העציר X

בשב"ס דוחים טענה לרשלנות: דו"ח החקירה מעוות את המציאות

לדברי גורמים בשב"ס, החלק שהותר לפרסום נועד לניקוי המוסד. "תנאי החזקתו של בן זיגייר לא נקבעו על ידי שב”ס, אלא הונחתו עליו מלמעלה"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

בשירות בתי הסוהר (שב”ס) תוקפים את דו”ח חקירת מותו של העציר X שכתבה השופטת דפנה בלטמן־קדראי - אשר טען לרשלנות אנשיו בהשגחה על בן זיגייר – ואומרים כי ברגע שבו התפוצצה הפרשה היה להם ברור כי אנשי שב”ס יהיו הראשונים לשלם את המחיר, מאחר שהם המטרה הקלה ביותר.

בארגון הדגישו אמש (רביעי) כי שב”ס אינו מנסה להתחמק מאחריות למותו של זיגייר, אך לטענתם החלק שהותר לפרסום מציג תמונה חלקית בלבד שעיקרה ניקוי המוסד משלל הקונספירציות שעלו בעניינו. לדברי המקורות מהארגון, תנאי החזקתו של זיגייר ורמת הפיקוח עליו לא נקבעו על ידי שב”ס אלא הונחתו עליו מלמעלה ולכן אין להפנות את האצבע המאשימה לעברם בלבד. עוד אומרים המקורות כי דמויות מחוץ לשב”ס, שהיו מעורבות בתנאי כליאתו של זיגייר, כלל לא נחקרו בבדיקה שערכה המשטרה.

בעקבות מסקנותיה של השופטת בלטמן־קדראי נדרש אתמול הפיקוד הבכיר של שב”ס לזמן  לשימוע שני קצינים ושני סוהרים שהיו מעורבים בהשגחה על זיגייר ביום התאבדותו. אחד מהם כבר הועבר מאז המקרה לאגף אחר בכלא אילון. חרף ריבוי מקרי ההתאבדות בבתי הסוהר, לאורך השנים, עד היום לא הועמד לדין פלילי או הודח משירות אף סוהר בשל תפקודו באירוע מסוג זה. בשב”ס אמרו אמש כי כלל לא נשקלת האפשרות לנהוג אחרת במקרה זיגייר, והדגישו כי לכל היותר יינקטו נגדם צעדים משמעתיים.

לטענת המקורות, מרגע שהוחלט להעביר את זיגייר לידי שב”ס, ההוראה של המוסד היתה יחידה וחד־משמעית: לשמור על זיגייר מבודד, מבלי שיוכל לתקשר עם הסביבה. עוד הם מספרים כי לנוכח הנחיות מערכת הביטחון, הסוכן העצור לא עבר סדרה של שיחות עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים ופסיכיאטרים כדי שיאבחנו את מידת המסוכנות שלו כלפי עצמו. זאת, בניגוד להליך שעובר כל עציר שמועבר לבית סוהר.

בשב”ס מתורגלים באבחון אסירים שקיים חשש כי יפגעו בעצמם, ומתנהלים לפי מספר דרגות של רמת מסוכנות. אסיר המאובחן ברמה הגבוהה ביותר נאזק למיטתו או מועבר לכליאה בתא “חללית” המרופד במזרנים. במקרים קלים יותר מונהג נוהל ביקורים תכופים ומתבצעת צפייה רצופה על התא באמצעות מצלמות. מאחר שזיגייר כלל לא עבר אבחונים שיאפשרו לזהות אצלו תסמינים אובדניים, מסבירים בשב”ס, ההתייחסות אליו בהקשר זה היתה כמו לכל אסיר אחר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ