טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי סברה ושתילה: שרון חשש שיואשם ברצח עם

ארכיון המדינה פרסם היום מסמכים מסווגים מדיוני הממשלה לאחר ועדת כהן שבדקה את הטבח, בהם סירב שר הביטחון דאז להתפטר מתפקידו

83תגובות

ארכיון המדינה פרסם הבוקר (חמישי) מסמכים מסווגים מדיוני הממשלה, הקשורים לוועדת כהן לבדיקת אירועי הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. שרון, שהוועדה המליצה כי יתפטר מתפקיד שר הביטחון, סירב לעשות כן וקרא לשרי הממשלה שלא לאמץ את מסקנות הוועדה. שר הביטחון לשעבר - ולימים ראש הממשלה - העלה חשש, שאם הממשלה תקבל את הקביעה כי אנשיה ידעו על הסכנה שבטבח - היא תהיה חשופה לתביעות בגין “רצח עם”.

ב-10 בפברואר 1983 איחר שר הביטחון שרון לישיבת הממשלה. בישיבה דנו השרים, בראשות ראש הממשלה דאז מנחם בגין, בדו"ח ועדת החקירה לטבח בסברה ושתילה (ועדת כהן) – שפורסם שלושה ימים קודם לכן. בין השאר, המליצה הוועדה כי שרון יתפטר מתפקידו.

בפתח הישיבה עדכן ראש הממשלה את השרים כי "שר הביטחון הודיעני, שהוא יאחר כחצי שעה". אלא שהישיבה נמשכה, ושרון לא נראה בחדר. בשלב מסוים פנה אל בגין השר יוסף בורג: “אי אפשר להיוודע, אם הוא נמצא כבר בדרך".

משרד הביטחון

בעידן שקדם לטלפונים החכמים קשה היה לדעת איפה נמצא שרון. “הוא טלפן אלי, קרוב לשעה 5, ואמר שיאחר בחצי שעה. הוא אמר, שהוא צריך לבדוק סביב החווה, כי אנשי 'שלום עכשיו' ערכו שם הפגנה. לכן, הוא צריך לעמוד על המשמר. ייתכן, שהוא התעכב", השיב בגין.

בסוף הוא הגיע - באיחור של שעה וחצי. “שאלה אלי?” שאל את בגין בתמימות, ופתח בנאום בו מסר את התייחסותו לדו"ח הוועדה. "מאחר ואיני עסוק בלהיטות במסקנות אישיות וחיפוש קורבנות וכפרות, היתה לי שהות לעיין בדו"ח באופן יסודי. אני רוצה לומר, שהדו"ח, כשלעצמו, לדעתי, יש בו חלקים שאפשר בהחלט לקבל אותם ומן הראוי לקבל אותם. אבל מצאתי בו חלקים, שלדעתי, אין לקבל אותם", אמר בפתח דבריו.

לחצו לצפייה במסמך המלא

"הגעתי למסקנות חמורות ביחס לכמה חלקים שלו, שבשום אופן, איני מוכן לקבלם ואני מציע, שהממשלה תדחה אותם", הוסיף. "יש כמה דברים, שלנו, כיהודים, כאזרחי מדינת ישראל, כשרים בממשלת ישראל, אותם אי אפשר לקבל".

שרון תקף במיוחד את קביעת הוועדה, כי מנהיגי המדינה והצבא התעלמו מהסכנה שבטבח. "מדובר בנושא שהוא הרחק מעבר לשאלה האישית, שבה דשים, או מרבים לדוש כל כך - אם שרון ילך, אם לא ילך”, אמר שרון. "התעלמו - משמע ביודעין. זה כולל את כולנו, את היושבים כאן: אותך, אדוני ראש הממשלה, את כל אחד מאיתנו, כל אחד מאלה שהופיעו בפני הוועדה, כמעט ללא  יוצא מן הכלל… באה הוועדה ואומרת, כי סכנת הטבח, לא רק שהיתה קיימת, אלא שגם ידועה היתה לנבחרים ולממלאי התפקידים והם התעלמו ממנה".

ראש הממשלה העיר לשרון שהוועדה לא כתבה את המונח "התעלמו ביודעין". שרון השיב בעוקצנות: "יסלח לי היועץ המשפטי, איני מדקדק כל כך במינוחים משפטיים, אם כי לפני זמן רב הייתי תלמידך. היום, עשיתי מאמץ להיזכר בהם".

שרון העלה חשש, שאם הממשלה תקבל את הקביעה כי אנשיה ידעו על הסכנה שבטבח, היא תהיה חשופה לתביעות פיצויים בגין רצח עם. "אם נקבל את הדו"ח בחלקו זה, הרי בהחלט יבואו שוחרי רעתנו ועלולים הם לטעון ושמעתי כבר טענות כאלה, שמה שבוצע במחנות, זו השמדת עם. לפי החוק הישראלי בדבר מניעתו של השמדת עם תש”י-1950, שהוא הפשע הגרוע ביותר בספר חוקי מדינת ישראל... שמעתי טענה דומה מראשיד אשוואה, שהיה ראש עיריית עזה. הוא טוען, שיש מקום לבוא עכשיו בתביעת פיצויים, כי הוא עשה השלכה מנושא זה של השמדת עם. הוא בא דרך ענין השמדת עם לנושא הזה", הזהיר שרון.

רויטרס

שרון הקריא לשרים את החוק מ-1950, והזהיר אותם כי פרשנותו עלולה לסבך את כולם – שכן הם עלולים להיחשב ל"משתתפים" בטבח בסברה ושתילה, לפי הגדרת החוק. "כל מי שאיפשר, התיר, סייע, נוכח בעצמו להבטיח אי התנגדות, או להבטיח את הביצוע של פעולת הפלנגות במחנות הוא שותף (והייתי רוצה להיות זהיר יותר בנושא זה) או עשוי להראות כזה, לדבר עבירה של פשע השמדת עם", התריע.

כדי להבהיר להם למה כוונתו, פירט שרון את חלקם של "המשתתפים" בטבח. "כל אחד אפשר, שידל. אנו פנינו שייכנסו, סייענו, הארנו, סייענו בפינוי הנפגעים ונוכחנו במקום. ידוע שהיינו במקום ובאזור 'להרתיע התנגדות' וכלל לא בודדנו את האזור הזה מאזורים אחרים? בהחלט עשינו זאת. אנו החזקנו כוחות במקום... אנו החזקנו כוח בקרבת מקום, כדי להבטיח את הביצוע, שמא ייכשלו הכוחות שהובאו, שמא יהיה צורך לחלץ אותם משם".

לאור פרשנות זו, שרון קרא לשרים לדחות את החלק הזה של הדו"ח. "האם חלק זה אינו צריך לעורר בנו חלחלה? הוועדה לא היססה למתוח קו משווה בין ישראל ובין שותפים עקיפים בביצוע פוגרומים, שהשתתפו בעשיית מעשי זוועה בעם ישראל. אני, באופן אישי, דוחה בשאט נפש אפילו רמז של האשמה כזאת", אמר שרון.

"אני דוחה את המסקנה, כי היתה סכנה מתמדת של שפיכות דמים מצד הפלנגות. היה זה עיקרון יסוד מקובל על כולנו, כי במהלך מבצע שלום הגליל, כאשר פעלנו איתם, התנהגו כשורה", אמר שרון.

שרון הדגיש, כי איש לא העריך מראש לאן ידרדר המצב. "אין לי טענה אל 'המוסד' - גם הוא לא העריך את האירוע. אמ"ן לא העריך, המוסד לא העריך, אף אחד מאיתנו לא העריך, שכך יקרה. כל מומחי אמ"ן והמוסד, בנוסף לראשי השלטון וצמרת צה"ל העידו בשבועה, אף הם, כי לא צפו סכנה הזו".

שרון נזף בשרים. "ראש הממשלה אמר זאת, האם ראש הממשלה אמר דבר שקר? מה אתם נחפזים כולכם? לאן אתם רצים כולכם? השר בורג שאל אותו: "למה אתה נוזף?" ושרון השיב: "אני לא נוזף. אני נהנה. האמינו לי".

אי–פי

בהתייחסו לטענות שהפנתה הוועדה כלפיו אמר שרון כי הוא לא חושב ששגה בכך שהעדיף לחסוך בחייהם של חיילי צה"ל. "אני רוצה לומר כמה מלים לגבי המשגה שלי. המשגה העיקרי שיוחס לי הוא, כי לא חשבתי, בזמן הכנסת הפלנגות למחנות, כי ייגרם אותו אסון. אך הוועדה מנסה 'להיכנס לעורי', ולהסביר מדוע. ההסבר היחידי לכך - כך קבעה הוועדה, כי היתרון בהכנסת הפלנגות - דהיינו, החסכון בחיי החיילים שלנו -  הסיח דעתי מן השיקול הנכון בענין זה. אדוני ראש הממשלה, אני אינני סבור שזהו משגה. כאשר על כף המאזניים חיים של חיילים שלנו, זה חייב להיות השיקול העיקרי.

"לבוא ולומר, שהשיקול של חיי חיילים שלנו הוא כבר אינו שיקול, אז אני מוכן לעמוד בפני כל אחד מכם, לפני שתערפו את ראשי, להביט בפניו של כל אחד מכם ולחזור ולומר לכם, שכאשר על כף המאזניים חיים של חיילים שלנו, לדעתי, זה חייב להיות השיקול העיקרי". בפנותו לשרים, בדרכו הצינית, אמר שרון: "הייתי רוצה לראות אדם סביר, למשל, אם ניקח את האנשים שיושבים פה, כאנשים סבירים, איך הם היו שוקלים על גג החפ'ק, תחת אש“.

שרון דחה את הקביעה כי עליו להתפטר. "אני אומר זאת במלוא הענווה - אינני סבור, שאני צריך להתפטר בשל כך. זהו האשם העיקרי שלי. אדרבא, יחפשו אחרים ויפשפשו. זה האשם העיקרי שלי ואני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, שאני אינני סבור, שאני צריך להתפטר בשל כך".

שרון קרא לשרים לפטר אותו, אם רצונם בכך, אך הדגיש שלא יעשה זאת מיוזמתו. "תורידו את ראשי בדרך שאתם רוצים. יש לכם את כל הדרכים האפשרויות. תאמינו לי, לא תשמעו ממני מילה אחת, כשתורידו את ראשי. אבל אתם רוצים להכריח אותי לעשות זאת?”.

את דבריו סיים שרון בקטע עוקצני, חד ותקיף. "אני מוכן להתנדב, אם צריך, ללכת להילחם או ללכת להגן על יהודים באיזה שהוא מקום בעולם, אבל אל תדרשו ממני להתנדב להתאבד. אתם יכולים לערוף את ראשי במו ידיכם. אתם תמשיכו להנות מהבורקס גם מחר בבוקר, מאלה מהתרד או מאלה מהגבינה, הרי נפלא לשבת כאן. אני הוא זה שטבעתי את המטבע, שטוב להיות שר. אתם תהיו כאן בשבוע הבא, אני לא. אני אעבוד במשק, זה גם כן טוב. אמשיך לעבוד במשק. הגיע הזמן שבמדינה הזאת יתחילו לעבוד. לא רק ילכו לבורסה".

בסופו של דבר, בניגוד לדעתו של שרון, הממשלה קיבלה את דו"ח כהן והוא הודח מתפקידו כשר הביטחון. שני עשורים לאחר מכן שרון נבחר לראשות הממשלה.

השרים בישיבה שמעו היטב את קולות המחאה של אנשי "שלום עכשיו", שהפגינו מחוץ לבניין משרד ראש הממשלה בתביעה לפיטוריו של שרון. אלא שהדרמה האמיתית אירעה כשלפתע קטע המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, סגן אלוף עזריאל נבו, את דבריו של ראש הממשלה מנחם בגין.

הוא הודיע: "התפוצץ מטען בין המפגינים. כנראה יש פצועים. בודקים זאת". לאחר מכן הוסיף נבו שנזרק רימון על מפגיני "שלום עכשיו" בעמדם ליד בנק ישראל. "ישנה מהומה עתה, ליד השער. ישנה שם מריבה בין המפגינים והמשטרה משתלטת על המצב", אמר.

"הם מנסים לפרוץ לשער, מתווכחים ליד הגדר, אך לא נותנים להם לעבור", הוסיף שרון. הרמטכ"ל, רפאל איתן, הוסיף: "טוב, ישנם שם מספיק שוטרים".

בהמשך קטע לפתע בגין את הדיון וצעק: "ישנו הרוג, יהודי הרוג!! עזריאל, איך מניחים שזה קרה? מחנה אחד זרק על השני?", שאל את מזכירו הצבאי. נבו השיב: "מניחים כך, אבל אין שום הוכחות. מישהו מעריך שהיה זה רימון".

הדיון נמשך כסדרו ובעוד השר יוסף בורג נושא את דבריו – בלי לדעת שבנו אברהם הוא בין הפצועים מרימון היד – שוב קטע נבו את הדיון ואמר: "מתברר שנזרק רימון אל המפגינים וישנו הרוג ושלושה פצועים. שני שוטרים נפצעו קל". ההרוג היה אמיל גרינצווייג, שהחודש מלאו 30 לרציחתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#