בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדק אחד מהים עד הירדן

מנהיג המאבק העממי בכפר נבי סלאח, באסם תמימי, שוחרר השבוע ממאסרו התשיעי. בשיחה בביתו הוא מגולל את עיקרי תורת המאבק שהנהיג בכפרו ומסביר מדוע אינו מעוניין בשתי מדינות

108תגובות

רק שיירי עוגת הקרם על השולחן במטבח וקומץ הדגלים שמתבדרים ברוח על גג הבית מעידים ששוררת בו שמחה. אבל שמחת שחרורו של באסם תמימי מהכלא השבוע היתה מהולה באבל על מות גיסו, רושדי תמימי, שחיילי צה"ל ירו בו לפני כשלושה חודשים 80 כדורים. אש חיה. היה זה ירי ללא הצדקה, כפי שהעלה גם התחקיר הצה"לי. רושדי נהרג בזמן שבאסם היה בכלא והשבוע, אחרי שחרורו מהכלא, באסם הלך היישר לקברו.

גם בן דודו של באסם, מוסטפה תמימי, נהרג לפני למעלה משנה מירי חיילי צה"ל, שלא היססו לפזר גז מדמיע גם בהלווייתו, שבה נכחתי. וגם באסמה, אחותו של באסם, נהרגה לפני כעשר שנים. מתורגמנית בית המשפט הצבאי ברמאללה דחפה אותה בכוח רב אל גרם המדרגות והיא נחבטה בעורפה ומתה. כזאת היא משפחת השכול הזאת, שתמונות חלליה מתנוססות בסלון הבית; כזאת היא המשפחה הלוחמת של כפר המאבק העממי הנחוש הזה, נבי סלאח.

מנהיג המאבק, באסם תמימי, השתחרר השבוע ממאסרו התשיעי, לאחר שהשתתף בהפגנה לא אלימה בעד החרמת מוצרים ישראליים בפתח המרכול של רמי לוי בשער בנימין. הוא נידון לארבעה חודשי מאסר, שנוספו לארבע השנים שבילה תמימי במצטבר בכלא הישראלי. הכרזה "ישוחרר באסם תמימי", שתלויה אף היא על קיר הסלון, לא נושאת כל תאריך: אשתו, נרימן, אומרת שכך תוכל להשתמש בה גם למעצרים הבאים. גם היא כבר נעצרה ארבע פעמים; ישראל נגד המאבק העממי.

לימודי אינתיפאדה

בן 45, תמימי מנסה זה שנים להשלים תואר שני בכלכלה. כל אימת שהוא מתקדם מעט, הוא נכלא. עכשיו הוא נחוש להגיע לדוקטורט. כפרו שבנפת רמאללה החל במאבקו בשנת 2009, ביום השנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה; תמימי וחבריו, תושבי הכפר ופעילים בינלאומיים וישראלים חשבו לחזור לימי האינתיפאדה ההיא. אבל לא מעט מים פעפעו מאז במעיין הכפר, זה שהשתלטותם של מתנחלי חלמיש השכנה עליו הציתה את אש המאבק. לא מעט דם ניגר בכפר ולא מעט מתושביו נעצרו. תמימי שינה מאז את השקפת עולמו. מתומך בפתרון שתי המדינות הפך ללוחם למען המדינה האחת, מהנהר ועד הים. השבוע גולל באוזנינו את השקפתו בסלון ביתו, למחרת שחרורו.

"ההשתלטות על המעיין היתה רק פרצופה של הבעיה, לא הבעיה עצמה. כך גם המחסומים, ההתנחלויות, גזל האדמות והמעצרים", הוא אומר. "הבעיה היא בעצם הכיבוש. כשהכפר בודרוס הצליח לשנות את תוואי הגדר זה היה ניצחון זעיר. הבעיה היא הגדר, ולא התוואי שלה. הבעיה היא לא התקפות המתנחלים, אלא ההתנחלויות עצמן. הבעיה היא הכיבוש, לא גילוייו.

"כשנציגת הקונסוליה האמריקאית ביקרה כאן זמן קצר אחרי שהתחלנו במאבק, אמרתי לה: ‘נניח שהיית סופר-וומן, כזאת שבתנועת ראש היתה מעלימה את חלמיש, האם היית פותרת את הבעיה? תסתכלי מסביב, על כל ההתנחלויות'. אנחנו מאמינים שלא הכיבוש הוא גורלנו, אלא ההתנגדות.

"ישראל הרגה בשטח את פתרון שתי המדינות. לכן עלינו לנקוט אסטרטגיה חדשה ולמצוא לה שותף בחברה הישראלית. עלינו להרוג את הכיבוש וההפרדה בתודעה הישראלית. ההפרדה בין אנשים היא תודעתית. אסור לנו לחזור אל החשיבה הזאת, שנכשלה. העתיד לא ישתנה אם נחשוב באותם מושגים מהעבר. הפתרון הוא במדינה אחת. אם אנחנו מאמינים שיש לנו זכות על האדמה הזאת והישראלים מאמינים שלהם הזכות, צריך לבנות מודל חדש. אם אנחנו והם מאמינים שאלוהים נתן לנו את הארץ הזאת - צריך להניח להיסטוריה ולהתחיל לחשוב במונחים אחרים על העתיד.

"התחלתי את פעילותי בתנועת הפתח, זה אומר שהחזקתי ברעיונותיו. בשבילי, שלא עבדתי בישראל, הישראלי היה החייל שיורה, זה שבמחסום או החוקר בכלא, שגרם לי לאובדן הכרה לעשרה ימים ולשיתוק חלקי בשנת 1993, אחרי שטלטל אותי בכוח. מבחינתי, זאת הישראלית שהרגה את אחותי. זה היה הדימוי של הישראלי בעיני והוא גרם לי לשנוא אותו. אבל כשהתחלנו את המאבק העממי פגשתי ישראלים אחרים, כאלו שהאמינו בזכותי, שותפים ובני דודים אמיתיים. זה חיזק אצלי את האמונה שנוכל לחיות ביחד.

"קל לי להציע ליונתן פולק (מראשי האנרכיסטים נגד הגדר, ג"ל) לבנות את ביתו על גג ביתי. אבל אני לא יכול לסבול שהמתנחלים יישבו על אדמתי. התודעה שלי השתנתה וזה לקח אותי לעבר פתרון המדינה האחת, שהיא קבלת האחר ולא סילוקו. בעבר רציתי את כל הארץ, בלי ישראלים. עכשיו אני מקבל גם את הישראלים. אם כולנו נשנה כך את התודעה, נקים מדינה צודקת".

רק הזקנים יישארו

בתו של תמימי, אהד, מקשיבה. היא ילדה בלונדינית יפהפייה, בת 11, שנחשפה לפני כמה שבועות לפני העולם: ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הזמין אותה לביקור בארצו עם אמה. אלבום כרומו גדול ומהודר, מתנת ממשלת טורקיה, בוק שלא היה מבייש דוגמנית בינלאומית, מראה את התצלומים המרהיבים מהביקור המתוקשר של האם ובתה. אהד סיפרה לאביה בשובה, שארדואן הציע לה להתלוות אליו לביקור במחנה של פליטים מסוריה והיא סירבה: היא אמרה לו שיש די כאב בלבה.

מה השגתם במאבקכם, אני שואל את האבא של אהד. "הכיבוש עדיין כאן, בכל מרכיבי חיינו, ולכן לא השגנו שום דבר ממשי. אבל המסר שלנו נשמע ברחבי העולם. חלק מההצלחה שלנו זו העובדה שאתם באתם לשמוע אותי היום, שהילדים שלנו אמיצים יותר כשהם מדברים על גורלם, שאנחנו יכולים לתקן את הדימוי השלילי של הפלסטינים בחלק מהקהילה הבינלאומית, שבטורקיה ראו ושמעו את אהד.

"אבל המטרה העיקרית היא החברה הישראלית, ושם השגנו מעט. החברה הישראלית נעה ימינה ולכן קשה להאמין שאנחנו מתקרבים למשהו. ישראל דוחפת אותנו בחזרה למאבק המזוין, כדי לחזור ולהפיץ את השקר שאנחנו טרוריסטים. זה מדאיג אותי מאוד.

"אני גם מפחד מתוכניתו של נפתלי בנט. הוא רוצה לספח את שטחי C לישראל. זה אומר אפרטהייד. זאת התוכנית של ישראל: לגרש את הפלסטינים משטחי C. הבית שלי, למשל, נמצא בשטח C ויש נגדו צו הריסה. כן, אתם נמצאים בשטח C ואתם יכולים להרגיש בטוחים כי האחריות הביטחונית כאן היא של ישראל. חלק מבתי הכפר הם שטח C, הבית של בן דודי חציו B וחציו C. יש לנו 13 צווי הריסה בכפר. יש לי רישיון בנייה על חלק מהבית מממשלת ירדן משנת 1964. הישראלים הוציאו לי צו הריסה על 300 מ"ר, אף על פי שיש לי רק 200 מ"ר. אולי אלווה 100 מ"ר מחלמיש.

"פירושו של דבר, שארבעת ילדי יצטרכו לעבור לשטחי A ו-B. זה הטרנספר השקט. זה ג'נוסייד רך, בלי להרוג. הדור הבא יעזוב את שטח C ויישארו רק הזקנים. אולי להם ייתנו תעודות זהות ישראליות, אבל זה יהיה אפרטהייד.

"אני מודע לכך שההישגים שלנו בחברה הישראלית קטנים. השמאל הישראלי, שברובו הוא ציוני, רוצה לשנות את התודעה הפלסטינית ולהתאים אותה לתודעה שלו. הוא לא מוכן לקבל את זכותנו על התודעה שלנו. השמאל הזה רוצה לשנות אותנו. הוא רוצה להקל את החיים תחת הכיבוש, אבל לא באמת לשים לו קץ. הרי מאז תקופת אוסלו נלקחו מהפלסטינים פי חמישה יותר אדמות מאשר לפניה. אבל כשאני רואה מי בא לכאן מדי יום שישי להפגין אתנו ולתמוך בנו, אני מאמין שיש לנו פרטנר לשינוי המצב.

"בפתרון שתי המדינות אין צדק. המקומות הקדושים ליהודים נמצאים בגדה. הילדים שלי אוהבים ללכת לים והוא נמצא בשטח ישראל. אני אוהב לטייל ביפו ובעכו, גם הן בישראל. מרבית המים של ישראל נמצאים בגדה. חלק גדול מההכנסות של ישראל הן מתיירות וגם חלק מהכלכלה הפלסטינית זכאי להתבסס עליה. אני לא רוצה שהזכויות הללו יישללו ממישהו. אני רוצה פתרון לכולם. בעולם זה לא תמיד עבד, אבל הוא הולך לביטול גבולות ואיחוד כלכלי".

האיש הזה בילה את ארבעת החודשים האחרונים במאסר, לאחר שהפגין למען חרם על מוצרים ישראליים בפתח מרכול. כשראה שהשוטרים מנסים לעצור את אשתו, נרימן, נזעק לשחררה. "הנאשם נטל חלק בהפגנה שהוכרזה בלתי חוקית ונאבק עם השוטר פקד מלכה בניסיון לשחרר את אשתו. יש במעשהו משום תקיפתו של השוטר", כתב השופט רס"ן מאיר ויגיסר בפסק דינו. "המקרה שלפנינו הוא ייחודי במידה רבה... לא נראה שמטרתו היתה להתעמת עם השוטרים. מספר שניות לפני כן הוא נראה עומד רגוע בסמוך לאשתו ולפקד מלכה". על כך גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על באסם תמימי ארבעה חודשי מאסר, 5,000 שקלים קנס ומאסר על תנאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו