בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא סחבק, פנסיונר

בתום קרוב ל-6 שנים כשר הביטחון ולאחר פרשת הרפז (כתם על כהונתו) ואקירוב (כתם על תדמיתו), פורש אהוד ברק שוב מהחיים הפוליטיים

3תגובות

2,905 ימים כיהן אהוד ברק כשר הביטחון, עד שאמש, בערב פרידה חגיגי, נפרדה ממנו רשמית המערכת. כמעט שש שנים חלפו מאז יוני 2007, אז התחיל את הקדנציה השלישית באורכה של אדם אחד בתפקיד זה מאז קום המדינה. רק דוד בן גוריון בכהונתו השנייה כשר הביטחון (8 שנים), ומשה דיין (7 שנים) מקדימים אותו.

קורות החיים שבהם מתהדר ברק באתרו הרשמי לא פוסחים על אף הישג. באופן מפתיע במידת מה, תקיפות שייחסו לישראל מקורות זרים, לא נעדרות מהרשימה. אחת מהן היא התקיפה האווירית של המתקן הגרעיני הסורי בדיר א-זור ב-2007, שיוחסה לישראל בפרסומים זרים.

ברק, כך התפרסם בכלי תקשורת שונים באירופה ובארצות הברית, דווקא התנגד אז לעיתוי התקיפה. ה”ניו יורקר”, דיווח כי ברק ביקש לעכב את המועד המתוכנן, כדי שצה”ל יוכל להיערך לאפשרות של תגובה סורית אלימה. ואולם, ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, חשש כי ברק מבקש להמתין עד לפרסום הדו”ח הסופי של ועדת וינוגרד (לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה), בתקווה כי אז ייאלץ אולמרט להתפטר והוא יהיה זה שיירש אותו ויוכל לזקוף לזכותו את המבצע.

מוטי מילרוד

גם מחוץ לאתרו, התייחס ברק לדיווחים שמקורם בחו”ל. כך, בסוף חודש ינואר האחרון - חודשיים לאחר שהודיע כי הוא מתכוון לפרוש מתפקידו הפוליטי - הופצצה מהאוויר שיירת נשק בסמוך לגבול סוריה-לבנון. מקוות זרים טענו כי חיל האוויר הישראלי הוא זה שתקף את השיירה שהובילה טילי נ”מ מתקדמים מדגם אס-איי 17. שבוע לאחר מכן, בכינוס ביטחוני בינלאומי, אמר ברק כי “מה שקרה בסוריה לפני כמה ימים זו ההוכחה לכך שכשאנחנו אומרים משהו – אנחנו מתכוונים לו” - במה שנשמע כאשרור לעצם התקיפה הישראלית.

בזמן כהונתו, רשם לעצמו ברק כמה הישגים בזירה המקומית שחיזקו את מעמדו. שני האירועים שבלטו יותר מאחרים היו שניהם ברצועת עזה. הראשון הוא מבצע עופרת יצוקה בסוף שנת 2008, שכלל גם פעילות קרקעית בשטחי הרצועה. השני – מבצע עמוד ענן, בנובמבר אשתקד שהחל עם חיסולו מהאוויר של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג’עברי. ברק היה גם זה שפעל למען קידום תוכנית היירוט הרב-שכבתית – מערכת “כיפת ברזל” שהפכה למבצעית בעת כהונתו – ולהמשך הניסויים של מערכת היירוט מפני טילים עם ראש כימי גרעיני - “חץ 3”.

בזירה המדינית היה היחס אליו יותר אמביוולנטי. אף על פי שבכהונתו קידם תוכניות בנייה בגדה, ובהן מאות יחידות דיור באיתמר, היה ברק בין הבודדים בממשלה היוצאת שהזכירו את הסוגיה הפלסטינית, וחזר על משנתו כי אם המשא ומתן בין הצדדים ייכשל, על ישראל לשקול נסיגה חד-צדדית בגדה. בירושלים הוא אף נודע כאיש הקשר לבית הלבן, שנפגש רבות עם בכירי הממשל האמריקאי לאורך תקופת כהונתו, ובעיקר בזמן המשבר ביחסי ארצות הברית וישראל על רקע הבחירות לנשיאות.

למרות כל זאת, נותר פער גדול בין ההערכה והעוצמה ממנה נהנה בתוך מערכת הביטחון עצמה לתדמיתו הציבורית, זו של ה”לא סחבק”. שורת פרסומים על אורח חייו – החל מהדירה המפוארת במגדלי אקירוב וכלה בפרשת העסקת העובדת הזרה מהפיליפינים בביתו - הביאה לסלידה מצד רבים בציבור הישראלי. כך, בסקרים שנערכו לפני שהחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים, ניבאו למפלגת העצמאות בראשותו מאבק עיקש באחוז החסימה, במקרה הטוב.

“זה אחד התסכולים של התפקיד, שאת רוב ההישגים אתה לא יכול לפרט”, אמר ל”הארץ” יועץ התקשורת של ברק בזמן הקדנציה שלו, ברק סרי, “זה יישמע קלישאה, אבל המדינה חייבת לו הרבה”. סרי אומר כי רבים לא יודעים על תרומתו האמיתית, “עזבי ‘לא סחבק’, אלא כמה היחסים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל הם מהטובים ביותר, והם לא יש מאין. אז הוא גר במגדל הזה או ההוא, אבל התרומה לביטחון, בסביבה כל כך קשה ובעייתית, היא אדירה. בסוף המדינה חיה בשקט”.

עננה אחרת שמלווה את השנים האחרונות לכהונתו של ברק היא פרשת הרפז, וכן מערכת היחסים העכורה שקדמה לה בינו לבין הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי. הפרשה לא נשכחה בסבבי הפרידה של שר הביטחון. במסיבת העיתונאים בה בישר על פרישתו אמר כי “חזרה לצה”ל רוח של פתיחות, אמת וניקיון דעת, ביטחון עצמי, שקט וענווה – דברים שנשרטו בעבר. החזרנו לצה”ל את הקוד האתי של חיינו, והוא מבין את כפיפות הדרג הצבאי למדיני”. גם באירועים אחרים הזכיר ברק את ההתנהלות שאפפה אז את הצבא. אך במקביל לכך אומר ברק למקורביו כי הוא שילם על פעולותיו בפרשה מחיר אדיר, לרבות פגיעה אנושה באהדה הציבורית כלפיו.

עתידו הנראה לאופק של ברק לא ברור, אם כי סביר שהוא יחזור לעולם העסקי. במסיבת העיתונאים שכינס בנובמבר האחרון, פחות משבוע לאחר תום מבצע עמוד ענן, אמר ברק כי הוא רוצה “ללמוד, לכתוב, לחיות ולבלות” וכי מיצה את העיסוק בפוליטיקה: “שמעולם לא היתה מושא תשוקתי”.

ברק, שבחודש שעבר חגג 71, הצהיר מאז בריאיון לרשת סי-אן-אן כי הוא עוזב את החיים הפוליטיים לפחות לחמש שנים. כעת כשיהיה “משוחרר מכבלי התפקיד”, אמר אחד מאנשי לשכתו, “הוא מחכה להתעסק בדברים אחרים, כאזרח לכל דבר. משועמם הוא בטוח לא יהיה”. אתמול אמר אחיו, אבינועם ברוג בריאיון לגלי צה”ל כי אין לו ספק “שיש מכוני מחקר, גם בארץ וגם בעולם, שהיו שמחים לארח אותו”.

את הימים האחרונים הוא העביר בסבב פרידה מיחידות הצבא: בחן את טייסת הסימולטורים של חיל האוויר בחצור, שט בסטי”ל שיצא מבסיס חיל הים בחיפה, ביקר ביחידה 8200 בגלילות, וביחידת “עוקץ” במתקן אדם. בתמונות שהפיצו אנשי לשכתו הוא נראה מחויך להפליא, כאשר את תנועות הידיים ההחלטיות שנועדו להדגיש ולהצביע שהופיעו בתמונות שנשלחו בעבר, החליפו כעת ניפופיו, אל עבר לוחמי חיל הים, לשלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו