טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בבחינה: ישראלים החיים בעזה ייבדקו גנטית לאימות זהותם

הנוהל המתגבש במשרד הפנים התגלה בתשובת המדינה לעתירתה של אזרחית ישראל תושבת עזה שכניסתה לישראל נמנעה

תגובות

משרד הפנים מגבש נוהל שיחייב אזרחים ישראלים החיים ברצועת עזה, לעבור בדיקת רקמות, כדי לאמת את זהותם לפני כניסתם לישראל. כך מתברר מהודעת המדינה, שמבקשת למחוק עתירה בעניינה של אזרחית תושבת עזה. משרד הפנים ולשכת מתאם הפעולות בשטחים מעכבים את כניסתה לישראל כבר כמה חודשים.

העותרת, אל וחידי, נולדה ברחובות בשנת 1965, התאסלמה עם אמה בשנות ה-80, נישאה לתושב עזה, ועברה לרצועה. היא נדרשת לעבור בדיקת רקמות, כתנאי להנפקת דרכון ישראלי או תעודת מעבר שיאפשרו את צאתה. עתירתה הוגשה על ידי ארגון גישה.
בהודעת המדינה נכתב כי בעקבות העלייה בבקשות אזרחים להיכנס לישראל, החלו ברשות האוכלוסין להתוות נוהל חדש, לפיו “בהיעדר אפשרות לזיהוי ודאי... תותנה הנפקת הדרכון בהליך של בדיקת רקמות שמטרתו אימות ודאי של זהותו של המבקש”.

לטענת ארגון גישה, המרכז לשמירה על הזכות לנוע, בדיקת רקמות היא אמצעי פולשני קיצוני שנוקטים רק כשכל שאר האמצעים לזיהוי נכשלו, מה שכלל לא נעשה במקרה של וחידי.    

העתירה נדונה ביום חמישי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. סגנית נשיא בית המשפט,  שרה דוברת,  לא הסתפקה בהודעה והורתה למדינה להגיש בתוך שבועיים כתב תשובה מגובה בתצהיר, והמליצה לפרקליטה נאווה גוטמן להיוועץ במנהל מחלקתה כדי להציע “פתרון מעשי” לתסבוכת הביורוקרטית שנוצרה.  עורכת הדין נעמי הגר, שכתבה את העתירה, אמרה: “נשמח אם המדינה תנצל את הזמן שניתן לה להגשת כתב תשובה כדי לרדת מן העץ ולוותר על הנוהל”.

פתיחת גבולות הרצועה, מאז 1967 ועד שנות ה90', יצרה קשרי נישואים של אזרחיות עם פלסטינים, תושבי הרצועה. רבות מהאזרחיות שהשתקעו ברצועה לא היו מודעות לכך שאזרחותן לא בוטלה. אל וחידי עצמה נדרשה להפקיד במשרדי המנהל האזרחי את תעודת הזהות הישראלית שלה, כשקיבלה תעודת תושב של רצועת עזה. תעודה זו, שהופקדה לפני הקמת הרשות לא נמצאה. היעדרה הוא אחת הסיבות לסיבוך שנוצר ומונע את יציאתה. זאת על אף שהרשויות אינן מכחישות שאשה בשם אל וחידי היא אזרחית, ועל אף שגם תעודת התושב בעזה היא מסמך ישראלי לכל דבר.  

לפני שישראל הנהיגה ב-1991 את מדיניות הסגר, התנועה היתה חופשית, והעדר התעודה הישראלית לא הטריד את האזרחים תושבי הרצועה. משנות ה-90 היו שביקשו היתרי יציאה כמו תושבים פלסטינים שאינם אזרחים ישראלים. וחידי, שאמה בת ה-77 חיה בישראל, יצאה לבקרה בפעם האחרונה בשנת 1999. מאז הקשחת מדיניות הסגר, משנת 2000, וביתר שאת אחרי ההתנתקות ב-2005, מספר היתרי היציאה הוא זעום.
בשנתיים האחרונה התרבו בקשות של ישראלים החיים ברצועת עזה לממש את זכותם כאזרחים ולהיכנס לישראל, והתעוררה מודעותם לזכות זו. מאז נובמבר 2011 מנסה וחידי להשיג את אישור היציאה המתאים לשווא.

בהודעת המדינה לבית המשפט נכתב שבעקבות העלייה בבקשות אזרחים להיכנס לישראל, רשות האוכלוסין  וגורמים אחרים החלו להתוות נוהל חדש, שאינו קיים בחוק יישום ההתנתקות. בדיונים הוחלט שהאזרחים החיים בעזה יזדהו בביקורת הגבולות באמצעות דרכון או תעודת מסע ישראלית - שבקשות להנפקתם יוגשו דרך מחסום ארז לטיפול בישראל.  “בהעדר אפשרות לזיהוי ודאי באמצעים המצויים בידי המשיבה (רשות האוכלוסין, ע”ה)”, נכתב בהודעה, “תותנה הנפקת הדרכון בהליך של בדיקת רקמות שמטרתו אימות ודאי של זהותו של המבקש”. לטענת רשות האוכלוסין, כבר היו מקרים שבהם תושבי רצועת עזה התחזו לאזרחים ישראלים.

מנכ”לית “גישה”, עו"ד בשי, אמרה שבמקרה של העותרת לא מוצו האפשרויות האחרות לזיהויה: היא לא הוזמנה לשיחה במחסום ארז, שם היה אפשר, למשל, לשאול אותה על השכונה שבה גרה ברחובות, ואף אחד לא התקשר לאמה כדי לשאול על בתה. דוברת רשות האוכלוסין, סבין חדד, כתבה בתשובה לשאלת “הארץ” שלא “קיים נוהל מגובש ובוודאי שלא קיימת הנחיה גורפת הדורשת בדיקת רקמות. הסוגיה המתייחסת לישראלים החיים בעזה נמצאת עדיין בדיונים וכן בעתירה משפטית וכך או כך,  כל פנייה תיבדק”.  שאלת “הארץ”, מהו מספר האזרחים הישראלים שמתגוררים ברצועה, לא נענתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות