 6 |
הודאת הפרקליטות כי אסיר שהוחזק בזהות בדויה התאבד בתאו
2 מתוך 6 |
קברו של זיגייר באוסטרליה

ב-27 בפברואר 2010 פרסמו העיתונאים ג'ייסון קוטסוקיס וג'ונתן פרלמן כתבה מרעישה בעיתון האוסטרלי "The Age". לפי אותה ידיעה, השב"כ האוסטרלי מנהל חקירה נגד שלושה ישראלים שמחזיקים גם בדרכון אוסטרלי ושלפי החשד משתמשים בו כדי לרגל עבור ישראל.

התגלית פורסמה שבועיים אחרי התפוצצות פרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח בדובאי. הרשויות בדובאי טענו שאנשי מוסד חיסלו את אל-מבחוח, תוך שהם משתמשים בדרכונים זרים, ובהם דרכונים אוסטרליים.

לפי הפרסום של קוטסוקיס ופרלמן, חקירת השב"כ האוסטרלי החלה כבר ביוני 2009, אולם שלושת החשודים לא היו מעורבים בחיסולו של אל-מבחוח. כל השלושה היו עולים חדשים שחיו בישראל יותר מעשור, אולם שבו לאוסטרליה כמה פעמים כדי לשנות את שם משפחתם במשרד הפנים ולקבל דרכון חדש. משמות בעלי צליל יהודי-אירופאי, שונו השמות לכאלה שנשמעים אנגלו-אוסטרליים.

שינוי השמות התכוף, לצד כך שנטען שבדרכוניהם של השלושה נעשה שימוש כדי להיכנס למדינות כמו איראן, סוריה ולבנון, הם שעוררו את חשדם של אנשי השב"כ האוסטרלי. ניסיון העבר העגוםבשימוש של המוסד בדרכונים אוסטרליים רק הגביר את החשדות. פרט מידע נוסף שעורר את חשדות השב"כ האוסטרלי נגע לכך שהשלושה היו קשורים לחברת תקשורת אירופית בעלת סניפים במזרח התיכון. עם זאת, מנהלי החברה הכחישו כי השלושה עובדים שם. "הגרדיאן" הבריטי פרסם אמש תחקיר לפיו זייגר הפעיל עבור המוסד חברת קש באירופה שמכרה ציוד אלקטרוני לאיראן ולמדינות ערב נוספות. על פי הדיווח, הוא ניהל את החברה יחד עם שני אזרחים אוסטרלים שעלו לישראל, שינו את שמותיהם והחליפו דרכונים. אחד משלושת החשודים היה זיגייר.

אמש דיווח "הגרדיאן" כי זיגייר הפעיל עבור המוסד חברת קש באירופה שמכרה ציוד אלקטרוני לאיראן. על פי הדיווח, הכתב שחקר את הסיפור הראשוני אודות זיגייר, ג'ייסון קוטסוקיס, ניסה לראיין אותו בינואר 2010. קוטסוקיס ערך תחקיר שעסק בשימוש בדרכונים זרים על ידי אזרחים אוסטרלים שעלו לישראל, שינו את שמותיהם והחליפו דרכונים. העיתונאי בחן את החשש של שירות המודיעין האוסטרלי לפיו הם נסעו עם דרכונים אלה לאיראן, סוריה ולבנון.

התחקיר העלה שהשלושה ניהלו חברת קש שהקים המוסד באירופה ושעסקה במכירת ציוד אלקטרוני באיראן ובמדינות ערב. קוטסוקיס אמר כי כשפנה לזיגייר ופירט לו את הידוע לו על פעילותו, "הוא התנהג בתחילה כלא מאמין ואמר לי ללכת להזדיין. אך מה שהיה מעניין שהוא לא ניתק את השיחה. הוא נשמע באמת מזועזע, אך הקשיב לכל מה שהיה לי לומר".

אמש צמצמה פרקליטות מחוז מרכז את צו איסור הפרסום בפרשת האסיר X. במסמך כתוב שפרסמה הפרקליטות, צוין כי בשירות בתי הסוהר הוחזק אסיר שנמצא מת בתאו לפני כשנתיים, ושהיה אזרח ישראלי בעל אזרחות זרה. עוד נכתב כי האסיר הוחזק בזהות בדויה וכי נבדקים היבטים של רשלנות בנסיבות מותו.

על פי המסמך, האסיר המדובר נמצא מת בתאו לפני כשנתיים. בעקבות כך קיימה נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דפנה בלטמן-קדראי, חקירה של סיבות המוות - אולם פרטיה נמצאים תחת איפול. בחקירה נקבע כי האסיר התאבדו אולם הנשיאה העבירה את התיק לבדיקת פרקליטות המדינה, לצורך בחינת היבטים של רשלנות.

האסיר הוחזק בכלא מכוח פקודת מעצר שהוציא בית המשפט ומשפחתו קיבלה הודעה מידית על דבר מעצרו. ההליכים בעניינו לוו על ידי הגורמים הבכירים ביותר במשרד המשפטים, וזכויות הפרט שלו נשמרו. כמו כן, ניתן לו ייצוג משפטי על ידי כמה עורכי דין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ