בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרוטוקולים של סברה ושתילה

התסכול הכפול באמ"ן: שוב הוא נפגע והמוסד לא

השרשרת הצבאית שרון-איתן-שגיא נענשה, ואילו אדמוני לא שילם בראשו. אמ"ן התמרמר על שהמוסד לא תרם ל"שוויון בנטל"

12תגובות

במסכת הישנה של יחסי אגף המודיעין בצה״ל עם המוסד, מאז היריבות של ראשי אמ״ן בשנות ה-50 וה-60 בנימין גיבלי, יהושפט הרכבי ומאיר עמית עם איסר הראל ושל ראש המוסד במלחמת יום הכיפורים צבי זמיר עם ראש אמ״ן אלי זעירא, נדחק עד כה לשוליים הפרק של מלחמת לבנון ב-1982. הבוקר (חמישי), בעקבות השגה של ״הארץ״ על צנזור קטעים בתמלילי ישיבות הממשלה מפברואר 1983 (שארכיון המדינה פרסם בשבוע שעבר), נחשפת במלוא חריפותה המתיחות בין אמ״ן והמוסד סביב מלחמת לבנון, היחסים עם הפלנגות (בהמרצת שר הביטחון אריאל שרון והרמטכ״ל רפאל איתן, אך בביצוע המוסד) והטבח בסברה ובשתילה.

הדיונים בממשלה עסקו בשאלת מימושו של דו״ח ועדת כהן, שהמליץ להדיח את שרון, איתן, ראש אמ״ן יהושע שגיא ומפקד האוגדה עמוס ירון. שגיא היה יורשו של שלמה גזית, שהיה יורשו של זעירא. בתוך עשור, לפיכך, המליצו שתי ועדות חקירה ממלכתיות, אגרנט וכהן, להדיח את ראש אמ״ן; ואותן שתי ועדות חסו על ראשי המוסד, זמיר ב-1973 ונחום אדמוני ב-1983. במקרה השני, התסכול באמ״ן היה כפול - המוסד החזיק בעצמו בתיק הפלנגות והוא גם חוזק בגורמי הערכה, במצוות ועדת אגרנט, אך כישלון ההערכה שלו לא פגע בו.

פוליטית, היה רקע נוסף לרצונו של אמ״ן שגורל אחד יהיה לו ולמוסד. האלוף שגיא היה כפוף לרמטכ״ל איתן ולשר שרון, אף שהזכיר לראש הממשלה מנחם בגין כי היה גם שליחו האישי לשר החוץ האמריקאי אלכסנדר הייג. אם השרשרת הצבאית שרון-איתן-שגיא נפגעה, ואדמוני הכפוף לבגין יצא פטור בלא כלום, כמו בגין, משמע שהוגן לתבוע שוויון בנטל - הכל ייפגעו, מה שאינו סביר כי בגין לא יתפטר, או שאיש לא ייפגע.

ועדת כהן נימקה את הפטור שהעניקה לאדמוני בטירונותו בתפקיד. קודמו, יצחק חופי, פרש מתפקידו ב-1 בספטמבר 1982, שבועיים לפני רצח בשיר ג׳ומאייל וטבח הנקם של הפלנגות במחנות הפליטים. יורשו המיועד של חופי, האלוף יקותיאל (קותי) אדם, נהרג במלחמה בחודש יוני. אדמוני היה אמנם משנהו של חופי, אך הסמכות והאחריות הוטלו עליו רק ערב המאורעות שנדונו בדו״ח כהן.

קטע הפרוטוקול שנחשף - בעמודים 14-13

עובדה זו לא בלמה את שרון. הוא טען שהמוסד אינו איש, ראש המוסד אדמוני, אלא גוף, וכי אחד מבכיריו, מנחם (נחיק) נבות, היה עד להתרחשויות לא פחות מקציני צה״ל. שרון אף הפליג וסיפר לשרים שנבות, ראש אגף קשרי-החוץ ״תבל״, תרגם לראשי הפלנגות את דבריו ואת דברי איתן. נבות, שלא נכח בישיבת הממשלה, לא ידע שטענה כזאת מושמעת. כשסיפרו לו עליה גיחך, כי לא היה כל צורך בתרגום - שרון ואיתן דיברו עם הפלנגיסטים באנגלית, והצרפתית שלו לא היתה מלוטשת דיה לתרגום. בנוסף, באזור לחימה, צה״ל שולט והמוסד והשב״כ כפופים להנחיותיו, למרות מיקומם הארגוני במשרד ראש הממשלה.

שר הפנים יוסף בורג: "לא תמיד הודיעו לראש הממשלה באופן שוטף מה שהיה צריך להודיע ואפילו למוסד לא תמיד סיפרו מה שצריך. רבותי, זה חוסר חמצן".


שרון: "ראש תבל במוסד היה שם במשך כל הימים והשתתף בכל הדיונים. ראש תבל במוסד ונציגו ליד הפלנגות היו בביירות ב-15 בחודש, בכל הדיונים שהתנהלו שם, ללא יוצא מהכלל. נחום לא היה שם. הוא היה חדש בתפקידו. אבל ראש תבל במוסד? היה שם לאורך כל היום".

בורג: "ראש המוסד העיד שלראשונה נודע לו על התפקיד שהוטל על הפלנגות להיכנס למחנות רק בישיבת הממשלה ב-16. מסתבר שלמוסד לא נמסרה הודעה וראש המוסד לא ידע. לקרוא אני יודע, למרות הזיקנה שלי".

קטע הפרוטוקול שנחשף - בעמודים 14-13

שגיא: "אמ״ן שוקם לאחר 73׳. אז האמון במודיעין וביכולתו היה בשפל המדרגה, או שלא היה קיים בכלל. פעלנו להשיג את אבטחת ההתרעה ואי מתן אפשרות, ולו קלושה, שמא תחזור הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. המערכת שאני עומד בראשה פגועה היום. נעשה לנו עוול נורא. אומרים לי, איננו רוצים לשרת בחיל מובס; תמיד נימצא אשמים; איך המוסד לא ניזוק כלל. פירוש האמירות הוא חזרה ל-1974".

שרון: "כוחות פלנגות בהיקף כזה, של 150 איש, טיהרו לפי הוראה שלנו את הדרך מעליי לסוק-אל-ערב. הכנסנו גדוד שלם של הפלנגות לבית-א-דין, באזור הדרוזי, וכוח שלם לעיירה ריחן. התוצאות נקבעות לא לפי גודל הכוח, אלא לפי ההתנהגות של אלה שהיו בפנים. אני שמח מאוד שראש המוסד יצא מהדו״ח כפי שיצא, הוא היה רק יומיים עד ארבעה ימים, אבל נבחנות מערכות ולא אנשים. עמד לידי איש מהבכירים ביותר של המוסד ואני שמח שהוא לא נתפס על ידי הוועדה, אך רק במקרה. אם היה נפגע מישהו מהמוסד, אז כמו אמ״ן, מערכת שלמה נוספת היתה עוברת זעזוע. את (נבות) אני מכיר. הוא היה איתי גם (בביקור התנחומים אצל משפחת ג׳ומאייל) בביקפיה. הוא תרגם את דברי ואת דברי הרמטכ״ל. המוסד היה מעורב ללא הרף. אין לי טענה למוסד - גם הוא לא העריך".

לרפול איתן, הרמטכ״ל היחיד שכיהן בתפקידו חמש שנים, זאת היתה הזדמנות לעקוץ את קודמו מוטה גור, הרמטכ״ל בעת מבצע ליטני במארס 1978. 

איתן: "אני מציע להיזכר מה אמרו על הצבא לאחר ליטני. עם השבויים, הביזות, לאיזה שפל הוא ירד. במלחמה הזאת, אמ״ן היה המודיעין הכי טוב שהיה למדינה בימי איזושהי מלחמה. מכל הבחינות. תקיפת טילי קרקע-אוויר של סוריה, זה אמ״ן. להפיל את הסורים בפח בבקעת הלבנון - זה אמ״ן. ומה על ההכנות הארוכות למלחמה, זה הרי לא עניין של חודש - זה אמ״ן".

שרון: "זו המלחמה השנייה שהוא מוכה. הוא עשרת מונים טוב יותר (מאשר ב-1973). והמלחמה הבאה יכולה להיות כבר באביב". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו