בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועץ המשפטי לכנסת: אין חסינות לח"כ שחושף מידע סודי

בחוות דעת שפרסם איל ינון נכתב שלמרות הרשות להתבטא במליאה, הדבר אינו מספק לח"כים חסינות מפני העמדתם לדין. הרצוג: "מדרון חלקלק ומסוכן"

11תגובות

שבוע אחרי שח"כים הפרו את צו איסור הפרסום בפרשת העציר איקס, היועץ המשפטי לכנסת, עורך הדין איל ינון, קובע כי חשיפת מידע סודי במזיד לא נכללת בחסינות חברי הכנסת, ובשל כך הם עשויים לעמוד לדין.

היועץ המשפטי ינון שיגר היום (שני) חוות דעת משפטית שנועדה להבהיר לח"כים את גבולות השימוש בחסינות המוקנית להם, על רקע הדיון במליאה בשבוע שעבר. עם זאת, הוא הבהיר כי אין בחוות הדעת כדי לנקוט עמדה בדבר חוקיות ההתבטאויות הספציפיות בפרשת העציר. לדבריו, "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר. בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת".

ינון הוסיף והבהיר כי "מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן 'שטח חסין' מפני העמדה לדין, וכי אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת, כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי". ינון קובע כי סעיף נרחב יחסית בחוק יסוד הכנסת, המאפשר לח"כים להתבטא באופן חופשי במליאה ומתיר לכלי התקשורת לצטט את ההתבטאויות האלה – למעט ציטוטים ביטחוניים - אינו מספק לבסוף חסינות מפני העמדתם לדין. זאת, חרף סעיף הסותר את הדבר וקובע כי "ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה – פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית".

מיכל פתאל

חרף הדברים, אנשי המקצוע בכנסת התקשו לקבוע אם ח"כ אחמד טיבי (רעם תע"ל) אכן פעל בניגוד לחוות הדעת המשפטית שפרסם ינון כשחשף בדבריו – לכאורה – דברים שנכללו בצו איסור הפרסום, אף שפורסמו בהבלטה בתחקיר האוסטרלי.

בכנסת היה מי שמתח ביקורת על חוות הדעת. אחד הח"כים הוותיקים במשכן אמר היום כי "מדובר בניסיון לסתום פיות של חברי כנסת. בפרשת העציר איקס חברי הכנסת חשפו תוכן של צו איסור פרסום משום שהצו הוטל בנסיבות לא ראויות – כדי לגונן על מחדלי המוסד והשב"ס בפרשה ולא משום שהיה בו טעם ביטחוני.. הרי הפרשה פורסמה בהרחבה באוסטרליה ובעולם כולו". חבר הכנסת הוסיף: "אין ספק שההנחיות החדשות יגרמו לחברי הכנסת לחשוב פעמיים גם במקומות שבהם המעשה הוא נכון ואמיץ".

ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) מתח אף הוא ביקורת נוקבת על חוות הדעת. במכתב ששיגר לינון, כתב הרצוג כי "חוות דעתך מותירה בספק שאלות מהותיות כגון חשיפת מידע שאינו קשור במישרין לביטחון המדינה, אבל לכאורה מוגן כמידע חסוי. לדוגמה, חשיפת השתמטות של חברה ציבורית מתשלום מס, חשיפת פעילות של חברות ציבוריות אצל רשויות כמו רשות המסים, חשיפת פעילות ברשויות מקומיות של יזמים שונים או חשיפת מידע חסוי על ארגוני פשע. נראה לנו שחוות דעתך עלולה להתפרש כך שתצמצם את חסינותו המהותית של חבר הכנסת והדבר עלול להוות מדרון חלקלק ומסוכן. האם חשיפה של מי מאלה על ידי חברי הכנסת אינה מוגנת על ידי חסינותם המהותית?".

ח"כ מירי רגב (הליכוד) הודיעה כי תגיש מחר הצעת חוק שתאפשר העמדה לדין של חברי כנסת שיפרו כל צו איסור פרסום או את חוק הצנזורה. "חכי"ם אינם מעל החוק ולא נכון שבשביל כותרת הם יפגעו בביטחון המדינה", אמרה.

אהרונוביץ' בכנסת: אין בישראל עצורים נעלמים

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', סקר היום במליאת הכנסת את פרשת העציר איקס. אהרונוביץ' הבהיר בפתח הסקירה כי לא יחרוג מגבולות צו איסור הפרסום על הפרשה.

לדבריו, "מדובר באזרח ישראלי שנשא גם אזרחות זרה, שנעצר על פי חוק ואשר הוחזק בשירות בתי הסוהר בשם בדוי. לעצור ניתנו כל הזכויות הניתנות לעצור בישראל, על פי החוק. משפחתו קיבלה הודעה מיידית בדבר מעצרו וביקרה אצלו בתדירות גבוהה לאורך כל תקופת המעצר. ניתן לו ייצוג של עורכי דין שהוא בחר מרצונו החופשי ואשר ליוו אותו לאורך כל הדרך".

השר הוסיף כי "הבכירים ביותר במשרד המשפטים ליוו את ההליך המשפטי. התנהל משפט פלילי רגיל, אלא שעל פי החלטת בית המשפט, המשפט התנהל בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה. העצור היה במעצר ימים בתחילה, ומעצרו הוארך על ידי בית משפט השלום מעת לעת. בהמשך לכך הוא נעצר עד תום ההליכים (בהסכמתו) על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. בית המשפט הטיל, לבקשת הפרקליטות, צווי איסור פרסום על הפרשה. העצור הסכים לאיסור הפרסום".

תומר אפלבאום

לדברי אהרונוביץ', "גם החזקתו בשם בדוי נעשתה בהסכמתו המלאה של העצור. סיבת השם הבדוי היתה לשם שמירה על ביטחון המדינה, וכן לשם שמירה על ביטחונו של העצור וביטחון משפחתו. העצור לווה בכל תקופת מעצרו על ידי מערכות תמיכה וטיפול של אנשי בריאות הנפש - חיצוניים ושל שב"ס".

אהרונוביץ' פנה אל הח"כים ואמר כי "אין במדינת ישראל עצורים נעלמים. יש במדינת ישראל פיקוח וליווי מתאים, הקפדה על החוקים והנוהלים וכן, יש גם דאגה גדולה לביטחונה של מדינת ישראל, דאגה אשר על מנת לטפל בה יש לעתים לפעול בחשאיות רבה.

"הנני מדגיש כאן כי מיד עם התרחשות האירוע הטרגי, מונתה נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דפנה בלטמן קדראי, כשופט חוקר לחקירת סיבת המוות... השופטת קבעה בהחלטתה כי העצור התאבד. כמו כן אבקש לעדכנכם כי השופטת שסיימה את חקירתה, העבירה את החלטתה לפרקליטות ביום 19 בדצמבר 2012.

בהתייחס לאפשרות שצו איסור הפרסום יוסר, ציין אהרונוביץ' כי הוא חל גם על השופטת וכי "המדינה שוקלת אם ניתן לצמצם החלטה זו בחלקה. ייתכן כי צו זה יוסר בקרוב, ולו בחלקו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו