בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערבים בישראל חוששים יותר מיהודים ממתקפת אויב

בסקר שנערך בימי עמוד ענן, הפגינו במגזר הערבי גם מידת אופטימיות פחותה מבעבר. בנוסף, נמצאה ירידה במידת ההזדהות של הדרוזים עם המדינה

23תגובות

הציבור הערבי בישראל חושש יותר מהציבור היהודי באשר לאפשרות של התקפת מדינת אויב על ישראל – כך נקבע בסקר “מדד החוסן הלאומי”, שנערך בימי מבצע עמוד ענן בנובמבר האחרון, ומתפרסם לראשונה ב”הארץ”.

הבדיקה, שמתקיימת מאז שנת 2000, כללה 2,000 נשאלים, מהם 400 מהמגזר הערבי, שנדרשו לדרג מ-1 ועד 6 את מידת הפחד שלהם מטרור או ממתקפה של מדינת אויב, תמיכתם בפעולות צבאיות, אמונם במערכות השלטוניות בישראל, וכן מידת האופטימיות שלהם.

לפי הנתונים, בקרב הנשאלים היהודים רווחה תחושת רגיעה, כאשר מידת הפחד שלהם מפני התקפת מדינת אויב הגיעה לשפל של 3.93 – הנתון הנמוך ביותר שנרשם מאז החלו בפרויקט. הפחד מטרור ירד אף הוא השנה, ונמצא גם כן בשפל של כל הזמנים. לעומת זאת, מידת הפחד של הציבור הערבי בישראל מפני התקפת מדינת אויב הגיעה לשיא של כל הזמנים – 4.17. זו הפעם הראשונה שמידת הפחד של הציבור הערבי בישראל עולה על פני מידת הפחד של הציבור היהודי.

החוקרים מציינים כי מדובר בהמשך הירידה ההדרגתית שחלה בציבור היהודי מאז שנת 2006, וזאת חרף העיסוק הפומבי בשאלת הגרעין האיראני. “רואים שמאז שהיתה מלחמה אחרונה עם מדינה ערבית, מאז 1973, הציבור לא מאמין שדבר זה ייתכן שוב. דווקא נוכח המצב במצרים ובסוריה, זה טיפה מפתיע לאור דעתם של מומחים שדווקא עכשיו יש היתכנות להסתבכות בין מדינה ערבית לישראל”, אומר עורך המדד, הפרופסור גבריאל בן-דור, ראש התוכנית ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה.

לגבי היעדר ביטוי ממשי של האיום האיראני, הוא מציין כי “יכול להיות שזה נובע מחוסר רצון או מחוסר תשומת לב להבין שהבעיה אקוטית, וזה משתלב בירידה בפחד ובעלייה באופטימיות”. עם זאת, הפרופסור בן-דור מודה כי עורכי המדד לא הצליחו להגיע להסבר מספק לעלייה בקרב הציבור הערבי. “ייתכן שהציבור הערבי עוקב בצורה רצינית ומעמיקה אחרי הנעשה מעבר לגבול, והוא שופט את הסיטואציה בצורה אחרת”, הוא מעריך, אך מדגיש כי גם העלייה בנתונים אלו אינה גבוהה באופן משמעותי.

עם זאת, הסוציולוג, הד”ר ניהאד עלי מאוניברסיטת חיפה וממכללת הגליל המערבי, שערך מספר מחקרים על דפוסי ההתנהגות בחברה הערבית, אומר בשיחה ל”הארץ” כי “ממבט ראשון נראה כי תוצאות המחקר מנוגדות למציאות שבה חיים האזרחים הערבים”, ומציין, למשל, כי “אחרי מלחמת לבנון השנייה, למרות שמחצית מהקורבנות היו מהחברה הערבית, עמדות הציבור הערבי באופן כללי היו מזוהות עם החיזבאללה”.

הסבר אפשרי לדעתו לתוצאות המחקר נובע מכך שייתכן ו”הציבור הערבי האמין יותר לדברי נתניהו ולרטוריקה שלו ושל בכירי מערכת הביטחון שצידדו בתקיפה באיראן, וחשב כי המלחמה והמהלומה תהיה הרבה יותר קשה”. לדבריו, במגזר מבינים כי “התשתית ביישובים הערבים לא יכולה לספוג מלחמה גדולה ומהלומה קשה – כפי שהוכח ב-2006”.

עופר וקנין

במדד, שתוצאותיו נאספו לקראת כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, נבדקה גם מידת התמיכה בפעולות הצבאיות (המיליטנטיות), שהראתה כי ישנה עלייה קלה בנושא – הן במגזר היהודי (שעלה מ-4.41 ל-4.50) והן במגזר הערבי (שעלה מ-2.30 ל-2.40). סביר כי ישנו קשר בין מבצע עמוד ענן שהתרחש באותה עת, לבין נתונים אלו. הפרופסור בן-דור מציין כי נתוני השפל בקרב הציבור היהודי באשר לפחד מתקיפה קיבלו חיזוק גם בדמות העלייה הקלה במדד האופטימיות הלאומית במגזר היהודי - 4.69 לעומת 4.55 במדד אוקטובר 2011. במקביל, חלה ירידה ביחס לאופטימיות במגזר הערבי בהיקף דומה (מ-3.52 ל-3.42).

המחקר בדק גם מגמות שונות לפי פילוח הנשאלים למגזרים שונים. מתוך הנשאלים היהודים, 8% היו מתנחלים, 10% חרדים, 27% נוספים היו עולים חדשים והיתר הוגדרו “אחרים”, כלומר כאלו שלא השתייכו לאף אחד מהמגזרים הללו. מתוך המיעוטים שנשאלו – 69% היו מוסלמים, 15% דרוזים והיתר נוצרים. כך למשל, נמצאה עלייה במידת האמון שרוחש ציבור המתנחלים לכנסת – מציון 3.1 באוקטובר 2011 ל-3.4. “ייתכן שההסבר לכך הוא בתוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד, ששרטטו כי בכנסת ה-19 (שעדיין לא נבחרה בעת עריכת הסקר) יהיו להם נציגים רבים יותר מאשר בעבר”, כתבו החוקרים.

נתון נוסף שעולה במדידה הוא השינוי הדרסטי במידת הפטריוטיות של הציבור הדרוזי בישראל. המדד מצביע על ירידה חדה, הנתון שהתקבל הוא הנמוך ביותר שנמדד - 3.93. הפרופסור בן-דור מציין כי במרבית השאלות ניכרת הקבלה רבה בתשובות שהתקבלו בקרב הנשאלים הדרוזים לאלו של היהודים, מלבד מדד זה. “הנתון מאוד מדאיג”, אומר הפרופסור בן-דור, “במיוחד בתקופה של שוויון בנטל, המיעוט מרגיש מקופח מאוד. עצם ההרגשה שהוא מקופח, זו קריאת תיגר על כל העניין של שוויון בנטל”.

הד”ר עלי מציין עם זאת ביחס לנתון זה כי הוא אינו מפתיע ומתיישר עם מחקרים אחרים שנעשו בעבר, וכן עם העובדה שבבחירות האחרונות, אחוז ההשתתפות בציבור הדרוזי היה פחות מ-50%. “הדרוזים ממורמרים”, הוא אומר, “הם מרגישים שהם יהודים בחובות, אבל ערבים בזכויות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו