על מי מאיימת הקומה של ג'עברי

מתנחלים הפגינו כמה פעמים נגד הבנייה ברחוב המקשר בין קרית ארבע לחברון העתיקה. אבל לטענת צה"ל, זו בכלל לא הסיבה שהוא עצר את בנייתה של קומה נוספת בביתו של בסאם ג'עברי.

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

מה קרה בין אפריל ליולי 2012 שגרם פתאום למח"ט יהודה, אל"מ אבי בלוט, להחליט שקומה נוספת בביתם של האחים בסאם ומוחמד ג'עברי ברחוב ואדי א-נסארה מסוכנת לביטחון ישראל ולכן יש לעצור את בנייתה ממש דקה לפני יציקת הבטון של הגג? מה מייחד בית זה מכל הבתים ברחוב שמחבר בין קרית ארבע לחברון העתיקה - שהופך את הקומה השנייה שלו, מעל הכביש, לאסורה בעיני צה"ל יותר מהקומה השלישית והרביעית בבתים סמוכים? עד כדי כך אסורה, שצה"ל מוצא לנכון להפר את הסכם הפריסה מחדש בחברון, שהעניק לפלסטינים את הסמכויות האזרחיות ברחוב ולעיריית חברון את הסמכות להעניק היתרי בנייה.

כך או כך, עכשיו הקומה הבנויה למחצה היא סכנת נפשות ל-24 בני המשפחה המתגוררים תחתיה: צירי הברזל מחלידים, לבני הבטון החלו להישבר ולהתפורר, קורות העץ מרקיבות. כל גשם גורם להפסקת חשמל, מציף את חדר המדרגות המוביל לקומה שמתחת לפני הכביש. בסערה שהתחוללה בינואר, השלג נערם והחדרים למטה הוצפו מים. הפחד מהתחשמלות עולה על הפחד שהילדים יחליקו והפחד שאחד מהקירות יקרוס הוא הגדול מכולם. אבל צה"ל בשלו: אסור להשלים את הבנייה. כל כך אסור, שכאשר בני המשפחה עלו על שלד הגג - לבדוק את מכל המים למשל, או למתוח יריעות ניילון כדי לנסות לעצור את הגשם המחלחל - הופיעו חיילים מעמדה סמוכה וכמעט עצרו אותם. "כל כך מסוכן פה", מספר בסאם ג'עברי, בן 47 ואב לשמונה, "שהזהרתי את החיילים שלא להיכנס לבית. אבן תיפול על ראשם - ואז הם יטילו עלי את האחריות".

מעניין שאותו צה"ל אישר למשפחת ג'עברי להעביר כמה פעמים את חומרי הבניין דרך כמה מהמחסומים באזור. הרחוב שבו גרה המשפחה, שנמתח לאורך הוואדי החוצץ בין בתי קרית ארבע למזרח חברון, חסום לתנועת כלי רכב פלסטיניים. הנסיעה בו מותרת רק למתנחלים ולשאר בעלי מכוניות בעלות מספר רישוי ישראלי, חוץ מכמה יוצאים מן הכלל הומניטריים. הכביש הופך בהמשך למה שידוע בשם "ציר המתפללים", שעובר בין בתים פלסטיניים עתיקים - חלקם משוקמים, חלקם מתפוררים ולא מיושבים. תמיד אפשר לראות נשים מבוגרות מטפסות בכבדות במעלה הכביש, נושאות חבילות למכביר, ולידן חולף-שועט רכב מתנחלים בכיוון מערת המכפלה. לכן העובדה שג'עברי הורשה להעביר ברכב את חומרי הבניין במחסומים נזכרת כאירוע כה חשוב.

האם ייתכן שלאיסור הבנייה המאוחר יש קשר כלשהו להפגנה של מתנחלים מקרית ארבע נגד הבנייה? ההפגנה התקיימה מול הבית בשבת, 28 במאי 2012. המפגינים נשאו כרזות ורצו לעלות על הגג. הצבא והמשטרה אמנם מנעו זאת מהם, אבל דרשו מהמשפחה לפנות את כל חומרי הבניין מהמדרכה אל פנים הבית. בסאם ג'עברי אומר שאיש המינהל האזרחי אסף את כל הכרזות. הוא הצליח לשמור על אחת מהן: "די לבניית קן טרור ליד קברי האבות בדרך למערת המכפלה". מקורות צבאיים אומרים שמה פתאום, "לגורמים אזרחיים אין כל סמכות לעצור בנייה או להביע עמדה נגדה, והסמכות מצויה כולה בידי הרשויות בלבד".

עצירה גורמת שנאה

איציק מגרפתה, ישראלי שחי באזור כבר שנים, התגייס לסייע למשפחת ג'עברי לממש את זכותה להשלים את בניית הקומה ולחיות בבטחה בביתה. הוא טוען שאת הלחץ הישיר הראשון על הצבא הפעיל רכז ביטחון בקרית ארבע, עופר אוחנה. לטענתו, עם יציקת הבטון ב-15 ביולי, "פתאום הופיע אוחנה ודרש שיפסיקו את העבודה. הוא קרא לצבא, יצר מהומה - הגיע הצבא ועצר את הבנייה".

החודשים נקפו, וכל מאמציו של ג'עברי לשנות את ההוראה היו לשווא. לדברי מגרפתה, בדצמבר, לפני הסערה הגדולה, הוא אישית דיבר עם אוחנה וניסה לשכנע אותו להסיר את התנגדותו. "מה אתה מרוויח מזה שאתה עוצר את הבנייה?" שאל אותו, לדבריו. "הקומה השנייה כבר קיימת בכל מקרה. תראה את המצב של האנשים. העצירה גורמת שנאה. חוץ משנאה לא תרוויח כלום. זה רק יוצר אויבים".

לדבריו, אוחנה הבין את המסר והסיר את ההתנגדות. מגרפתה ידע אפילו לספר שאוחנה ישב עם המח"ט בלוט ואמר לו שהוא מסיר את התנגדותו, אבל אז שמע שהוא לא יכול לקבוע לצבא מה לעשות. מגרפתה גם מספר שהוא אישית יצר קשר כמה פעמים עם נציגי המינהל האזרחי, שאף באו למקום. נציגי ועדת הקישור הפלסטינית העלו את העניין כמה פעמים בפגישותיהם עם נציגי המינהל האזרחי.

מגרפתה מקורב מאוד לאדם רב עוצמה באזור - השייח אבו חאדר ג'עברי, שתומך בסיפוח הגדה המערבית לישראל ובמתן זכויות תושב לפלסטינים. רק ביולי 2012 נפגש השייח עם בכירים בימין הדתי ובהתנחלויות ("שלום עכשיו בארץ ישראל השלמה", "הארץ", 6.7.2012). למגרפתה היתה יד בארגון האירוע המתוקשר. בביתו של בסאם ג'עברי ובנוכחותו סיפר מגרפתה שמארחנו - קרוב רחוק של השייח - אחראי אישית ש"לא יהיו בלגנים ברחוב". הוא מנע מצעירים להפגין במקום ביום השנה לטבח שביצע איש קרית ארבע, ברוך גולדשטיין, במתפללים מוסלמים במערת המכפלה. ג'עברי אישר את המידע. "מארגני המחאה יבואו להפגין לחצי שעה ואילו אנחנו נשארים לחיות פה", אמר.

בחברון מספרים שמגרפתה רב כמה פעמים עם פעילי שמאל ישראלים ופלסטינים מתנגדי הכיבוש. אבל מסתבר שלא קשריו של מגרפתה עם המתנחלים והתמצאותו בנעשה בקרית ארבע, לא החיכוכים עם פעילי השמאל ולא פעולותיו של ג'עברי למען שקט ברחוב מסייעים פה.

מול בית המריבה

חלונות הבתים ברחוב ואדי א-נסארה חסומים בסורגי ברזל וברשתות. הכניסות לחלק מהבתים מוגנות בלוחות עץ ומתכת. אלה אמצעי ההגנה שיש לתושבים הפלסטינים מפני אבנים שהשליכו, משליכים וישליכו עליהם ישראלים. מול ביתו של בסאם ג'עברי נמצאת עמדה צבאית. המצלמה שעל העמדה מכוונת אל ביתו. העמדה הצבאית ממוקמת במה שכונה "בית המריבה" או "בית השלום", בלשון המתנחלים. במארס 2007 נכנסו לבית כמה מאות ישראלים וטענו שקנו אותו מפאיז רג'בי. בעל הבית התלונן על פלישה. בירור משטרתי העלה שחלק ממסמכי הרכישה מזויפים.

בנובמבר 2007 הוצא צו צבאי שהורה לישראלים להתפנות. אז הציתו אלמונים את חנותו של ג'עברי, שפרנסתו עליה. המתנחלים הגישו עתירה לבג"ץ. שנה לאחר מכן אישר בג"ץ את צו הפינוי. לתושבי הרחוב אלה היו שבועות של פחד, אבנים, ירי ואיומים. בספטמבר 2012 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה ברעם שהעסקה חוקית, אבל שיבת המתנחלים מתמהמהת עד שיישמע ערעור בבית המשפט העליון. האם יש קשר בין בית זה, שהפיכתו לבסיס מתנחלים חדש אולי ממשמשת ובאה, לבין האיסור על משפחת ג'עברי לבנות עוד קומה?

על השאלות שהופנו לדובר מתאם הפעולות בשטחים ולדובר צה"ל ענה דו"צ: "בשל היסטוריה של אירועי טרור באזור, הוחלט להגביל את הבנייה לגובה ברחוב המדובר אשר מוביל למערת המכפלה. ההנחיה כאמור חלה גם על הבניין המדובר. ככל שתיקון הדליפה אינו נוגע לקומה החדשה, אשר נבנתה בניגוד להגבלת הבנייה הביטחונית, אין מניעה לבצעו. החיילים הפסיקו את עבודות השיפוץ בגין חריגה מההנחיה האמורה לעיל". התשובה אינה מאשרת או מכחישה את הפרטים שגולל מגרפתה. ג'עברי אומר שאי אפשר למנוע דליפה בלי להשלים את יציקת הגג.

עופר אוחנה אומר שהוא כלל אינו רכז ביטחוני. "מי אני שאתנגד בכלל", אמר ל"הארץ" בשיחת טלפון השבוע. "לא הבאתי את המשטרה ולא חזרתי בי. אני לא חוזר בי כי אין לי ממה לחזור בי. אני לא בר סמכות כדי להתנגד, להשפיע או לא להשפיע. יש שני גופים משפיעים - המינהל האזרחי והצבא. הם אלו שקובעים. יש צו אלוף שלא בונים בציר ציון, לא מוסיפים בנייה על בנייה קיימת. אותו בחור התחיל לבנות - והצבא בא ולקח חומרי בנייה. היו כמה הפגנות (של מתנחלים) לא רק שם אלא בכל הבניות בציר ציון, כי הבנייה הערבית חונקת את כל התנועה היהודית מקרית ארבע ליישוב היהודי בחברון ולמערת המכפלה. היתה הפגנה על זה שכוחות הביטחון לא אוכפים את הצווים כמו שאוכפים אם יתיישבו (יהודים) על איזושהי גבעה. צריכה להיות אכיפה אובייקטיבית על שני הצדדים". דו"צ לא הזכיר כל צו אלוף, כביכול, שאוסר על בנייה.

מקור פלסטיני רשמי בחברון אמר ל"הארץ" שלו היה מדובר בבנייה ללא היתרים, היה המינהל האזרחי מודיע לוועדה הפלסטינית האזרחית שעליה להודיע לעיריית חברון שמתבצעת עבירה. שום הודעה כזאת לא התקבלה. שום צו הפסקת עבודה רשמי לא נמסר. שום הסבר כתוב לא ניתן למרות בקשות ועדת הקישור הפלסטינית. פשוט, החיילים מגיעים ומונעים את המשך הבנייה.

ג'עברי על הגג שנאסר לבנות עליו קומה נוספת, בחודש שעבר צילום: עמירה הס

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ